ילדה של החיים
היא שכבה במחלקה האונקולוגית בבית החולים מיטה לבנה, סדינים מצוירים איך עבר יומך? מה עם הילדים? לקחת אותם לטייל? לצפות בנשרים? רגע, אל תגידי כלום, קודם רוצה בדיחה – אבל אחת חדשה, אין לי אלצהיימר יש לי רק את ה``מחלה`` רוצה שתקראי לי את כל השירים ואת הסיפורים – אבל הקצרים, ספרי לי את מי פגשת? עם מי הזדיינת? אל תחסירי פרט – את שומעת? וחיוך של ממזרה מרוח לה על הפנים ואני מלטפת את ראשה הקרח מחזיקה בידה הצנומה שסימנים כחולים ממלאים אותה ומדברת ומספרת ומצחיקה ורק בדרך הביתה אני תוהה איך זה שהיא לא מתלוננת על מר גורלה? אף פעם לא בוכה, נאחזת בחיים, מתענינת כאילו אני החולה והיא המבקרת ועובר חודש ועוברים חודשיים ואני רואה אותה קמלה לי מול העיניים ובכל זאת כל כך בוגרת בזה למחלה, נאבקת עד כלו כוחותיה ``יתגדל ויתקדש שמיה רבא``....... ואני מביטה בתכריך הלבן שעוטף את גופה נחנקת מכאב, דומעת, חושבת אלוהים ילדה בת 20 ילדה של טבע ילדה של החיים
היא שכבה במחלקה האונקולוגית בבית החולים מיטה לבנה, סדינים מצוירים איך עבר יומך? מה עם הילדים? לקחת אותם לטייל? לצפות בנשרים? רגע, אל תגידי כלום, קודם רוצה בדיחה – אבל אחת חדשה, אין לי אלצהיימר יש לי רק את ה``מחלה`` רוצה שתקראי לי את כל השירים ואת הסיפורים – אבל הקצרים, ספרי לי את מי פגשת? עם מי הזדיינת? אל תחסירי פרט – את שומעת? וחיוך של ממזרה מרוח לה על הפנים ואני מלטפת את ראשה הקרח מחזיקה בידה הצנומה שסימנים כחולים ממלאים אותה ומדברת ומספרת ומצחיקה ורק בדרך הביתה אני תוהה איך זה שהיא לא מתלוננת על מר גורלה? אף פעם לא בוכה, נאחזת בחיים, מתענינת כאילו אני החולה והיא המבקרת ועובר חודש ועוברים חודשיים ואני רואה אותה קמלה לי מול העיניים ובכל זאת כל כך בוגרת בזה למחלה, נאבקת עד כלו כוחותיה ``יתגדל ויתקדש שמיה רבא``....... ואני מביטה בתכריך הלבן שעוטף את גופה נחנקת מכאב, דומעת, חושבת אלוהים ילדה בת 20 ילדה של טבע ילדה של החיים