ילד סנדוויץ'

[גילור]

ילד סנדוויץ' ../images/Emo178.gif

התנהגותו של ילד הסנדוויץ' המתוק ביותר שלי , הפכה להיות בלתי נסבלת. כל דבר דורש ויכוח. שום דבר הוא לא עושה כשמבקשים ממנו. הוא בודק גבולות, מציק מאוד לאחותו הגדולה לאחרונה, חזר להרטיב במכנסיים מדי פעם, כאילו דווקא להכעיס. מנסה לשחק בצורה כואבת עם הקטנה. אנחנו מוצאים את עצמנו צועקים עליו הרבה לאחרונה. התחושה היא מאוד לא נוחה. הבית הופך להיות "על גלגלים" בגלל האינטרקציה הלא נעימה איתו. חשוב להבהיר, הוא ילד שמקבל המון המון תשומת לב. פעם בשבוע כל אחד מאיתנו מקפיד להיות איתו יחד, ללא האחיות שלו, בזמן איכות נטו. מפנים אליו זמן אישי מדי יום, למשחק או סתם פעילות משותפת. ובכ"ז הוא מתנהג כילד סנדוויץ' קלאסי. מה עושים? מי נתקל בזה ויכול לייעץ?

 

[דינה ויסוצקי]

ילד שוקלד../images/Emo215.gif

דבר ראשון,הייתי מוותרת קצת על ההגדרה בתוכחם וגם אולי מולו "ילד סנדויץ", לעיתים שפה מקבעת, יוצרת מציאות. דבר חשוב לא פחות היא לחזק אתכם על כך שאתם נותנים לו תשומת לב אבל בד בבד אשמח אם תבדקו האם יש לא מעט תשומת לב הניתנת גם במקומות בהם התנהגותו לא רצויה, לא נעימה ולא מקדמת. וכעת אסביר. אשמח אם תקחו אותו לשיחה ותשקפו לו מה אתם מרגישים בלשון "אני" ולא בלשון האשמה. (לי קשה...אני עצוב...) לפני אותה שיחה תבואו מוכנים עם גבולות ברורים להתנהגות הבלתי רצויה שלו - חשוב שיהיו מספר גבולות עקריים ולא רבים מידי. תשתפו אותו בגבולות ובאכיפה שלהם ותסיימו את השיחה בהמון אמונה בכוחו.(הרי הוא הילד שלכם והוא מדהים נכון?). היו איתנים, עיקבים ותשתמשו במעט מלל כשיש התנהגות מפריעה- תשומת לב של ילדים פעמים רבות מושגת גם ע"י צעקות, כעסים והמון מלל. דבר דומה עשו עם ההרטבה- אל תכעסו, תשאלו, תתאכזבו.... החליפו לו את הבגד בנועם והאמינו ביכולתו שפעם הבאה הוא יצליח להתאפק- קצר, עינניני, בלי וויכוח או אכזבה על הפנים. לגבי יחסים בן אחים, אל תהפכו לצופים - כשיש צופים יש בשביל מי או מה לעשות הצגה. התערבו כמה שפחות, תחליטו קודם כל לעצמכם מתי אתם מתערבים ושתפו אותם בכך בשיחה- תנו להם לגדול האחד עם השני- הבית היא חממת הגידול הטובה ביותר שניתן להשיג- תנו לקולות שונים להיכנס: לאהבה, תמיכה, כעס, אי הסכמה, רוגז - אלו הם החיים. אני מאחלת לכם גידול נעים, מלא באהבה וקבלה. כאן, לכל שאלה דינה מנחת ומדריכת הורים

 

[פלגיה]

אבל למה סנדוויץ'?

לי זה נשמע כמו ילד שמתקרב לגיל ארבע. הרבה ילדים בודקים גבולות בגיל הזה, אם יש להם אח קטן ואח גדול וגם אם לא. בעיני לא חשובה תשומת הלב של אחד על אחד (כלומר היא חשובה, אבל...) כמו שחשובה תשומת הלב האישית כאשר נמצאים עם כולם ביחד. גיליתי שאפשר לתת מחמאות בצורה שמוציאה את החשק, אבל באותה מידה אפשר להעיר ולנזוף בצורה שהילד תופס כמעודדת. כל דבר שאומרים בתור "מה כן אפשר לעשות עכשיו" במקום מה אסור לעשות כרגע או תמיד - הוא הרבה יותר טוב לילדים קטנים, כי ילדים קטנים אוהבים לפעול.

 

[גילור]

לא כ"כ מבינה מה גס במילה "סנדוויץ'". כשאני

התיחחסתי למילה, בסה"כ התייחסתי לילד (בן) שנמצא בין שתי אחיותיו מבחינת הגיל.למה כולם מתייחסים למילה כאל משהו שלילי?

 

[פלגיה]

המילה לא שלילית

הבעיה היא קיבוע של תכונות אופי כתוצאה ממיקום בהיררכיה המשפחתית, ולא כתלות באופיו. יש לי בת "סנדוויצ'ית" קלאסית, והיא אכן ממוקמת באמצע (עד כמה שאפשר במספר זוגי של ילדים) אבל הנקודה היא שהיא היתה באופי הזה מאז ומעולם, עוד כשהיתה הכי קטנה בבית. לא המיקום קובע, אלא האופי.

 

[דינה ויסוצקי]

מילה שלילית?

סליחה אם הרגשת ממילותיי תחושה שהמילה סנדוויץ שלילית. המטרה היחידה שלי בהדגשת המילה סנדוויץ היא רק מהמקום של "מחשבה יוצרת מציאות" וקבעון לטריטוריות כמו הקטן שלי, הבכור שלי, הסנדוויץ שלי לעיתים עלולה לעשות זאת. אם את מביאה מושג זה בצורה מחייכת ושלמה אני איתך. דינה

 

[michal@gal]

את בעצמך נתת למילה קונוטציה שלילית

כשתיארת את ההתנהגות כ "ילד סנדוויץ' קלאסי" כשסה"כ מתוארת כאן התנהגות רגילה של ילד בן 3.5. בן ה 3.5 שלי הוא לא ילד סנדויץ', ועדיין ההתנהגות שלו די דומה לזו שאת מתארת. זה עניין של גיל ולא של מיקום במשפחה. תמשיכו להציב גבולות. אל תתרצו את ההתנהגות שלו כ"ילד סנדויץ'". זה יעבור כשיגדל.