ילדה .V מטפלת
לקטנה שלי, בת שנתיים,יש מטפלת. הגדולה, בת חמש, נמצאת בגן עד שתיים וחצי ומאז אני איתה בבית. בעקרון, המטפלת היא של הקטנה ולא של הגדולה, למרות שכשצריך היא עושה לשתיהן בייביסיטר וכו'. הן לא מסתדרות ביניהן, וזאת בלשון המעטה. אקדים ואומר, שהקטנה מאוד מאוד אוהבת את המטפלת והמטפלת אותה, והן מסתדרות מצוין, וגם אני מרוצה מהמטפלת. הגדולה צועקת על המטפלת הרבה, למשל אם המטפלת עושה משהו שלא נראה לגדולה (כמו לא להביא לה לשתות תוך שתיים וחצי שניות מהבקשה) ובכלל יש ביניהן המון חיכוכים, בדרך כלל על שטויות וכל החיכוכים מתחילים מהבת שלי (לו המטפלת הייתה "יוזמת" זאת כבר הייתה כמובן בעיה אחרת, וקשה יותר). לפעמים אני מקבלת דיווחים סותרים על אירועים שקרו (למשל, אני שואלת למה הקטנה בוכה. הגדולה אומרת כי נפל לה הדובי מהיד והמטפלת תאמר, כי הגדולה משכה לה בכוח את הדובי וגם דחפה אותה. ברור לי, שבמרבית המקרים המטפלת מוסרת דיווח אמין יותר. אני לא רוצה להפגין חוסר אימון בבת שלי, לא מולה ובטח לא מול המטפלת. מצד שני, מהיכרות עם הנפשות הפועלות ברור לי איפה האמת שוכנת. יש לי גם תחושה שהמטפלת לא מאוד אוהבת את הגדולה (ואני חייבת בכאב רב לציין, שלפעמים אני רואה למה. הגדולה פשוט מתעללת בה לפעמים). והמטפלת רואה עצמה כמי שאחראית על הקטנה בלבד, במיוחד אם אני בבית, ואז היא מגוננת עליה יותר. חשבתי על אפשרות של קנאה מצד הגדולה, אבל קשה לי להאמין. אני לא יודעת איך להתמודד בסיטואציות כמו שתארתי, מה להגיד. אני הרי חייבת "לקחת צד" והקטנה קטנה מכדי להסביר (מה שמוביל לשאלה נוספת שבטח תהיה רלוונטית עוד כמה חודשים - איך פועלים במצב של גרסאות סותרות בין ילדים???) אשמח לכל עצה.
לקטנה שלי, בת שנתיים,יש מטפלת. הגדולה, בת חמש, נמצאת בגן עד שתיים וחצי ומאז אני איתה בבית. בעקרון, המטפלת היא של הקטנה ולא של הגדולה, למרות שכשצריך היא עושה לשתיהן בייביסיטר וכו'. הן לא מסתדרות ביניהן, וזאת בלשון המעטה. אקדים ואומר, שהקטנה מאוד מאוד אוהבת את המטפלת והמטפלת אותה, והן מסתדרות מצוין, וגם אני מרוצה מהמטפלת. הגדולה צועקת על המטפלת הרבה, למשל אם המטפלת עושה משהו שלא נראה לגדולה (כמו לא להביא לה לשתות תוך שתיים וחצי שניות מהבקשה) ובכלל יש ביניהן המון חיכוכים, בדרך כלל על שטויות וכל החיכוכים מתחילים מהבת שלי (לו המטפלת הייתה "יוזמת" זאת כבר הייתה כמובן בעיה אחרת, וקשה יותר). לפעמים אני מקבלת דיווחים סותרים על אירועים שקרו (למשל, אני שואלת למה הקטנה בוכה. הגדולה אומרת כי נפל לה הדובי מהיד והמטפלת תאמר, כי הגדולה משכה לה בכוח את הדובי וגם דחפה אותה. ברור לי, שבמרבית המקרים המטפלת מוסרת דיווח אמין יותר. אני לא רוצה להפגין חוסר אימון בבת שלי, לא מולה ובטח לא מול המטפלת. מצד שני, מהיכרות עם הנפשות הפועלות ברור לי איפה האמת שוכנת. יש לי גם תחושה שהמטפלת לא מאוד אוהבת את הגדולה (ואני חייבת בכאב רב לציין, שלפעמים אני רואה למה. הגדולה פשוט מתעללת בה לפעמים). והמטפלת רואה עצמה כמי שאחראית על הקטנה בלבד, במיוחד אם אני בבית, ואז היא מגוננת עליה יותר. חשבתי על אפשרות של קנאה מצד הגדולה, אבל קשה לי להאמין. אני לא יודעת איך להתמודד בסיטואציות כמו שתארתי, מה להגיד. אני הרי חייבת "לקחת צד" והקטנה קטנה מכדי להסביר (מה שמוביל לשאלה נוספת שבטח תהיה רלוונטית עוד כמה חודשים - איך פועלים במצב של גרסאות סותרות בין ילדים???) אשמח לכל עצה.