ע' גרונית ממי שלא יודע נשמעת נלעגת
גם אני לא יודעת לבטא עין גרונית. ואין סיבה שאדע - הורי, סבי וסבותי - אף אחד מהם לא ביטא ע' או ח' גרוניות. גם מעולם לא היו לי מורות אן גננות שביטאו את האותיות הגרוניות. גם אלה המדברים בע' גרונית מהבית, אני מנחשת שהם לא מבטאים נכון את ההבדלים בין ט' ות'. יש דברים שהשפה שלנו איבדה בגלל הגלות הארוכה, ואולי זה חבל - אבל אין ברירה. ילדי לא שומעים בבית ע' וח' נכונות. אין סיכוי שאני בגילי המתקדם אלמד לבטא אותן נכון. הם חיים במדינת הגירה, מלאה מבטאים. הם שומעים ר' של דוברי אנגלית, מחברינו שעלו לארץ מאמריקה. הם כמובן מכירים ר' בגלגול רוסי. ולמרבה השמחה - הגננת ארגנטינאית, מה שהביא לי ילדה עם מבטא דרום אמריקאי משעשע. והם אומרים ר' צברית, כמו של אבא ואמא. מה שהכי חשוב - הם לומדים שהר' שלהם לא יותר "נכונה" מר' של אחרים, ושום מבטא לא אמור לעורר גיחוך או התנשאות. לדעתי אבחנה בין ה' לא' היא הכרחית. על כל שאר האותיות היחודיות - ויתרתי.
אם עד היום תיקנו להם רק שגיאות זכר-נקבה (ואלה באמת התמעטו ובדרך להיעלם לגמרי) מעכשיו אנחנו מתחילים להקפיד על א'/ע'/ה' - זה לרוב לא קורה, אבל כשכן אנחנו מתחרפנים מהעילגות והחלטנו שאנחנו לא מוכנים שהילדים יאמרו "מאממת" או "מדאים". אנחנו המשוגעים היחידים לדברים האלה?