ילד "טיפולי"../images/Emo35.gif
שלום וחג שמח לכולן
בשבוע הבא אני עוברת לפרוטומיה, בעקבות גדילה עצומה של המוקדים (הגדול שבינהם כרגע 12 ס"מ). בעצם כל חלל הבטן שלי, כולל רחם, שחלות וחלק מהמעי הוא גוש אחד גדול שגורם לי לכאבים יומיומיים איומים, וחייבים להפריד הכל. דקפפטיל במשך ארבעה חודשים עדיין לא השפיע "בגרוש". כרגע אני לוקחת כמות גדולה (מידי) של משככי כאבים, ואי אפשר להמשיך כך. בשיחה עם הרופא הועלה על ידו הרעיון/צורך בהתחלת טיפולי פוריות מיד לאחר הניתוח, משלוש סיבות עיקריות 1. עזרה במניעת חזרה מהירה מידי של המוקדים 2. "באופן טבעי זה כבר לא יהיה" 3. "כי זו כנראה האפשרות האחרונה שלך". וזה לא שאנחנו לא רוצים ילדים, אבל זה ממש לא עמד על הפרק עד עכשיו. אני עדיין לא מוכנה לזה. תיכננו לחכות לפחות עוד שנה-שנתיים. הרעיון של לעשות ילד "טיפולי" די מרתיע אותי. לא הייתי רוצה להיות אותו ילד שאמא שלו עשתה אותו כדי לטפל בבעיות הבריאות שלה
. אני מניחה שבסופו של דבר זה לא נורא כ"כ, והילד עדיין יהיה אהוב כמו כל ילד אחר, אבל הרעיון עדיין מזעזע אותי
האם מישהי עמדה בפני דילמה כזו? מה אתן הייתן מחליטות? (וברור לי שבפורום הזה יש הרבה מאוד נשים שמנסות להכנס להריון, ואולי אני דורכת להן על יבלות... אז סליחה, זו לא הכוונה
שלום וחג שמח לכולן
