ילדה לאם חד הורית

[KLSVM15]

ילדה לאם חד הורית

לכל ההורים החד הוריים פה תשמעו... ברוב ההודעות פה אתם מאווד מתוסכלים וחושבים על עצמכם ומה קורה איתכם ומה תעשו עכשיו עם הילד ומה ככה ומה ככה.. חשבתם פעם להתייעץ איתנו הילדים? חשבתם להסתכל לכיוון שלנו? אתם זוכרים בכלל שמדובר בנו? לא רק בכם?.. באמת תעשו טובה לעצמכם ואל תעשו את זה... אתם כ"כ פוגעים במערכת יחסים שלכם עם הילדים שלכם בזמן שאתם רק מרחמים על עצמכם וחושבים על הבעיות שלכם.. אל תרחמו על עצמכם.. ולא שאני אומרת שלא קשה לכם ושאתם לא צריכים מישהו שיעזור לכם.. אבל תלמדו להפוך את המצב לסיטואציה שבה הילדים שלכם יהיו חלק מהעזרה שלכם ולא רק בלנקות את הבית או לשטוף כלים!! אלא יעזרו לכם להתמודד ותשאלו אותם מה קורה איתם מה הם צריכים שתפו אותם הם ישתפו אתכם... תאמינו לי החיים האלו לא קלים בכלל.. להיות ילד במשפחה חד הורית זה קשה! תהיו שם בשביל הילדים שלכם..הם צריכים אתכם יותר מהכל!

 

[veredkk]

חמודב בעקרון אולי צודקת

את יודעת שכל אחד מסתכל על הדברים מנקודת המבט שלו. אני מבינה שאת בת לאם חד הורית. אבל לצערי הרב מי שעומד שם בחזית זו האם. כאן אנו ההורים פורסים את הבעיות שלנו על מנת לקבל עצות תשובות כדי למנוע מפח נפש נוסף לילדים. אבל, הייתי מאוד מעוניינת לשמוע ממך, מהצד השני, איך את מרגישה, במה את היית צריכה להתמודד למשל, אישית עברתי הרבה עם ה-X הסתות, אמא כך וכך, אמא עשתה כך וכך, לאמא יש כסף והיא מחביאה, ועוד דברים.... האם אמא שלך עברה גם, האם שיתפה אותך, האם ידעת מה היא עוברת..... אני חושבת שכאן בפורום היה מועיל לשמוע את הקול של הילדים באותם הסיטואציות. נסי לשתף אותנו בבקשה ורד

 

[m i c h a l i]

שלום לך ../images/Emo140.gif

אני שמחה שהצטרפת אלינו ומבינה את הכאב שממנו עלו דברייך. מאד מעניין לשמוע חוות דעת על משפחה חד הורית דווקא מצד הילד ולא מצד ההורים. אני יכולה לומר על עצמי באופן אישי שאני לא מרחמת על עצמי ולא חושבת רק על הבעיות שלי. אחת הסיבות שהחלטתי לקום וללכת עם בתי היתה דווקא המחשבה עליה ועל מה שטוב עבורה. אני שמחה שאת כאן איתנו ונשמח לשמוע ממך שוב

אולי כדאי לזכור שכולנו דומים בסטטוס אבל שונים כבני אדם ואל לך לשפוט אותנו על מעשים של אחרים...

 

[ויהי נעם ויהי אור]

