ילד בן 4 עקשן !!!

ילד בן 4 עקשן !!!

שלום לכולם, אני אמא לשלושה בנים מקסימים, הגדול בן 7 השני בן 4 והשלישי בן שנה. כל אחד עולם מקסים ובעל אופי מיוחד. בחודשים האחרונים הבן השני נהיה מאוד עקשן, אם הוא לא מקבל את מה שהוא מעוניין, כל הבית על הרגליים. הוא צועק, מרביץ, אין לו אלוהים... בהתחלה דיברתי איתו ואף החלטנו שבבית שלנו יש סיסמה : " בבית שלנו לא מרביצים" , לצערי זה לא עזר , אז עברנו לשלב השני שבו הוא נכנס לחדר שלו לחשוב על מה שהוא עשה , גם זה לא עוזר הוא נמצא בחדרו צועק , בוכה , וכועס על כל העולם. היום בגן הוא רב עם אחד הילדים ומבחינתו הוא היה צריך להרביץ לילד השני , למרות שדיברנו על זה ואף ציירנו לילד השני ציור, הוא עדיין אומר שאין לו בעיה להרביץ לילד השני שוב. מה אני עושה????????????? עם הבן הגדול זה אף פעם לא היה. אני לא מעוניינת שכך הוא יגדל, לא לזה התפללתי כאם.
 

noa_f

New member
ילד סנדביץ' קלאסי, לא? ../images/Emo13.gif

הייתי מנסה מדי פעם להתפנות לבילוי איתו בלבד. וכמובן שלא לרדת אפילו ס"מ מהעקרונות שלכם (לא מרביצים, לא משתוללים). הוא צועק וכעס בחדר? אז מה? צריך מדי פעם לשדר לו ש"אנחנו יודעים שאתה כועס ואתה שם" ולחייך אליו כשהוא יוצא רגוע. יש פה גם עניין של בדיקת גבולות. הרבה חיזוקים חיוביים, הרבה חיזוקים על הדברים הטובים שבהם הוא מיוחד או מצטיין. בסוף זה ישקע, לא?
 

michal@gal

Active member
מנהל
למה ההתעקשות על הביטוי "ילד סנדויץ'"?

העובדה שהוא האמצעי במשפחה היא לא הסיבה להתנהגות שלו. ילדת ה"סנדויץ'" שלי לא הרגישה שום הבדל ולא ידעה שהיא "מקופחת" עד שסבתא שלה לימדה אותה שהיא מסכנה בגלל שהיא סנדויץ'.
 

פלגיה

New member
לעומת זאת אצלי

ה"סנדוויץ'" הנוכחית היתה סנדוויצ'ית מאז ומתמיד, עוד מהזמן שהיתה הכי קטנה במשפחה
 

פלגיה

New member
"גיל ארבע הנורא" ../images/Emo3.gif

זה מושג שאני המצאתי, בקריצה כמובן למה שנקרא "גיל שנתיים הנורא". למה? כי מהרבה הודעות בפורום "חינוך לגיל הרך" גיליתי שיש סוג של משבר בגיל ארבע, בדומה למרדנות של גיל שנתיים. זה בכלל לא אומר שצריך להסכים עם זה, זה רק אומר שאתם צריכים להיות מוכנים נפשית לתקופה קצת קשה, ולהתמודדות. אישית אני לא אוהבת את המשלוח לחדר "כדי לחשוב" כי הוא לא אפקטיבי. הילד לא חושב למה הוא לא היה בסדר, אלא רק מתמלא בכעסים על כל העולם. אין שום רע בפסק זמן למנוחה והירגעות, אבל לא צריך "לחשוב". מספיק סתם להירגע ולחזור כשנראה לו שאפשר לדבר איתו. מעבר לכך אני ממליצה על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו" לפיתוח כלים לתיקשורת ולהנעה של ילדים. לי הספר הזה נתן המון טיפים מעשיים במקרי התפרצות וזעם.
 
" משבר לילדי גיל ארבע"

תחילה אני ממש מודה לכן על הסיוע, אני באמת חושבת שיש כאן מצב שהוא עובר משבר. היום דיברנו מספר פעמים על מה שהיה אתמול, אני מקווה שהוא מבין עכשיו את שעשה אתמול. בבוקר הוא ניגש לילד מהגן , הגיש לו ציור שצייר ואף התנצל. כמובן שחיזקתי אותו, אני מקווה שיהיה טוב. ההורים של הילד השני כעסו מאוד בגן ולי לא היה מה לומר פרט לכך שאנו מתנצלים.
 
למעלה