ילדים פרק ב'

[סיגל62]

ילדים פרק ב'

אני גרושה +2 ובן זוגי גרוש +2 . הקשר ביננו הוא קשר מצויין רק בעייה אחת מפריעה או בעצם מטרידה אותי. אנו יוצאים בערך כשנתיים וחצי כאשר בשנה האחרונה הוא הכיר את ילדיי ואני את ילדיו. אני מתגוררת בדירה שלי והקשר שלו עם ילדי הוא קשר טוב ואפילו טוב מאוד ילדי לדעתי עד כמה שאני רואה מאוד אוהבים אותו. לעומת זאת את הבן שלו ראיתי כמה פעמים בודדים (בן 17) והבת שלו מתנגדת לקשר והיא כל הזמן עושה פרצופים. בהתחלה נורא כעסתי אבל כשאני את הקשר שלו עם ילדי אני רוצה שגם הוא ירגיש טוב ומוכנה להתאמץ אבל אני לא יודעת איך. השבת הקרובה ילדי הולכים לאביהם ויצא שהבת שלו תהיה אצל בן זוגי הוא רוצה שאהיה איתם אבל אני לא יודעת איך שעבור את הדיסטאנס את המרחק. האם יש לכם המלצות מה יכול לשבור את המרחק ואיך צריך להתנהג?

 

[צדף האחת]

היי סיגל

ילד בן 17 עסוק בעולמו שבו יש חברים חברים וחברים. אם תוכלי להגיד בת כמה הילדה אולי נוכל לעזור לך. אם היא בת 12 ומעלה הייתי מצחיעה לבקש ממנה לדבר איתה רק את והיא כי את מאוד רוצה ואז על פי גילה להגיד לה שאת מאוד רוצה שתהיו קרובות יותר ושהקשר שלך איתה חשוב אז את מוכנה לשמוע הצעות ממנה איך לשפר את הקשר האם היתה רוצה לעשות דברים שהיא אוהבת רק איתך ואם משהו מציק לה אז את תרצי לשמוע. וחשוב חשוב חשוב בלי האשמות, ביקורת או שיפוטיות.

 

[my sunshine]

סיגל

הוא בן 17, חושבת שיש מישהו מבוגר שהוא אוהב? וברצינות, הילדים שלו מתנגדים או מתעלמים, זה אך טבעי. לא כל ילד מוכן להכניס מישהו אחר לחייו בכזו קלות. מעבר לזה, שילדים בתוך תוכם מצפים לאיחוד בן הוריהם. גם אם שכלית הם יודעים שזה לא יקרה. סבלנות היא מילת המפתח. לאט לאט, אל תנסי להתחמד או להשתדל יותר מדי. זה משהו שילדים מאוד לא אוהבים. היי מי שאת, תני להם את הזמן. זה יקרה.

 

[m i n i m a u s]

להיות פשוט את.

בניגוד לצדף ,אני לא מאמינה בשיחות יזומות ,או בהתנהגות לא טבעית שאמורה לעזור לך להתחבב עליהם. בני נוער ,טיבם לא לחבב (בלשון המעטה) את הסובבים אותם ,בלי קשר למיהם ומהם ,הדרך להגיע לליבם קשה גם להוריהם,אז על אחת כמה וכמה לגורם חיצוני. זמן ,סבלנות ,הכרות אישית נרכשת ,כל אלה מפתח להצלחה,אך בראש ובראשונה ,לדעתי לפחות ,צריך לכבד את מקומם של הילדים ליד האב ,במיוחד אם האב הוא לא משמורן ,וזמנו עם הילדים קצוב. אף ילד להורים גרושים ,לא מאבד את החלום לראות את הוריו יחד, ולכל ילד את הזמן הנכון להפנים שיש דמות חדשה בחיים של האב או האם. בכל מקרה, אולי דווקא שבת כזו ,שאת תהיי לבד איתו ועם ילדיו ,תאפשר לך להתערבב ,ולמצוא את מקומך לידם. בהצלחה.