כמה הערות על המצב

א. לא תמיד האמא היא זו שעומדת בחזית ב. אין פה חזית,כי אין פה מלחמה ג. אם אין מלחמה אין הורים נגד ילדים ואין אבא נגד אמא ד. אם אין את כל מה שאמור לעיל,ניתן לחיות בשלום. בפורום הזה יש מכנה משותף רחב על בסיס העניין,של משפחות,שהילדים גדלים בהם,עם הורה מטפל מרכזי,ההורה הנוסף הוא משני יותר,כך זה על פי רב.במצב כזה ברור שהילדים,שותפים מרכזיים ואוי לנו אם לא.צודקת הנערה,צריך לשתף,לפעול בשיתוף פעולה ואני מאמין שרובם ככולם,אני מתכוון להורים פועלים ככה,ה"מלחמה" בין בני הזוג צריכה להיות כמה שיותר בשדה של בין בני הזוג,עדיף שלא תהיה כלל,אך אם היא שם,אז בקצה בשוליים,זה לא כוחות כשהילדים מעורבים,ההורים הם הצד החזק,צריך להזהר מלרמוס ולהשאיר צלקות. לכן אני מאמין שזה די ברור לכולנו,מה שאמרת,את באה עם הרבה מטענים וכעס,קרוב לוודאי,מכיון שסביבך,לא השכילו לשם את ה"מלחמה" בצד,כשמגיעים לגיל מסויים,צרך לדעתי להגיד את הדברים להורים ללא פחד,אתם רוצים מלחמות,לא לידי עשו את זה במקום אחר.צריך תמיד לזכור,הילדים אוהבים גם את אבא וגם את אמא,כשהם רבים,הילדים נפגעים,פשוט ככה

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

שלום קארין, ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אני מבינה מה מניע אותך לומר את דבריך ומבקשת לחדד דברים. הורים (חד וגם דו) לוקחים החלטות גורליות יותר ופחות, שמשפיעות על חיי ילדיהם לטוב או לרע. יש הורים שמאפשרים לילדים יותר חופש החלטה ויש שפחות. זה גם עניין של גיל (הילד, ההורה) זה גם עניין של אופי (הילד, ההורה) זוג הורים מתייעצים זה עם זו ומשתפים זה את זו בחרדות, פחדים ודאגות. אם הורים כאלו צריכים לקחת החלטה גורלית, האחריות מתחלקת ביניהם (תמיד הם יכולים להאשים את האחר...

) הורה יחיד לוקח החלטה עם כל כובד המשקל שלה על ליבו. לכל החלטה יש הרבה יותר משני צדדים. לא פעם, ההורה צריך לקחת החלטה ואף אחת מהאפשרויות לא מוציאה אותו "בסדר". למשל: כן לתת לילדים להיות בקשר עם אבא שעושה שטויות = פגיעות חוזרות בילדים להרחיק את האב מהילדים = בגללך אני לא מכיר את אבא שלי השאלה שנשאלת במקרים כאלו היא: מה יפגע בילד פחות? אין דרך לדעת, כל אדם רואה זאת אחרת. יש הקשבה לצרכים של הילד, גם אם אין שאלה והתדיינות ישירים איתו. דפדפי אחורה לדיונים של a44 ואחרות שהתלבטו בנושאים שכאלו: כן לשלוח ללילה, לא לשלוח ללילה - באיזה גיל? ילדה בת שנתיים וחצי לא ממש יכולה להיות שותפה. ועוד משהו... העובדה שהורים מבקשים לשמוע כאן דעות של הורים אחרים, לא אומרת שהם לא מדברים עם ילדיהם. מצד שני, אם התכוונת לומר שעלינו לשתף את ילדינו בחיינו האישיים, להתייעץ על עבודה, ויחסים וכאלו, כאן דעתי הרבה יותר נחרצת! הבעיות האישיות שלנו הן שלנו!! אסור לנו להעמיד את ילדינו במקום שמעמיס עליהם את הדברים. אצל ילדים במשפחות חד הוריות יש חשיבות גדולה לבריאותו ולרווחתו של ההורה. ילדים במשפחות חד הוריות חשים צורך גדול יותר להגן על הוריהם. העבודה הכי קשה שלנו היא לוודא שהם יהיו ילדים. גם אם אין לנו עבודה ואנחנו בביצה של קשיים כלכליים, גם אם אנחנו במערכות יחסים שפוגעות בנו, וגם ובמיוחד כשיש לנו בעיות בריאותיות. לגבי התעניינו בעולם הילד - לדעתי הורים יחידים מקפידים על כך יותר מאלו שבזוג אבל... גם כאן זה עניין של אופי בעיקר אבל גם של פנאי וזמינות. יש משפחות חד הוריות רבות שמתפקדות בשלט רחוק בגלל כמות שעות העבודה של ההורה היחיד. ובכל זאת, לפעמים מתגלגלים לפורום ילדים (כמוך למשל) תאמיני לי שנשמח לתגובתך על כל בעיה שמועלית כאן - מפרספקטיבה של ילדה. בין אם זו הבנתך היום (גיל 15) ובין אם זה מחוויית הילדות שלך. מדי פעם, כשאני מרגישה שיש לו מה לתרום, אני מתייעצת עם הבן שלי לגבי שאלות שנשאלות כאן (במקומות אחרים) ומכניסה את דבריו 'בשם אומרם'. זוהי פרספקטיבה חשובה ורצויה ונשמח אם תרימי את הכפפה. רק רציתי שתדעי, שההסיבה לכך שאנחנו מתייעצים כאן בינינו לבין עצמנו בלבד, זה העדר ילדים בפורום. ולא רק הילדים צריכים אותנו, אנחנו זקוקים מאוד לילדים שלנו

