ילדים

[mebulbalit]

ילדים

אני ובעלי פרודים מזה חודשיים אחרי תקופה ארוכה של בילבול, יש לי בעיה עם השהות שלו עם הילדים. הם נמצאים איתו כל שבת שנייה אבל כשהם אצלו אז הוא לוקח אותם רק לארוחת ערב/צהריים ושעה לאחר מכן מתחיל לבלבל לי את המוח בואי לקחת אותם הוא לא מסוגל להתמודד איתם למשך כמה שעות. עכשיו אני לא אומרת כלום אך מה יהיה הלאה אני מרגישה מוגבלת או שאתה לוקח אותם לשבת או שלא מה לנצח זה יהיה כך? אני צריכה לתת למצב הזה להמשיך כך? זה מאוד מרגיז והדאגה שלי היא בעתיד הוא יוכל לקחת אותם מתי שנוח לו? לפי הלו"ז שלו? אני שותקת כי לא רוצה להכנס איתו לעימותים נוספים בשלב הזה ואז הוא עלול לא לקחת אותם בכלל לא רוצה לפגוע בקשר שלו איתם בכלל ההפך איפה שאוכל לתרום ולעזור בקשר שלו עם הילדים אשמח. מניסיונכם אשמח אם תוכלו לייעץ לי, תודה.

 

[זהב טה ו ר]

לא אמרת בני כמה הם...

אבל הייתי במצב דומה, ובעצם גם היום לא הכל מוגדר אצלינו. אנחנו גם גרים במרחק של כשעה וחצי נסיעה, שגם זה בעייתי. הילדים שלי בני 10 ו- 13, ולמרות כל הרצון שלי לעזור להם לבנות קשר יותר טוב עם אבא שלהן, העיקרון המנחה שלי הוא לא להתערב. אז כן, לפעמים הוא מגיע באמצע השבוע ולוקח אותן לארוחת ערב (שעתיים גג), ולפעמים גם את זה לא. לפעמים מחליף סופי שבוע. אז נכון שזה מגביל, אבל לשימחתי יש תמיד אפשרויות אחרות: הורי גרים מאד קרוב ויש אצלינו נוהל מוכר "אמא יוצאת עם חברים ותחזור מאוחר, אז כדי שלא תדאגנה היום תישנו אצל סבא וסבתא". הקשר בינו לבין ילדיו הוא ביניהם בלבד, ולא באחראיותי. וכמה שאני רוצה, וכמה שאני חושבת שהוא טועה, כל מה שאני יכולה לעשות זה לוודא שהן יודעות שאני אוהבת אותן ונמצאת בשבילן, לא משנה מה אבא שלהן עושה או מקרין. וזהו! קצת מבולבל אבל אני מקווה שהבנת את העיקרון.

 

[miriel2]

כן מוכר מאוד...

אני גרושה כבר שנתיים וחצי עם ילדים גדולים יחסית בן 14 ובת 11 ועד לפני מספר חודשים הוא היה לוקח אותם לסירוגין שבת אחת את הילד ובשבת שאחרי את הילדה... לפני מספר חודשים הוא התחיל לקחת את שניהים כל שבת שניה אבל מחזיר אותם מתי שבא לו לגבי אמצע השבוע אין מצב הילד שהוא הגדול נוסע אליו לבד מתי שבא לו והילדה מחכה לשבת שלה... מה גם שבזמן הפרידה שלנו הוא עדכן אותי שלי הוא לא יתן חופש... אז או שתברי איתו או שתקבלי את הדברים כמובן מאליו וזה מה יש ואין מה לעשות ונכון שזה מרגיז מאוד כי לפעמים אני רוצה את השקט רק לעצמי ולא כדי לצאת אלא פשוט קצת שקט... בהצלחה

 

[העקרב המפנק]

לא מבין משתגע בכול פעם כאשר מדברים

על שבתות של ילדים או חגים הדלת תמיד פתוחה 24 שעות ביממה לילדים. מתי שרק ירצו וכמה שיתור ירצו כך טוב יותר. זה העיקרון.. ולפי זה אני גם מחלק את זמני ילדים בבית שמחה בבית.

 

[noam weissman]

שלום למבולבלת

הסדרי ראיה להורה הלא משמורן הם זכות ולא חובה. לפי מה שאת מספרת אין סיכוי שהוא בכלל ירצה משמורת, כלומר המשמורת תהיה אצלך, אלה עם כן יש לך דעה אחרת ?. במילים אחרות עיקר הדאגה והטיפול בילדים נופל עליך. האם הוא גם היה שותף בגידול וטיפול של הילדים כשהייתם זוג, לא ממש נראה לי. אני מוכן כמו "העקרב" לקחת את ביתי כמעט מתי שרק מתאפשר. בכל הזדמנות שלגרושתי יש ארוע או לא נוח לה אין לי בעיה אם זה לא מתנגש עם משהו אחר לקחת את הילדה. מבחינתי כל רגע שלי איתה הוא רווח נקי של שנינו. לצערי לא כל האבות הם כאלו וכשהילדים יגדלו זה יתנקם בהם. ילדים זאת חובה, אחריות וכו אבל זאת גם זכות גדולה ותענוג אדיר. מי שלא מבין זאת שלא יעשה/יגדל ילדים. טובת הילדים חייבת להיות במקום ראשון. אם הביקורים אצלו יוצרים פגיעה בסדרי החיים של הילדים וכו את חייבת למצא דרך ליצב זאת. צרי קשר עם עובדת סוציאלית או אולי אפילו פקידת סעד ותתיעצי איתה. בהצלחה, נועם.

