ילדים רעבים זה כאן

m i t a l y

New member
ילדים רעבים זה כאן

"כל ילד שלישי במדינת ישראל הוא עני. זה אומר שילדים בגובה של הבן שלי ושלך, ילדים עם אותו מבט עמוק ומבין בעיניים, ילדים שאוהבים כדורגל וכדורסל ודינוזאורים וחלליות, ילדים שלנו, הולכים לישון רעבים". תזכרו את זה בפעם הבאה שתזרקו לפח מעדן שהילד שלכם רק טעם ממנו..." (המשך בכתבה המצורפת) איך היה המצב אצלכם בילדותכם? האם היה לכם לאכול מה שרציתם? האם חייתם במחסור? איך הסתדרה משפחתכם מבחינה כלכלית בכלל?
 

נץ666

New member
לא סבלנו מרעב

גם לא סבלנו מקנאה ב"עשירים", כי בסביבה שבה גדלתי כולם היו מעמד בינוני. אבל גם התקופה בה גדלתי בשנות ה-50 היתה אחרת לגמרי.
 

גלבועא

New member
שנות החמישים, שנות הצנע

לאף אחד לא היה כלום. עד מלחמת ששת הימים, שבה התחיל הפרוספריטי[הצמיחה הכלכלית] הגדול, כולם חיו בצניעות מירבית והשתדלו לא לנקר עיניים.
 

tzs

New member
סבתי גדלה בבית של רעב נוראי

הימים: ימי מלחמת העולם השניה. סבתי נולדה ברוסיה ולכן נדדה בעקבות הפוגרומים ממקום למקום. סבלה מתת תזונה ואף ימים נטולי אוכל לחלוטין... אני חושבת שעד היום זה משפיע עליה, כי כל פעם שיש סעודה/חגיגה ביחד היא תמיד מסתכלת לצלחת שלי- אם היא ריקה- ממלאה אותה עד אפס מקום ואז מאיצה בי לאכול לאכול ולאכול...
הענין הוא שאני לא יכולה לאכול כ"כ הרבה אז זה קצת מציק... כי אם אני משאירה בצלחת היא כועסת...
 

m i t a l y

New member
והוריך?

איך הם הושפעו/מושפעים ממנה? האם גם להם היא ממלאת את הצלחת?
 
ילדים רעבים

אני לא עושה הכללות אבל בגדול ... פשוט צריך לעשות סדר בדברים ולהחליט מה חשוב יותר ומה פחות, כי זה לא שאין בכלל הכנסה , תלוי מה עושים עם ההכנסה הזו. יש לי שכנים ע0 4 ילדים שחיים ממשכורת ממש נמוכה ובאמת "משפחה נזזקת" אבל.... כל יום שארית של לחם מאתומול משולכות לפח וביום ראשון בבוקר אפשר לראות חלות שלמות בשקית ניילון תלויות בצד פח האשפה, (אנחנו לא אוכלים אוכל לא טרי, מה שנשאר אנחנו זורקים בעלי והילדים לא מוכנים לאכול אוכל מאתמול) כמו כן אולי אין אוכל בבית אבל סיגריה בפה - תמיד. אז לפני שמדברים על ילדים רעבים, צריך לעשות סדר בדברים, במקום קופסת סיגריות לקנות גביע קוטג' (נדמה לי שזה אותו מחיר) ובמקום לקנות כל יום כיכר לחם חדש ולזרוק את הישן, אפשר לאכול גם לחם מיום אתמול ולשבת אין צורך לקנות 4 חלות כשאוכלים רק 2. ואם אין כסף לאוכל אז רצוי לוותר על הפלפון וכו'... פשוט יש עניין של סדר עדיפויות.
 

גלבועא

New member
לא הייתי מכליל ממקרה אחד ל-כל

העניים בארץ. יתרה מכך, הסבירה לי פעם פסיכולוגית, שככל שאדם עני ודל כך הוא יקפיד לערוך חגיגות ואירועים גדולים. יתכן שאותו שיקול פועל גם במקרה שאת מתארת. [אם כי, כאשר רעבים באמת לא זורקים כלום].
 

m i t a l y

New member
הלוואי

ואת סדר העדיפויות היו עושים כולם כמו שצריך. אני יודעת שאני אצטרך ללמוד בקרוב איך עושים זאת, עם המעבר והירידה באיכות החיים (מצד אחד, מצד שני - לא).
 

alona 9

New member
לא סבלנו

כי זה מה שידענו,וגם אם לא עלה על שולחנינו בכל יום הבשר,מאד נהינינו ממאכלי הירקות,ומהכריכים העבים.. חידון קבלי תיקון 1 קופסת סיגריות = 2 קופסאות קוט"ג ולפעמים 3,תלוי מאיזה תוצרת
 

m i t a l y

New member
וזאת למדתי מהניסיון

לראות ולטעום משולחנך מטעמים מחומרים פשוטים טעימים. התלמדיני?
 

pf26

New member
לא היינו רעבים אבל לא היה הרבה

כסף. בגדים נקנו בקושי רב ולעיתים בחנות "יד שניה". האוכל היה בסיסי ופשוט וקוטג' או גבינה צהובה לא עלו על שולחננו. למדתי בבתי ספר של אוכלוסיה מבוססת מאד ומעולם לא היו לי מותגים או אפשרויות כלכליות כמו שהיו לחברים שלי, אבל לא זכור לי שהנושא הפריע לי לרכוש חברים. עשיתי בייביסיטינג ובכסף זה רכשתי לי תקליטים...
 

m i t a l y

New member
כל הכבוד ../images/Emo24.gif

שהיה לך את החוזק והחוסן לעמוד ממול ולהבין...
 

maybesure

New member
../images/Emo21.gif

הורי חוו תקופות לא קלות מבחינה כלכלית, במיוחד כעזבו את הקיבוץ עם הקצבה שהספיקה לקניית מקרר בלבד. הכסף נגמר, ועד שהתחילו להכנס משכורות אני זוכרת את אבי מתחבא מבעל הבית שבא לגבות את שכר הדירה. אבל באוכל-אמא שלי תמיד אומרת שלא מקמצים. קונים אולי מה שיותר זול/מבצע, אבל שיהיה בכמות משביעה ויישאר גם לאורחים מזדמנים. היא לימדה אותי להכין מטעמים ממצרכים בודדים שבמקרר ובבית, לארוז נכון שאריות ולהשתמש בהן שוב. וכך אני מלמדת את ילדי. אצלנו כמעט לא נזרק מזון, אף שכיום מצבנו הכלכלי - טפו טפו טפו - אין תלונות. אני לא מכריחה את הילדים לסיים הכל מהצלחת, אבל בהחלט להגיש לעצמם מנות סבירות ולקחת תוספת ככל הנדרש. שאריות שלא אכילות-מתמחזרות בדרך של האכלת בעלי החיים שלנו-כל עוד הן לא מקולקלות. כמו שכבר נאמר פה - הרבה מניהול נכון של משק הבית תלוי בחינוך כלכלי נכון, ולא דווקא במזון אלא בכלל. כמובן בתנאי שיש הכנסה יציבה וקבועה.
 
למעלה