ילד מוזיקלי

[ימימה]

ילד מוזיקלי

לנמרוד (2.4) יש נטיה מוזיקלית חזקה, והכוונה היא גם למשיכה למוזיקה, וגם ליכולת (עד כמה שניתן לראות בגיל הזה). קודם כל הוא נורא אוהב לשמוע מוזיקה - יכול לעמוד כמעט שעה מול טייפ או מערכת ופשוט להקשיב למוזיקה, וגם מבקש בכל הזדמנות לעשות את זה. בנוסף, יש לו קליטה מעולה - אחרי מעט מאד השמעות הוא כבר שר כל שיר, גם שירים מורכבים, ושר נכון (מנגינה, לאו דוקא מילים), ומזמזם גם מוזיקה קלאסית שהוא שומע אצל סבתא. קניתי לו מקלדת קטנה וזולה (אורגנית על בטריות), והוא ממש חקר אותה בענין- לא סתם הקיש עליה, אלא ממש בדק - הצליל הגבוה ביותר מול הצליל הנמוך ביותר שוב ושוב, ואח"כ צמדים אחרים, ויש לנו גם קסילופון קטן שבו הוא משחק. השאלה באה מכיוון שאני דוקא מאד לא מוזיקלית, למרות שאני אוהבת לזייף בקול רם בכל הזדמנות: האם כדאי לנסות ולפתח את הנטיה הזאת בגיל כזה צעיר, ואיך. מכיוון שאני לא רוצה לקחת אותו לחוג - הוא צעיר מדי לחוגים לטעמי - וגם אין לי שום כוונה לדחוף אותו להיות מינץ או פרלמן הבאים

השאלה היא בעיקר לגבי פעילות בבית - איך לחשוף אותו יותר (והאם בכלל) לנושא?

 

[יונת ש.]

נשמע שמה שאת עושה זה מצוין!

לתת לו כלים לנגן ומוסיקה לשמוע זה בדיוק מה שיעזור לו. הדבר היחידי שנראה לי שכדאי להוסיף, זה מישהו לשיר ולנגן איתו. לתופף את יכולה? אולי יש אנשים אחרים שהוא יכול לשיר איתם או לראות אותם מנגנים. ולגבי הגיל - זה לא מוקדם מדי. אני מכירה אנשים שהתחילו לשיר אריות מאופרות בגיל כזה, בהנאה רבה.

 

[zimes]

להשמיע מוסיקה ולחשוף לצלילים

לדעתי - מוסיקה קלאסית. לא קשה מידי (של המאה ה-20 למשל

), אבל לא מתיילדת. לא בייבי-מוצארט, אלא מוצארט. בהחלט כן להשמיע יצירות לילדים - קרנבל החיות, פטר והזאב (שמעתי עליו דעות מאנשים שהוא הפחיד אותם, אבל להערכתי נמרוד יתענין באיך נשמע כל כלי). אפשר גם לקנות לו כלי נגינה: קסילופון (לא בחנות צעצועים, אלא בחנות של כלי נגינה, חשוב שהוא יהיה מכוון), חלילית, משולש. אפשר לאלתר אתו מיתרים באורכים שונים. אפשר למלא בקבוקים בכמויות מים שונות ולשרוק בהם. אם יש בבית פסנתר, או אצל חברים או קרובים - אפשר להציע לו לחקור אותו. יש לפסנתר יתרון גדול ע"פ מקלדת חשמלית, שיש חשיבות לעצמת המגע.

 

[נעה גל]

יונת ו- zimes אמרו הכל,

אנחנו משתדלים להשמיע המון מוסיקה בבית. וכמו ש- zimes אמרה, אנחנו משמיעים מוסיקה קלאסית "לגדולים" ולא יצירות שעברו התיילדות. בכל מקרה, אם אתם לא מקשיבים למוסיקה קלאסית בבית (זה הרי לא חובה...) אז תשמיעו לו הרבה ממה שאתם כן אוהבים להקשיב לו. התנסות עם כלי נגינה רבים היא דרך מצוינת לחקור צלילים, רק אזהרה קטנה... כלים אמיתיים אפילו משולש וחלילית עלולים להיות יקרים. אבל, הצליל שלהם שונה לגמרי מאלה שאפשר למצוא בחנויות משחקים. (אנחנו לדוגמא, מחזיקים בבית: תוף מרים, דרבוקה, גיטרה לילדים ואחת למבוגרים, חליל, משולש, 2 אורגנים, פעמונים, אקורדיון, הרמוניקה ועוד... לא הכל באיכות מקצועית, כמובן) לגבי השמעה של מוסיקה חיה ולא במסגרת חוג, כשגרנו בצפון היינו דואגים להגיע לחזרות של הקונצרטים בפסטיבל המוסיקה (לצערנו, רק פעם בשנה) בכפר בלום. גם הכניסה חינם, גם אפשר לצאת מתי שלילד נמאס, גם שומעים מוסיקה טובה ולא חייבים להיות חנוטים בעניבה ובמעיל פרווה. אני לא יודעת איפה את גרה, אבל כמעט בכל מקום יש תזמורת מקומית שמתאמנת וכדאי לברר אם מקובל להכנס לחזרות שלהם. חוגים לא הצליחו אצלנו (ועדין לא מצליחים). מכל הדברים שנאמרו - לדעתי, הכי חשוב זה להקשיב מוסיקה, לרקוד עם המוסיקה, לשיר (גם כשמזייפים). בקיצור להנות ממנה.