 

[ד ו ל ה]

זמן...

תני לזה זמן... הכל עדיין טרי מאוד הוא (וגם את) נתון כרגע במערבולת רגשית צריך לבנות מחדש סדרי חיים... לא ללחוץ, לנסות לעזור בעדינות, אם הוא היה אב משקיע ומסור קודם לכן זה לא ישתנה בגלל הפרידה. זה פשוט ייק קצת זמן לכולכם ללמוד לחיות עם הסידור החדש. דולה (מאמינה בכוונות טובות אלא אם הוכח אחרת...)

 

[noam weissman]

שלום דולה

אב או אם שלא מסוגלים להפריד בין המצב עם בן הזוג ולבין הילדים זאת עיקר הבעיה. גם אם אני מקבל את טענתך שהפרוד מבולבל וכו הוא תמיד גם אב. הילדים לא אשמים במצב ואין מצב שהוא לוקח את הילדים ולא מסתדר איתם אם לפני זה הוא כן הסתדר איתם. אולי מישהו יתקן אותי ?

 

[ד ו ל ה]

כולנו זקוקים לחסד...../images/Emo140.gif

כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע. לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל. כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל. בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום... קצת אורך נשימה זה מה שצריך...

 

[ד ו ל ה]

נורית גלרון כמובן...

 

[d a n i e l s 5]

אחחחחחחח

אם רק כולם היו מבינים את זה.... כולם זקוקים לחסד.

 

[דורית מור]

הסדרי ראיה

נועם היקר, אל תשכח שאין הרבה אבות מסורים כמוך, וכמו העקרב, ועוד אבות בפורום זה, אולי כולכם מתרכזים כאן בפורום, וחוץ מזה אין... גם האקס שלי היה עושה לי את מה שתואר לעיל, אז שמתי לזה סטופ. או שאתה לוקח אותם לשבת או שלא. אחד היתרונות של גירושין הוא, לא נעים להגיד, אבל השקט של השבת. איזה כיף זה להיות רווקה לשבת אחת בלבד. ואני רוצה את הכיף הזה והשקט הזה, כי שאר הזמן אני עובדת כפול, הכל נופל עלי, וזה לחץ נוראי. ילדים זה שמחה וזו זכות גדולה להוליד אותם ולטפל בהם, אבל החופש הזה לשבת, פשוט ממלא בכוחות בשביל שאפשר יהיה להמשיך הלאה, אז אני לא אתנצל על ההרגשה הזו שלי. זה עניין של להציב גבולות לגרוש, בשביל שהאישה תוכל למצוא זמן גם לעצמה. נשמע שהוא מחפש חיים קלים, יקח אותם כשנוח לו וכשנמאס הוא מחזיר אותם בחזרה. אז כשנשואים, והבעל עושה את זה, לא תמיד יש ברירה, אבל בתור גרושתו, אני לא עושה לו את השירות הזה. גבר צריך ללמוד לטפל בילדיו. נקודה.

 

[דורית מור]

טיפול בילדים ע"י הגרוש

אל תחששי. הפרוד שלי ניגן לי את אותה המנגינה. שמתי לו סטופ ברור. השבת שלי היא השבת שלי. אחת המתנות של גירושין היא האפשרות לנוח פעם בשבועיים, ואת צריכה את המנוחה הזאת בשביל הילדים שלך, בשביל לאגור כוחות - זה לא אנוכי! תחשבי איך שאר הזמן הכל נופל עליך ואת רצה כמו נמלה ממקום למקום ממלאית את כל התפקידים. אני לאקס שלי אמרתי ברורות, או שאתה לוקח אותם לכל השבת או שאל תקח אותם בכלל, זה לא ענייני. הסדרי ראיה הם זכותו (הלוואי והיו חובתו...) לא רוצה לנצל את זכותך לא צריך. את עשויה לגלות שמשחקים אלו מטרתם בעצם להגיע אליך, ולא חוסר יכולת לטפל בילדים. הוא מצליח להרגיז אותך, וכך לשלוט עלייך. אךל תחששי שהוא ינתק קשר עם ילדיו. כל עוד את לא מפריעה בפועל ולא מנצלת את המפגשים להתעלל בו - ואת לא - וכל עוד את מלמדת את הילדים לכבד אותו -עשית את שלך. תני לו לעבור את המשבר שלו ואת תקופת הבלבול שלו, הוא יעבור אותה כמו שכל הגרושים לפניו עברו אותה ובסוף היחסים עם הילדים שלו יסתדרו על הצד היותר טוב, את תראי. האקס שלי בחודש הראשון בכלל נעלם לילדים, לא התקשר ולא כלום, כי היו לו עניינים עם עצמו לפתור, ועכשיו הוא מטפל בהם מאוד יפה. אם את עדיין חוששת פני לפקידת סעד, לי היא מאוד עזר להסדיר את הנושא הזה. היי חזקה, את תעברי את זה בשלום.

