ילד כועס
יש ליונתן כעס גדול על המטפלת האהובה משנה שעברה, שנשארה בכיתת התינוקות - בעוד הוא עבר לכיתת הפעוטות. הוא לא מכון להסתכל לכיוון שלה בכלל. מסיט ממנה את הראש כשהיא ניגשת אליו. לא מוכן לקבל ממנה דבר. זו לא בעיה בעקרון - היא לא המטפלת שלו והוא רואה אותה רק לזמן קצר בתחילת ובסוף היום. הבעיה היא שזה מציק לו. הרבה פעמים הוא אומר לי "אידה, כועס". וחוזר וחוזר על זה. אני מסיקה מזה שהרגש מציק לו - ולא יודעת איך לעזור לו להוציא את זה עד הסוף ולהרגע. הוא לא מדבר בצורה שמאפשרת לו לדבר על זה וכך להוציא הכל החוצה. יש רעיונות איך לסייע לו לגמור עם הכעס?
יש ליונתן כעס גדול על המטפלת האהובה משנה שעברה, שנשארה בכיתת התינוקות - בעוד הוא עבר לכיתת הפעוטות. הוא לא מכון להסתכל לכיוון שלה בכלל. מסיט ממנה את הראש כשהיא ניגשת אליו. לא מוכן לקבל ממנה דבר. זו לא בעיה בעקרון - היא לא המטפלת שלו והוא רואה אותה רק לזמן קצר בתחילת ובסוף היום. הבעיה היא שזה מציק לו. הרבה פעמים הוא אומר לי "אידה, כועס". וחוזר וחוזר על זה. אני מסיקה מזה שהרגש מציק לו - ולא יודעת איך לעזור לו להוציא את זה עד הסוף ולהרגע. הוא לא מדבר בצורה שמאפשרת לו לדבר על זה וכך להוציא הכל החוצה. יש רעיונות איך לסייע לו לגמור עם הכעס?