ילדים "הפוכים"

[M i c h a l y U S A]

כניראה שאתה חושב בקול רם

הרבה יותר מהר ממה שאתה מקליד....

 

[עוץליגוץלי]

ועוד כמה נקודות ...

גם אצלי המזון שאכלו לא היה "למופת", אבל לא חטיפים. בסוף השבוע ה"קטנה" אכלה איתנו בערב (פטריות מטוגנות, חביתה, טעמה מהסלט ...), וה"גדול" אכל בשבת ארוחת צהריים (לא הכי מזינה - פסטה+נקניקיות, אבל נראה לי שקצת יותר טוב מבמבה רגילה עם במבה במילוי נוגט לקינוח).

הקיטור הוא לא על התנהגות הילדים (הם עושים מה שהם יכולים - כמו כל הילדים), אלא על אמא שלהם שמאפשרת זאת.

 

[M i c h a l y U S A]

אז

אני לא הסינגור של גרושתך
אבל בוא ניראה : כמה שעות בשבוע יש לה עם הילדים?
כמה לך?
כל אחד והסבלנות שלו.

אז במקום לשפוט אותה, אולי תנסה לברר מדוע היא "מאפשרת", ואם מה היא התמודדה ימים שלמים, שאתה לא?
למה אתה חושב שאצל אמא, מותר הכל..ואתה כניראה יותר מקפיד?
יש לזה סיבה, אז במקום לשפוט, תשאל. אולי שתדע מה קורה, תוכל לעזור במקום רק להעביר ביקורת.

 

[עוץליגוץלי]

אני לא שופט אותה.

אני רק מנסה לדאוג לילדים שלי. (גם שלה).
זה לא שאני "חושב" שאצל אמא מותר הכל ואצלי יש יותר הקפדה, אני יודע שבתקופת החופשה, אצל אמא שלהם אין גבולות ואצלי יש (רופפים יותר מאשר צריכים להיות). זה המצב שאני מגיע לקחת את הילדים, והשכן "תופס" אותי בדרך למעלה לרבע שעה של קיטורים כי "הם צרחו אחד על השני בשלוש לפנות בוקר", זה שאני מגיע לקחת את הילדים (לא "בהפתעה", הזמנים מתוכננים וידועים מראש), והילדים לא מצליחים להתעורר (או שילד אחד ער, וילדה אחת נרדמה לפני פחות משעה)... ולשמוע בכי של "אני עייפה, אני צריכה לישון" כל הדרך במקום לדבר על מה שמעניין אותם ...

לפי מיטב הבנתי, מצב כזה פוגע בבריאות הילדים, וביכולת שלי להיות איתם בקשר (לך תעשה משהו יצירתי עם ילד שהשעות שלו הפוכות לשלך - מה שנותר לי לעשות זה רק לדאוג לתשתית רשת + מחשב בחדר שלהם, והפכתי לסוג של שמרטף במקום להיות אבא).

 

[M i c h a l y U S A]

במקום ל"קטר"- תיזום

פגישת שיחה עם גרושתך ותגיד לה בדיוק מה שאתה אומר כאן.
אם אתה רוצה שינוי
השינוי צריך לבוא מתוך שיתוף פעולה איתה
וגם אם זה מצריך איזה סוג של וויתור מצידך [אגו תמיד מפריע]
תעשה מאמץ להתעלות על כל מה שמפריע
כדי להגיע למטרה שלך, וזה טובת הילדים. לא?

 

[עוץליגוץלי]

למה את חושבת שלא נוהלו כמה וכמה שיחות

מסוג זה?

 

[M i c h a l y U S A]

שיהיה המשך יום נעים

ראשית..לא שאמרת משהו
שנית, אם זה כבר דוסקס ולדעתך אין שינוי לטובה מנקודת המבט שלך
כל מה שאתה יכול לעשות, זה לשנות רק אצלך.

היא חיה את חייה ואין לך יותר שום מילה או שליטה על חייה. בחייה היא זו שמחליטה מה קורה בבית שלה.
בגלל זה התגרשת לא?
אז עכשיו תנסה לעשות כמיטב יכולתך וזה הכל.

שיהיה לך אחלה יום.

 

[עוץליגוץלי]

ושיהיה גם שבוע טוב

 

[s e l e n e]

תגובה מהחצי שלי

(שמתמודד עם מצב דומה)

איש יקר, הבעיה מובנת ומוכרת !!!!