 

[צדף האחת]

רגע סליחה.....

לנהל עם הילדה שיחה פתוחה על מה שהיא מרגישה זו חנופה? ממתי? בלי שום קשר למקרה של ילדי הגרוש אני מאמינה בשיחות כאלו גם בין הורים לבין ילדיהם. לפתוח ערוצי שיחה בו המבוגר/ ההורה אומר את שעל ליבו לילד לדעתי יוצר רק תקשורת טובה יותר ואין פה שום חנופה!!! אנחנו לא אמורים ללבוש שיריון כאשר המתבגר עונה לנו בחוצפה, מסתגר בחדר , בקיצור מתנהג כמו מתבגר אלא להיפך לספר לו מה זה גורם לנו להרגיש, זו פתיחות בין המבוגר לבין הילד.

 

[m i n i m a u s]

סלחתי.

ואודה לך באם תראי לי את המילה חנופה שעליה חזרת מספר פעמים ,בדברי הכתובים. שיחות פתוחות אפשר ורצוי לנהל עם אנשים איתם יש לנו איזושהי תקשורת מינימלית ,רצוי אפילו יותר מזה. כרגע ,אין בינה לבין הילדה שום קשר ,מעבר לזה שהילדה מתנגדת ליחסים האלה. מה את מצפה ,שהילדה פתאום תשפוך את ליבה ותיפול עליה בחיבוק חם? זה לא יקרה. ערוצי תקשורת במקרה כזה יתחילו מהקל לכבד, בשיחה ליד שולחן ארוחת הערב ,בישיבה משותפת בסלון ,או בסיטואציות קלילות שמאפשרות דיאלוג לא ריגשי. את אפילו לא יכולה להשוות את זה לשיחה בין הורים לילדים. כרגע היא זרה בבית לא שלה, בתוך משפחה לא שלה ,אין שום מקום (לפחות לדעתי) לשיחות נפש בינה לבין הילדה. היא יכולה ליצור בזה אנטגוניזם לא רצוי... דעתי.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

זו גם...

דעתי. שיבוא מבוגר למבוגר אחר ויתנפל עליו במיידית עם שיחות נפש...תורם גבה במקרה הטוב. עם מתבגר...יתרומם צונאמי של דחייה.

 

[my sunshine]

../images/Emo45.gif זו גם

דעתי להיות מי שהיא ורק מי שהיא . ללא חנופה מיותרת, ובטח ובטח שלא ליזום שיחות נפש... לתת לילדים את המקום שלהם, ממקום של כבוד.. וסבלנות. מילת המפתח. שב"ש

 

[צדף האחת]

לא דיברתי על שיחות נפש

דיברתי על שיחה בה סיגל תגיד לה מה היא מרגישה ואיך היתה רוצה שדברים יהיו. הילדה אפילו יכולה לא להגיב בל אני בטוחה שזה לא יכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה אם באמת יש פה כוונה כנה ונראה לי שיש. לזה אתם קוראים שיחת נפש? אצלי שיחות נפש הן הרבה יותר עמוקות. זו דעתי.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

עבור מתבגר...

זו שיחת נפש...לדבר על רגשות. בעצם...גם עבורי. "ואיך היתה רוצה שדברים יהיו"...יש שם אפילו נגיעה של התנשאות. מה רע בלאט לאט...בלי ציפיות ובלי תיאומים?

