ילדים זה שמחה?

ילדים זה שמחה?

בעקבות דיון שקראתי בפורום אחר, ונראה לי שדווקא פה יש סיכוי לדיון מעניין בנושא (בניגוד ל...) אדם שאומר שהוא לא רוצה ילדים, בגלל שהם נטל על הכתפיים שלו, או במילים אחרות - ``קרציות קטנות``. כולנו נאלמים דום: ``איך אפשר לא לרצות ילדים?`` אז זהו, שזה גרם לי לחשוב (שוב) על הנושא. (ולא כי יש לי תכניות להיות אמא בקרוב, מתחכמים!!) להביא ילד - לחבק אותו, לאהוב אותו, תינוק שיהיה רק שלך... להביא ילד - אל תוך העולם האכזרי הזה, שיגדל למציאות שלנו, שישאב מאיתנו את הכוחות שלו, שייתן לנו כזו אחריות עצומה- אנחנו נהיה אחראיים לאיזה אדם הוא יהיה כשיגדל, להשפעה שלו על חיים של אחרים, נראה אותו גדל מול העיניים, נפחד עד מוות בכל פעם שהוא ייצא מהבית. להביא ילדים, זה צורך מאוד טבעי של האדם, אך גם מאוד אנוכי. הרי כולנו יודעים שהאושר בא ברגעים קטנטנים. יהיה קשה לדעת שאנחנו בעצמנו מביאים ילד לחיים האכזריים האלה. אנחנו ממילא כבר פה, אז בואו ננסה לעבור את החיים האלו בשלום, אבל מי אנחנו שנמשיך אותם הלאה? (וזו באמת שאלה, לא תהייה צינית.) אז מה אתם אומרים - לא להביא ילד, מפני שהוא ``נטל``: זה אנוכי? זו חשיבה רק על עצמנו? ולהביא ילד? זה לא משחק, זה חיים. דולצינאה, שעובדת בגן ילדים, וכרגע ממש לא נראה לה שילדים זה ברכה...
 
היי...

חה... העתקת את ההודעה שלך מילה במילה... מעניין אם גם אני הייתי מעתיק. טוב אני מסכים איתך שילדים זה סבל מתמשך אבל כמו שתל-אביבית אמרה אצל שלומצי, (הסברים בפורום אחר), באמת לפעמים המחיר שווה את התמורה. והרגעים הקטנטנים האלה לא היו קורים בכלל לולא היית מביאה את הילד לעולם מלכתחילה. בסופו של דבר לדעתי מי שלא רוצה ילדים אסור שיהיו לו ילדים, אבל אז בעצם רוב הייעוד שלו בעולם הולך לטימיון. הרי סה``כ בשביל מה אנחנו פה? בשביל לחיות? אם אמרת שלגדל ילדים זה משהו אגואיסטי, אז לחיות בלי ילדים זה פי אלף יותר אגואיסטי, זה כאילו `` מה את עושה פה? מה תשאירי לעולם כשתצאי? ``. במקרים אחרים, נאמר במקרה כמו של איינשטיין, אפשר להגיד ``חבל שהוא לא הוליד בן כדי שיהיה לפחות מוח מבריק כמו שלו בעולם, אחרי שימות. אפשר אבל להבין, שאולי אם היה מוליד ילד לא היה לו זמן לטפל בתורת היחסות ואז איפה היינו??? (לא הרבה מאחור, זה כולה פיסיקה). בסופו של דבר זה שוב הכל עניין של דבר אינדיבידואלי. יכול להיות בנאדם שחס וחלילה רוצה ילדים רק כדי לשלוט בהם והוא חושב שזאת הדרך היחידה שיוכל לגרום למישהוא לאהוב אותם בעולם (אנשים בודדים לאללה אם מותר לי לציין), ואז צריך לא רק לא לאפשר לו להביא ילדים, אלא אפילו לסרס אותו. ועוד לתל-אביבית, (אני אשאל אותה גם בפורום השני), מה היה קורה לו אנסו אותך? היית עושה הפלה? שאלה טובה! אני רץ לשאול... יאללה ביי. פושע.
 