 

[d a n i e l s 5]

הלוווווווווו

לכי תקראי שוב את ההודעה המקורית "פרודים רק חודשיים" לכי תקראי שוב את ההודעה של דולה "זמן זאת המילה" אין שום סיבה להציע לה הצעות שכאלה... לפנות לפקידת סעד וכד', לא ישר להציע מלחמות...זאת לא הדרך. ואגב יש עוד מאות גברים שלא מסתובבים כאן בפורום שהם אבות נפלאים לילדים שלהם....הפורום מורכב אולי רק מ-1% מעולם הג"ג בארץ (לא בטוחה לגבי האחוז אפילו). חודשיים...תזכרי את הנתון הזה לפני שאת עונה.

 

[noam weissman]

פניה לפקידת סעד לא חייבת להיות מרוע

פניה לפקידת סעד על מנת לקבל את עזרתה אינו צעד חריף וזה לא פתיחת מלחמה. עדיף לערב אותה בתחילת הבעיות מאשר בהמשך כשכבר יש מטענים וכל צד מפיל את האשמה על השני. אחת הבעיות שבגללן נשואים מגיעים מצב שבו אנו נמצאים היא חוסר תקשורת. זאת סיבה שגורם חיצוני יכול לעזור !. ברוב המקרים הבעייתים נשים מונעות מבעליהן לראות את הילדים ופה יש מצב שהפרודה מבינה את החשיבות שיש לאב בחיי ילדיו ומנסה לעודדו לבצע את חובתו הביולוגית. פניה לעזרה חיצונית אינה רעה. עורך הדין של אישתי שלא אתן לו יותר מדי קרדיט על יושר וכו עודד אותנו לחלוקת זמן וירטואלית, קרי הסדרי ראיה מקדימים הרבה לפני דיונים והסכמים. לפחות בנקודה זאת אני מוריד לפניו את הכובע. הגעה להסדרי ראיה זמניים בשלב מוקדם של התהליך יצב במידה לא קטנה את הלחץ על הקטינה ולאחר שסיימנו, נפרדנו ועברנו לשגרת חיים רגילה, מהר מאוד הקטינה התרגלה אליה. לולא התקופה המקדימה אין לי ספק שהמעבר היה יוצר הרבה יותר קושי לקטינה להתרגל אליו. נועם.

 

[דורית מור]

קראתי שוב

כשהצעתי לפנות לפקידת הסעד לא התכוונתי לעשות מלחמות, חס וחלילה. פשוט מי שמתפקדת בתור פקידת הסעד ביישוב שלנו עזרה לנו להגיע להסדרי ראיה שיהיו טובים ונוחים, וימנעו מלחמות, היא פשוט עזרה לנו להתפשר ולהגיע להבנות בלי מלחמות. חס וחלילה להלחם בשלב זה. אם יש מישהו, כל אדם אחר שיכול לתווך ולגשר, אז יש לפנות אליו - לזה התכוונתי.

 

[מיKה]

זמן הסתגלות

מציעה לתת לו קצת זמן הסתגלות במקביל, לשוחח איתו ברכות על החשיבות שיש להסדרי ראיה יציבים לילדים. להזביר לו שלא את החשובה כאן (מה פיתאום את חשובה) ומה יהיה איתך בעתיד ובלה בלה בלה רק הילדים! הם זקוקים לזמנים קבועים איתו ואיתך. עכשיו יותר מתמיד. להזביר זאת יפה בנינוחות ברכות מי יודע, אולי יקשיב...אולי יחלחל לאנשהו. נסי. ואת יודעת, אין צורך לקבוע ולהסדיר הכל מיד עכשיו כרגע... יש זמן. יש לכם את כל הזמן שבעולם להיות פרודים ואח"כ גרושים. לאט לאט... וברכות מה שקורה עכשיו לא מחייב שיתנהל כך גם בעתיד. הניסיון מלמד שהזמן עושה נפלאות לאנשים כואבים ומבולבלים.

 

[d a n i e l s 5]

וכמובן מסכימה איתך.

והמילים שלך הם תשובתי לדורית ולנועם גם. ללמוד להיות הורים זה לא פשוט כל שכן הורה יחיד ואפילו שזה רק לסופ"ש שלם.

 

[noam weissman]

את מאוד אופטימית

אני חושב שאם היא יכלה לדבר על ליבו, "לשוחח איתו ברכות..." הם לא היו מגיעים למצב שבו הם פרודים

.

 

[מיKה]

אה, אבל נו ...

אלו שממש רוצים, לומדים כשמתגרשים, רכות...מסוג אחר חייבים אתה יודע. ילדים וכל זה.

 

[d a n i e l s 5]