ילדי בלקינד

[aeshet]

ילדי בלקינד

האם מישהוא יודע משהוא על פליטי פוגרומים מרוסיה שכונו ילדי בלקינד

 

[כוכה]

וודאי וודאי

הם הובאו בערך ב 1906 ע"י בלקינד כיתומי הפרעות של 1903. בתחילה שוכנו במאיר-שפיה ואח"כ הועברו לבן-שמן שם התחנכו.

 

[aeshet]

ילדי בלקינד

האם יש פרטים מפורטים יותר

 

[ארנון הרשקוביץ]

../images/Emo63.gifהסיפור בקצרה...

מתוך "פעמון סדוק", ספרו החדש של איתי בחור (עמ' 219-217). ישראל בלקינד, מראשוני הבילו"יים, היה סטודנט יהודי-רוסי בסוף שנות ה - 70 של המאה ה - 19, והזדהה באופן קיצוני עם התפישות הסוציאליסטיות המהפכניות שהתפשטו אז ברוסיה. כאשר הגיע לארץ, נלחם עם הבילו"יים בשמואל הירש, מנהל ביה"ס "מקווה ישראל", ולאחר מכן היה פעיל במאבקים שבין האיכרים, הפקידים והפועלים בראשל"צ, ופעל להקמתה של גדרה, מושבת הבילו"יים. כאשר החיים בגדרה נכנסו לשגרה, בלקינד השתעמם... הוא לא היה מוכשר לעבודה חקלאית, והעדיף עליה את ערך העבודה החקלאית. כמי שהחשיב מאוד את החינוך ואת השפה העברית, הוא חיפש משהו שישלב בין שלושת אלו. בלקינד עזב את גדרה ופתח בי"ס ביפו, ולאחר מכן עבד כמורה לעברית בביה"ס של כי"ח בי-ם. הוא עבד בעוד מיני עבודות חינוכיות, כמורה וכמנהל ביפו ובראשל"צ, וכתב ספרי לימוד בעברית למקצועות שונים. תוך שהוא מחפש "משהו" שישלב בין שלושת אהבותיו, ותוך שהוא מעוניין לפגוע ב"מקוה ישראל" (שם התעללו בו ובחבריו בבואו לארץ) ובארגון כי"ח (שהיה הבעלים של "מקוה ישראל"), הוא ניסה לגייס כסף להקמת "קרית ספר". אחרי פרעות קישינייב (1903), התנועה הציונית גייסה 300 אלף פרנק לשיקום יתומי הפרעות, ובתוך כך לרכישת חמשת אלפים דונם בא"י, מתוכם אלף דונם להקמת בי"ס חקלאי ליתומים (השאר - להקמת יישוב בשבילם). גיוס הכספים השתהה בגלל הפיצוץ בקונגרס הציוני (הדיון בתוכנית אוגנדה), אך בלקינד לא חיכה... הוא הצליח לגייס 40 אלף פרנק, והגיע ארצה עם 39 יתומים, בלי תוכנית ובלי מקום לשהות בו... עד שהצליח לשכנע את הנהלת יק"א לארח אותם במבנה הנטוש של בית ההבראה לחולי קדחת בשפיה, שהו בראשל"צ. בקיץ שלאחר מכן, הגיעו עוד 17 יתומים. בלקינד הקים שם את "קרית ספר", בה התלמידים למדו חקלאות (בעברית), עיבדו שטח של 50 דונם ואפילו גייסו מעט כסף מן התוצרת החקלאית שלהם. במשך שנתיים, קיים בלקינד את "קרית ספר" בבית ההארחה הנטוש בשפיה, ולאחר מכן - כאשר גורש משם - המשיך בבתי האיכרים במקום. לבסוף, עזבו בלקינד ויותומיו של שפיה ועברו ללוד, אך "קרית ספר" נסגר מחוסר כסף. אם איני טועה, בלקינד הנ"ל היה דודם של נעמן ואיתן, מחברי ניל"י. אלו היו בני-דודו של אבשלום פיינברג. ארנון

 

[עב]

מתוך הספר על בן שמן

גם שם בלקינד הטביע חותמו: "בסוף 1906 עברו התלמידים משפיה למקום המיועד להם בבן שמן, אחרי שהושלמו המבנים לצורך זה. אוכלוסיית התלמידים הייתה מגוונת: חלקם מקרב היתומים מקישינוב, אך נוספו להם בני הארץ מהמושבות וילדים שעלו זה מכבר לארץ. בשנת הלימודים הראשונה שהה בלקינד רוב הזמן באירופה, בחיפוש אחרי מקורות מימון למוסד. כנראה שבחורף 1908 היה בית הספר סגור מסיבות תקציביות. ביוני 1908 נפתח מחדש, אך לאחר פחות משנה נסגר, והפעם סופית. אחת הסיבות היתה, כי נציג הברון רוטשילד הספיק את תמיכתו, בטענה כי כבר קיים בית הספר החקלאי מקווה ישראל, וגם הוא ריק למחצה. האדמה והבניינים עברו לרשות הקרן הקיימת לישראל, תמורת סילוק החובות הרבים של המוסד. בסך הכל פעל "קרית ספר" בבן שמן תקופה קצרה. חשיבותו היתה בעצם הקמתו ומקוריותו בנסיון להפעיל כפר נוער". מתוך: מרדכי נאור ודן גלעדי, כפר הנוער בן שמן 70 שנה, בן שמן 1997. חצר בן שמן קיימת עד עצם היום הזה, מומלץ לבקר ולהתרשם.

 

[ענתר]

יש לך את הספר?

 

[talia olav]

אשמח אם תפרטי על הספר שאיני מכירה -

אני מתעניינת בקבוצת נערים שהגיעו מפולין במסגרת תנועת גורדוניה, ובפרט במארס 1937. האם אמצא שם פירוט עליהם?

 

[אנימו]

טליה.פרטים על העולים חברי גורדוניה

באותן שנים שהגיעו מפולין, תוכלי , אולי , למצוא בארכיון בחולדה -טלפון 08-9411888 . הספרניות מאוד סמפטיות וינסו לעזור כמידת יכולתן. אגב, יצחק בן-אהרון נמנה גם הוא על חברי התנועה והיה שליח התנועה בפולין באותן שנים, כמדומני. מי שעלה ארצה בשנת 1938, היה חניך ומדריך בגורדוניה בפולין והגיע לחולדה, בן 24 (נער?) עם רעייתו, פניה ז"ל, היה ראובן קליגלר לימים ראש עירית נתניה . אם את מעוניינת בפרטים, אנא שלחי לי מסר. מקוה שעזרתי במשהו.

 

[talia olav]

תודה -

את הארכיון בחולדה אני מכירה, והוא אמנם מומלץ מאד. לגבי יצחק בן אהרון - היתכן כי את מבלבלת בינו לבין פנחס לבון? ידוע לי כי לבון היה שליח התנועה בפולין באותן שנים.

 

[אנימו]

טליה - צדקת גם צדקת. חשבתי על

פנחס לוביאניקר ומשום-מה הגעתי ליצחק בן-אהרון....הראש! הראש!