Proxima Centauri
New member
ילדות שנייה
מאז גיל 14 הגעתי למצב כזה שהכי פשוט לי לכנות אותו כ"ילדות שנייה". זה מין מצב כזה שאני פשוט מתחיל לדבר כמו ילד, לזוז באנרגטיות כמו ילד. זה מתבטא בשני תחומים: א) כשאני מדבר עם אחותי הקטנה ב) כשאני רוצה חיבוק או נשיקה מאמא ואבא (להזכריכם אני בן 18!). ההתנהגות הזאת מתרחשת רק עם ההורים שלי ואחותי הקטנה 14.5 (שמתנהגת כמו מתבגרת טיפוסית). אני מרגיש שבקטע ההתנהגותי קיים ריסון כלשהו, אני לא מגיע למצב שאני מכה אנשים או הורס דברים. אבל בכל זאת, טון הדיבור שלי נהפך לילדותי, אני דורש תשומת לב ממש כמו ילד קטן ועכשיו כשאני חושב על זה, אני מציג הצגה (דגש על הצגה) של ילד קטן. שמעתי פעם על מכניזם נפשי שקוראים לו רגרסיה (נסיגה), שהאדם חוזר למנהגים מגיל הינקות, מנהגים שהוא זוכר שבהם הוא הצליח לשלוט בהורים ולקבל מהם תשומת לב, או מנהגים שנראו "חמודים" ומשכו תשומת לב. אם אני בעיצומו של מצב כזה, ופתאום יש טלפון שאני חייב לענות לו, אני מחזיר את טון הדיבור לטון הרגיל שלי, והמעבר הזה, מילד למבוגר, לפעמים כרוך במאמצים נפשיים לא קלים. אם למישהו יש עוד ידע בנושא, אני אהיה יותר משמח לשמוע את דעתכם. Proxima Centauri
מאז גיל 14 הגעתי למצב כזה שהכי פשוט לי לכנות אותו כ"ילדות שנייה". זה מין מצב כזה שאני פשוט מתחיל לדבר כמו ילד, לזוז באנרגטיות כמו ילד. זה מתבטא בשני תחומים: א) כשאני מדבר עם אחותי הקטנה ב) כשאני רוצה חיבוק או נשיקה מאמא ואבא (להזכריכם אני בן 18!). ההתנהגות הזאת מתרחשת רק עם ההורים שלי ואחותי הקטנה 14.5 (שמתנהגת כמו מתבגרת טיפוסית). אני מרגיש שבקטע ההתנהגותי קיים ריסון כלשהו, אני לא מגיע למצב שאני מכה אנשים או הורס דברים. אבל בכל זאת, טון הדיבור שלי נהפך לילדותי, אני דורש תשומת לב ממש כמו ילד קטן ועכשיו כשאני חושב על זה, אני מציג הצגה (דגש על הצגה) של ילד קטן. שמעתי פעם על מכניזם נפשי שקוראים לו רגרסיה (נסיגה), שהאדם חוזר למנהגים מגיל הינקות, מנהגים שהוא זוכר שבהם הוא הצליח לשלוט בהורים ולקבל מהם תשומת לב, או מנהגים שנראו "חמודים" ומשכו תשומת לב. אם אני בעיצומו של מצב כזה, ופתאום יש טלפון שאני חייב לענות לו, אני מחזיר את טון הדיבור לטון הרגיל שלי, והמעבר הזה, מילד למבוגר, לפעמים כרוך במאמצים נפשיים לא קלים. אם למישהו יש עוד ידע בנושא, אני אהיה יותר משמח לשמוע את דעתכם. Proxima Centauri