אתה סותר את עצמך

כשאתה אומר שלא להביא ילדים זה יותר אגואיסטי מכן להביא. אתה בעצם מוכיח את טענתי- האדם הוא אנוכי, וכל מה שחשוב לו זה שימשיכו אותו הלאה, להשאיר את חותמו בעולם. לא משנה אם הילד שלו יסבול, (למשל, כי יש לו בנוסף עוד 12 ילדים שהוא צריך לטפל בהם, או סתם כי החיים קשים), העיקר שתהיה לו המשכיות. (אני יודעת שהקצנתי את הרעיון- בכוונה- ). איינשטיין הוא משהו מיוחד. יכול להיות שעוד מוח כמו שלו היה מביא את האנושות למקומות חדשים, אבל מצד שני, תאר לעצמך שאיזה מטורף היה מחליט לגדל לעצמו בבית כמה פסיכופטים קטנים רק כדי ששמו לא יימחק. (וזה לא מצב היפותטי, בניגוד לאפשרות הראשונה.) חוץ מזה, אני חולקת עליך- כן, אנחנו פה בשביל לחיות, בשביל לעבור את החיים האלה בשלום, לא כדי להשאיר אחרינו כל מיני ילדים קטנים/ המצאות מפורסמות/ שירים לא מוצלחים/ עכברים. זו כבר בחירה אישית, ובטח שלא מטרת הקיום. פושע אחד. דולצינאה.
 

e-shfiyut

New member
זה הפושע שלנו.... קצת סותר את עצמו.... אך לא טיפש

או שמא לא???
 
אני לא טיפש...

אני כן טיפש.. כבר ציינתי שזה חייו אומנותו ולא הפושע? זהו. שתי משפטים ותו לא. אל תחפשו משמעויות מיוחדות ונסתרות רק כי זה נשמע ``מלא משמעויות מיוחדות ונסתרות``, זה נשמע ככה בכוונה. ככה זה תמיד. אני מפליץ משפטים שנשמעים חכמים אבל אין בהם כלום. זה הסוד שלי. גיליתם אותו... אבל עדיין - זה לא מעניין אותכם מה שאני כותב? :) שלכם, פושע.
 

e-shfiyut

New member
אז אחרי הכל

לפושע שלנו (סליחה... לחייו אומנותו) יש באיזשהו מקום אמת... או ששוב הוא משטה בנו... סתם... מתים עליך או לפחות אני לירן
 

the me and i 51

New member
זהירות -מגעיל

ההודעה הנ``ל יכולה להיות טיפה חסרת רגישות ולכן אנחנו מבקשים שלא תקחו אותה יותר מידי ללב. בואו נתחיל מההתחלה: לכל החיות מטרה קיומית אחת והיא להעביר את הגנים שלהם הלאה... גם אצל בני אדם ,אבל פה זה לא נגמר... אם ניקח את הזכר האנושי מטרת הזכר האנושי היא להפיץ את זרעו במטרה שהיו לו כמה שיותר ילדים יותר סיכוי שהגנים שלו ישרדו... לעומתו הנקבה האנושית שעליה לטפל בצאצאיהם - לבדה בהנחה שהזכר ימשיך את חיפושיו בנקבות איתם יוכל להתרבות (הנקבה כמובן עם בעיה של הבאת מס` רב של צאצאים צריכה לדאוג שצאצאיה ישרדו) - מחפשת דרכים לשרוד עם התינוק (בלי כוונה לשוביניזם ,אבל אתן הבחורות מניקות ויולדות) ,מה שנורא קשה לשרוד עם תינוק קטן -> היא צריכה למצוא דרך להשיג אוכל ללא מאמץ מיוחד. וכן נכנס גורם חדש : הנקבה לא תהיה מוכנה להתרבות עם הזכר כל עוד הוא לא ישאר איתה כדי לגדל את הצאצא. הזכר מצד אחד רוצה ששושלתו הגנטית תמשיך ולפי כך הוא נשאר למורות שאיפותיו להתנתק ולמצוא נקבות אחרות. במיוחד כאשר התופעה מתרחבת וכעת שום נקבה אנושית לא מוכנה יותר להבאת צאצאיו אם לא ישאר... (מכאן דרך אגב התפתח האונס - אבל זה יגיע אולי בפעם אחרת). לפיכך הזכר ינסה להביא כמה שיותר צאצאים עם אותה נקבה או לנסות ולפרנס שתי נקבות במקביל. תוך כדי שהן ``מזכירות`` לו שאם יכשל הן לא יביאו איתו עוד צאצא או אולי יעזבו את הצאצא הנוכחי ,לבדו. אחרי מס של דורות שפועלים בשיטה הזו מס` זוגות מתחברים ויוצרים חברה - שבט. בשבט הזכר שצאצאיו החזקים ביותר מקבל מעמד גבוהה יותר... לאחר עוד כמה דורות הזכרים מתחילים לטפל בצאצאים כדי שיהו חזקים יותר ומעמדם יגדל יותר. איפו שהו באמצע נכנס גם גורם האהבה לילד - אהבה = אי נטישה והשארת שושלתו הגנטית. או שאולי אהבה היא בעצם טריק של הטבע לשלוט בנו... מצטער אם אני נשמע חסר לב אבל ניסיתי להבין איך זה התחיל... ``די לאלימות``
 
למעלה