 

[my sunshine]

מה שאת מדברת עליו

זו בדיוק שיחת נפש, את יודעת מה? בשביל בני הנעורים, והסיטואציה הזו - זה הרבה הרבה יותר גרוע

כפי שכתבתי בתגובתי הראשונה, נערים/ות, ילדים/ות קוראים אותנו המבוגרים, כמו בספר פתוח . התנחמדות תתקבל כפי שהיא - OVER נחמדות ואפילו גרוע יותר - כצביעות. שיחות על רגשות , תחושות וכד' .. give me a break - הרבהההה יותר גרוע תנסי לשים את עצמך במקום הילדים הללו. מה היית חושבת?: "מה היא חושבת לעצמה? מנסה להיות הפסיכולוגית שלי? אמא שלי? וכל זה בגלל שהיא חברה של אבא שלי [שמי יודע לכמה זמן היא תהיה שם]" את יודעת מה, נסי לשאול את ילדייך איך היו מגיבים. ומה הכי נכון - מבחינתם כמובן.

 

[צדף האחת]

לכל המפקפקים

אני עובדת סוציאלית עם עוד 4 שנים של התמחות בנוער אז תנו קצת קרדיט שאני מכירה נוער ואני נמצאת איתו כבר למעלה מ17 שנה. הכל תלוי באיך עושים את זה. לפתח שיחה עם נער/ה מתבגרת ככה במקום לא רישמי הם סופר משתפים פעולה אם יודים איך לעשות את זה !!!

 

[my sunshine]

בדיוק

"אם יודעים איך לעשות את זה" את לא מצפה שבת זוג, שכל שהיא רוצה זה להתקרב לילדיו של החבר שלה בהכרח תדע איך לעשות את זה...

 

[הנודניקית עם הקוקו]

כן...

זה התחיל מ... "אם היא בת 12 ומעלה הייתי מצחיעה לבקש ממנה לדבר איתה רק את והיא כי את מאוד רוצה ואז על פי גילה להגיד לה שאת מאוד רוצה שתהיו קרובות יותר ושהקשר שלך איתה חשוב אז את מוכנה לשמוע הצעות ממנה איך לשפר את הקשר האם היתה רוצה לעשות דברים שהיא אוהבת רק איתך ואם משהו מציק לה אז את תרצי לשמוע." עבר ל... " דיברתי על שיחה בה סיגל תגיד לה מה היא מרגישה ואיך היתה רוצה שדברים יהיו. הילדה אפילו יכולה לא להגיב בל אני בטוחה שזה לא יכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה ." והסתיים (לבנתיים) ב... "לפתח שיחה עם נער/ה מתבגרת ככה במקום לא רישמי הם סופר משתפים פעולה אם יודים איך לעשות את זה !!! " ובטענה הבלתי ניתנת לעירעור,כמובן, שהטוענת היא עו"סית מתמחית בנוער. נו... אין כאן דיון... יש כאן התעליינות ידענית. מה לנו ולבני הנעורים,הא?

 

[m i n i m a u s]

עם כל הכבוד ,ויש כבוד...

אני מניחה שאף אחת מהגירסאות שלך לשיחת נפש ,לא היתה עוברת אצל המתבגרים שלי ,גם אם את מאלה שכן יודים להגיע לליבם של מתבגרים... מקומך כעו"ס ,מוכשרת ככל שתהיי , אינו מקביל למקומה של השואלת ,כאישה חדשה בחיים של אביהם ,לכאורה במקום אימם. עו"ס בא ממקום נייטרלי ,בן זוג חדש ממש לא. לוקח זמן להתרגל ולהפנים ,וממצב של זרות מוחלטת ,אין מצב לשיחה כזו. יש מתבגרים שפתוחים למצבים כאלה, מבינים ,משתפים פעולה ,וזורמים ,אבל אלה שלא ,רק סבלנות המון רצון טוב וזמן ,יביאו את כולם למקומות נעימים יותר.

 

[R a c h e li]

כן ../images/Emo70.gif

בפשוט פשוט כאילו בלהפריד את הרגש

 

[צדף האחת]

אז ככה....

מי שלא יודע יכול לקרוא על ניהול שיחה עם מתבגר, לקבל ייעוץ וכו לדעתי זה שווה את המאמץ. ומי שיודע שיעשה את השיחה. לטעמי לסיגל כוונות אמיתיות לכן היא תמצא את הדרך.