 

[vered4]

לגבי פסנתר

בבנין שלי יש מורה מאוד מוצלחת לפסנתר. אחת כזו שאם היה לי ילד כל כך מוזיקלי, הייתי הולכת אליה ומתייעצת. נראה לי אפשרי לתת לו לשחק וללמוד לפי גילו, לא פרלמן, אבל אולי היא יכולה לתת לו גירוי נוסף?

 

[Iris & Ron]

עוד רעיון

קחי כלי מוסיקאלי ותקישי מקצב מסוים (קצר, למשל, פה-פה-פה-פם-פם) ותני לו לחזור אחריך (בהקשת לשון, או עם כלי אחר). אפשר כמובן להאריך את המקצבים ואת מורכבותם. לדעתי זה לא מוקדם מידי לחוגים, אם זה משהו שהוא כל כך נהנה ממנו. אני חיה בארה"ב, והמון דברים שונים כאן, אולי גם העובדה שילדים כאן מגיל צעיר חשופים לחוגים, וממה שאני ראיתי (לא המקרה הפרטי שלי

) הילדים מאד נהנים! תהנו

 

[תמי א]

עוד כמה רעיונות:

קודם כל התאור שלך את נמרוד נשמע כאילו את מדברת על הגוזל שלנו: הוא בדיוק בגילו (2.4) וגם אצלו בולטת מאוד האהבה למוסיקה והכשרון לזמזם מנגינות בצורה מדהימה אחרי פעם-פעמים ששומע, ל"תופף" לצלילי מוסיקה ועוד. זה כייף גדול!

אני מסכימה איתך שממש לא צריך חוג בגיל הזה בשביל לעודד את המוסיקליות שלו. כמה דברים שאחנו עושים: הוא מאוד אוהב מקצבים, אז אנחנו יושבים, או עם מקלות מאולתרים, או מצלתיים, או "סתם" כפות הידיים, ואני "ממציאה" קצב - והוא חוזר אחרי. הוא מת! על זה. אחר כך - הפוך. הוא "ממציא" מקצב - ואני אחריו. אנחנו יכולים להעביר ככה חצי יום

ועוד - הוא גילה שחפצים וחומרים שונים משמיעים קולות שונים. אז הוא פשוט הולך בכל הבית עם המקל של הקסילופון ומכה בכל דבר שפוגש, ומאוד מתלהב מהבדלי הצלילים ששומע (ואם יש לי רעיונות נוספים למשהוא שאפשר להכות בו - אני מצטרפת אליו). ורעיון אחרון - יש לו טייפ קטן עם מקרופון שהוא יכול להקליט את עצמו וגם לשיר סתם לתוך המקרופון (שגם מגביר את הקול, כמו מקרופון אמיתי). הוא מאוד נהנה לזהות את הקולות שלו ושלנו (אמאבא) בטייפ.

עוד משהו אחד לגבי זמזום שירים: הגוזל שלנו עוד לא מדבר מספיק טוב די ממש לדקלם את מילות השירים, והוא פשוט "ממציא" מילים למנגינות, וזה מקסים! הרבה פעמים אני "הולכת איתו" ושרה איתו בג´יבריש, והוא מאוד נהנה מזה. (הפעם הראשונה, שהדהימה אותנו, הייתה כשבסביבות גיל שנה הוא בא אלי ושר לי, במנגינה של "יונתן הקטן": אי-מא-מא, אי-מא-מא, אי-מא אי-מא אי-מא-מא...

תהנו!

 

[ימימה]

תודה על התגובות והרעיונות!../images/Emo79.gif

 

[דסי אשר]

אם יש באזור מגוריך

משהיא שמלמדת, ממש מלמדת את תכנית ח.מ.ל = חינוך מוסיקלי לטף, אז את יכולה להשתתף בקורס כזה (פתוח לכל), ואחר כך להפעיל בעצמך את תכני הגישה בבית. בסיס הגישה= כל ילד נולד מוסיקלי. הדמות הטיפולית המשמעותית לו, תהיה המתווכת בינו לבין עולם המוסיקה, הכולל שמיעת צלילים, נעימות, שירה של האם או המטפלת, תנועה, שימוש באביזרי נגינה (כמו מקלות מיקצב, פעמונים, תופים, ואפילו מטפחות, שמאפייינן הוא השקט...(ועוד משמעויות נוספות, כמו רגיעה, למשל). אפשרות אחרת - אם במתנ"ס המקומי ישנו חוג להורה ולפעוט, על פי גישת ח.מ.ל. מנסיוני, זו חוויה אדירה לתינוק ולפעוט, שמשיגה פונקציות רבות מעבר לאהבת המוסיקה. היא כמובן גם חוויה למי שעובר פעילות זו עם הילד, ולא משנה אם מזייפים(זיוף הוא תוצאה של מעצורים רגשיים שלנו). זה כל כך כיף לרקוד עם תינוק קטן על הידיים, ולס וגם רוק אנד רול, ולראות אותו נהנה. זו התוספת שלי. דסי

 

[אנדריאה]

איך מוצאים?

נשמע מעניין, אבל יש לך רעיון איך למצוא מישהי כזאת? (באזור תל אביב, גבעתיים או ר"ג).

 

[דסי אשר]

השארתי הודעה בתיבת המסרים