עצתי לך, שכרגע, לא תשים מעניינך את התנהלותה של אם (?) הילדים כי לא תוכל להושיע בעניין זה, ועל אחת כמה וכמה שהיה והיא "זורקת" כדי להוסיף על עצביך, הרי שבוודאי שלא תועיל אלא רק תרמוז מה הדלק שאפשר לשפוך בקלות על המדורה שבנפשך.

אתה צודק - גם בחופש אפשר לקיים מערכת גבולות בסיסית, אבל עם הצדק לא תגיע לשום מקום, אלא רק עם החוכמה.

היפוך שעות השינה בגילאים הללו אינו נדיר, אבל אין בין זה לבין הפרעה למבוגרים קשר ישיר. כלומר, אפשרי שיצפו בטלוויזיה בשעות מאוחרות, אבל צריך להיות שקט סביר לשינת המבוגרים שיוצאים לעבודה - אצלי ההסכם הזה עובד בכל חלקי הבית ואין לי שום בעיה לקבל את המנוחה שלי .... כלומר, נדרשת אמירה שלך בסגנון - "בבית הזה החוקים הם כך וכך ואני דורש לקיים אותם ...." ולא להילחם בעניין השידורים החוזרים, אלא רק בהקשר של מנוחת המבוגרים.

לעניין המזון - פשוט תחליט מה נכנס אליך הביתה ומה לא ומאחר ואתה ככל הנראה הקניין, תקנה ע"פ הערכים והאמונות שלך. בד בבד אין שום בעיה שתדאג שהאוכל שיהיה זמין יהיה אוכל מזין ותעזוב את השעות שבהן הם אוכלים - יהיו רעבים יאכלו את מה שיש. ושוב, עזוב את אמא שלהם בעניין זה - פה אינך יכול להושיע....

לסיום, תביט במצב ברוגע מסויים ומגובה מסויים - אתה נדרש כאן למנהיגות ולא לניהול. כלומר, עזוב את הנסיון לנהל אותם בפרטים הקטנים, כי אם הבית השני ירד מהפסים עד כדי כך התפקיד הראשון שלך הוא להיות הבית היציב, הרגוע, שהולך על מסלול (ובגיל כזה הילדים בהחלט מזהים מסלול) איתן, יציב וברור. אל תלחם - תוביל בכיוון ברור ויציב ותהיינה תוצאות. אל תשדר לחץ, לא בדיבור (בוודאי שלא בצעקות) ובטח לא בשפת הגוף). המסר הוא פשוט - גם בחופשה יש חוקים וגבולות שנשמרים ואילו הם: ..........
בהצלחה !
ואל ייאוש !!!

 

[עוץליגוץלי]

התגובה הברורה ביותר שקבלתי עד עתה

ויצאתי |חמור| כשבמקום להודות לכם, התנצחתי עם אנשים תוקפניים.

אז תודה מכל ה

.

דרך אגב, האם לא זורקת כדי להרגיז אותי, בדיוק כפי שהיא לא עושה את זה כדי ליזום מריבות עם השכנים שלה. פשוט, גם היא בחופש, וגם היא הופכת ימים ולילות.

לעניין המזון - בזכות בת הזוג שלי שדואגת שהמזון יזין ויערב גם לילדים, הם לא מחפשים פה רק חטיפים (טוב, ה"גדול" חיסל במהלך הלילה ההוא ליטר חלב עם שטויות, אבל הוא אכל גם דברים אחרים).

 

[משברים]

נו באמת ...

ואח"כ אתם לא מבינים למה אנחנו מתעצבנות עליכן ורוצות להתגרש ...
\תתמודד !!!
הייתי בטוחה שאתה מדבר על תינוקות - אבל חברה בני עשרה , זו התמודדות קשה - גם לך וגם לאמא שלהם
זה מה יש ותלמד להסתדר .
מה הכוונה " לקבל אותם " ככה או אחרת ?!?!?!?
זה ילדים , ראבק!!!
יש להם נשמה , אופי וסגנון - אף אחד לא שולט עליהם - ועונשים במקום אבא או חבר זה ממש לא רלוונטי .
ואח"כ שואלים אותי למה אני בזה לכל המין הגברי?!?!?

 

[אוהב לבשל]

הלו הלו, בלי בוז בבקשה.

נא להרגיע.

 

[עוץליגוץלי]

רוב תודות לשף של הפורום

 

[עוץליגוץלי]

קראת את כל התגובות לפני שכתבת

או שהתפרצת ישר?

לא חיפשתי להעניש אותם על זה. "לקבל" אותם - בשעה מתואמת מראש, ביום בשבוע מתואם מראש להגיע כדי שיבואו אלי, ולגלות שאף אחד לא הזכיר להם לשכב לישון בשבוע שלפני כן ... זו לא שאלה של "לקבל את הילד" במובן הרוחני, זו שאלה של "לקבל" אותו פיזית (להוציא מהמיטה, להסיע במכונית, להעלות לדירה שלי..).