 

[ron68]

נאוה אהבתי את מה שכתבת. כמה נכון

 

[veredkk]

נאווה אמרת הכל

ניסחת את זה כל כך יפה מלא ויסודי אהבתי

 

[daniela1975]

"סוד האושר הוא להיות

שלם עם עצמך" (מתוך חתימתך) תנסי להתעמק המשפט הנ"ל...שאגב אני מאוד מאמינה בו... מנסיון, כהורה, אני יכולה לומר לך שהורה מאושר שווה ילדים מאושרים...זו משוואה מאוד פשוטה. לכאורה נדמה כי ההתעסקות בעצמינו נובעת מטעמים אגואיסטים, אבל רצוי שתאמיני כי כל הורה רוצה בטובת ילדיו, וכאשר אנו פועלים בתחום מסויים טובת הילדים היא שניצבת, בראש ובראשונה, לנגד עינינו.

 

[אא ניר]

../images/Emo45.gif

 

[Bavmorda]

יודעת מה, את צודקת.....

להיות ילד במשפחה חד הורית זה קשה, באמת קשה. ואני יודעת מה זה מאד טוב. אני נולדתי לאישה בגיל 44 כשאבי נפטר לצידה בשנת הצהריים כשהייתי רק בת 5חודשים ו 17 יום. ואם אני מדברת על הקושי *שלי* היום, אני יודעת יותר טוב מהילדים שלי איפה הם נמצאים. לא הכל שחור לבך, באיך שאת רואה את זה

ניכנסת לפה ואת לא מכירה את ההיסטוריה שלנו, לא קראת הודעות שלנו במשך החצי שנה האחרונה, אז מאיזה נקודה את באה בכלל בכדי להציג את טיעונייך

(ומאד) BAV. (שמרגישה שמישהו לועג לה להיותה בת יחידה, יתומה מאב, לכאב שלה, לחדוריות שלה.... למי שהיא).

 

[סיוולה]

לילדה לאמא חד הורית, כאמא חד

הורית, אני נכנסת לכאן, רק אחרי שאני שומעת את הטענות והמענות של הילדה שלי, מהכאב הזה אני נכנסת וכואבת, כי אני רוצה שהבת שלי תהיה מאושרת, כי אני רוצה שהבת שלי תהיה מאושרת, כי אני רוצה שהבת שלי תהיה בחוגים, כי אני רוצה לנסוע עם הילדה שלי לטיולים/לים/לסופשבוע, לכל מיני בילויים, אבל אין כסף. כי הכסף הולך ל- שכירות והוצאות שונות לאחזקת הבית. וזהו. תנסי לתאר לעצמך, תכנסי לנעלים של הבת שלי בת ה- 12, שכבר 5 שנים הבילויים שלה הם מחשב וטלויזיה, כי אין לי כסף לצאת מהבית = כי זה יקר. ועכשיו בנק ישראל נתן הוראה שנגמרו חגיגות האובר-דרפט, אז תדמייני, שמ- 1.7.06 ואולי גם קצת אחרי לבת שלי אולי גם לא יהיה עוד פעם בית. אני לא מתלוננת על מר גורלי. ואף פעם לא התלוננתי, אני כואבת את המציאות של החיים של הבת שלי, שפעם האמנתי שזה אפשרי, וכל יום שהמדינה מוציאה גזרות חדשות, אני מרגישה שהיא גוזרת את דיני ל... מורד = אמא שחושבת 26 שעות ביממה על הבנות שלה ושל כל המשפחות החד הוריות בארץ ובעולם.