בהחלט - נשמה, אופי, סיגנון (עם הגדול משחקים פריסבי, עם הקטנה לומדים לתכנת ...)

והבוז שלך - הוא הבעיה שלך, אל תשליכי אותו על אחרים. אני לא בז לבני אדם (גם לא לכאלה שאני חולק על דעתם).

 

[משברים]

חחח - לא הגבת בבוז לאישתך לשעבר ??

זה פשוט משעשע אותי ..
אצלה הכל דפוק , נטול גבולות ופרוץ
אצלי הכל "חיילים " ואני לא מבין למה זה לא ככה .
כן - קראתי את הכל , וצודקים פה החברה שאומרים שאתה יכול להכיל את החוקים שלך רק ב4 קירות שלך.
אבל הגמישות בעיניי היא לשנות קצת את החוקים בחופש .
אל תיקח אותם ב8 ( או 10 ת או 12 ) קח אותם ב4 ותחזיר אותם ב4 ...זה חופש - תזרמו עם הילדים .
ושוב אני חוזרת .. זה בני אדם , יש להם רצונות וצרכים שונים ממה שאתה חושב .
אי אפשר להגיד לבני נוער לישון ב8 כי מחר הם הולכים לאבא .. אולי הם לא רוצים לישון מוקדם ? אולי הם לא רוצים ללכת לאבא ?
אני צוחקת קצת בבוז כי אני מתמודדת עם אותה בעיה ( ילדים בני 12 , לא אקסים ) וגם אני עומדת מול אותם שאלות יום יום .
אבל אין מה לעשות - הפעם זה באמת לא קשור לאקסית , אלא רק לילדים
בקיצור - זה מה יש ועם זה ננצח

 

[עוץליגוץלי]

היכן הגבתי בבוז לגרושתי?

והשעות בהן אני יכול להגיע מוגבלות - באמצע שבוע, יום העבודה שלי "מוגדר" בתחום שעות מסויים, בימי שישי - אם לא אגיע בשעה היעודה, גרושתי כבר תדאג "להזכיר" לי (גם אם הילדים ישנים באותה השעה) שאני "לא עומד במה שסיכמנו". ולפעמים גם רוצים לעשות תכניות (שהילדים בקשו) דוגמת הליכה לפארק מים (כשקונים מראש לתאריך נקוב, לפעמים ההפרש הוא כמחצית ממחיר הכרטיס).

לילדים יש רצונות, ואני מכבד אותם. א-ב-ל אני לא צריך "לחטוף על הראש" מהשכנים של גרושתי בגלל "רעש נוראי בשלוש לפנות בוקר", או לקבל טלפון מהילדה בשתיים לפנות בוקר "אופס, לא שמתי לב לשעה, בדיוק התכוונתי ללכת לישון"...

כשהילדים אצלי, הם "מתישרים" לאט (בתנאי שאמא שלהם לא מתקשרת לנייד שלהם באמצע הלילה). ילדים (וגם בוגרים) צריכים מסגרת ברורה שמכילה אותם. גם החריגה מהמסגרת צריכה להיות תחומה (בדיוק כפי שהחיים של כולנו תחומים בכללים שונים). אחד התפקידים שלנו כהורים הוא להכין אותם לחיים האמיתיים.

 

[שלג הלבנה]

אדם שאין לו גבולות ברורים

ועמוד שדרה, חוטף את הג'ננה כשמג'ננים אותו יותר מדי. אדם עם גבולות ברורים, אדם אסרטיבי, בכלל לא מגיע קרוב לסיטואציות האלו. זה פשוט לא קורה.

הכי קל זה להאשים מישהו אחר. אבל זה לא יוציא אותך מהלופ שלך. ואם תבדוק היטב תמצא את התופעה הזאת בעוד תחומים בחיים שלך. רק שכאן מצאת לך scapegoat.

יש דרך אחרת לחיות את החיים. דרך הרבה יותר קלה ורגועה.

אבל בחרת בדרך הקשה, בדרך שבה מתעצבנים ומאשימים אחרים ומרגישים קורבן של אנשים אחרים ושל נסיבות.

זה באמת לא חייב להיות ככה. זו בחירה.

אבל אני לא יודעת אם אתה במקום בו אתה יכול לראות את זה.

 

[שלג הלבנה]

מצרי מתעצבן על ילדים בחופש

מצרי מתעצבן על ילדים בחופש