ייתכן ויש לי OCD (?)

[yutu8]

ייתכן ויש לי OCD (?)

היי, שמי יותם ואני בן 15 ואני חושב שאני סובל מOCD. האמת שרק היום נודע לי שקיימת בכלל ההפרעה הזו: בפייסבוק נפתחה האופציה לפתוח סקרים, ובכל סקר יש מנהג שטותי שכזה להוסיף אופציה בשם rebbeca black, בלי קשר לשאלת הסקר. דברים כאלה מצחיקים אותי וכמעט בכל סקר סימנתי את האופציה הזו. מישהי הבחינה בזה וכתבה לי בפייסבוק "כל התשובות שלך הן rebbeca black נראה לי שיש לך OCD" (בדיעבד היא בכלל לא הבינה מה זה OCD). לא נתקלתי מעולם בראשי התיבות האלה ומיד חיפשתי באינטרנט מה זה OCD. נכנסתי לויקיפדיה וראיתי שזו הפרעה טורדנית - כפייתית, אבל עדיין לא "נדלקה" לי נורה אדומה. ירדתי קצת למטה על מאפיינים וצורת ביטוי של ההפרעה, וראיתי כ"כ הרבה תיאורים שמתאימים לי. אני הרבה פעמים הולך רק על המרצפות מבלי לגעת בקווים, בודק כמה פעמים אם הדלת סגורה, לעתים נדירות גם שוטף ידיים כמה פעמים כי אני פשוט מרגיש מלוכלך, ועוד דברים בסגנון. בנוסף גם הרבה פעמים אני חושב על מקרים איומים הקשורים למין ומוות, שלעתים קרובות הם הגורמים לכל ה"טקסים" שהזכרתי קודם (בד"כ הגורמים הם משהו חשוב שאני לא רוצה לאבד). באותו זמן חשבתי שאלה רק מקרים מסוימים מאוד שקורים לעיתים נדירות אבל לאט לאט הבנתי שזה קורה לי כל הזמן. למשל, שמתי לב שקרה לי המון פעמים שחששתי שאם אכתוב על להקה מסוימת את דעתי, אפסיק להנות מהמוזיקה שלה. או שאם אכתוב לחבר מילים בסדר מסוים בסקייפ, היחסים בינינו ידרדרו. יש לי אינסוף דוגמאות לתת וכל פעם מדהים אותי מחדש כמה התיאורים האלה מתאימים לי!! ובנוסף כמו כל התיאורים אני מרגיש שאלו מן אמונות תפלות ולא רציונליות. מה שכן, אני לא בן אדם דיכאוני והפעולות האלה לא משפיעות הרבה על מהלך חיי היום יום שלי. אולי בעצם כן, כי שוב, אני משעה לשעה מגלה עד כמה כל תיאור של ההפרעה מתאים לי,אבל אני מצליח לנהל אורח חיים תקין ובגדול, ממש טוב לי בחיים. ואני אומר בגדול כי למרות שטוב לי, הרבה פעמים אני חש דיכאון סתם ככה, או מדברים ממש שטותיים, והבנתי שזה גם מאפיין של ההפרעה (תקנו אותי אם אני טועה). אז אחרי כל החפירה הזאת, אשמח אם תייעצו לי מה לעשות. ללכת לפסיכולוג לבד אני לא יכול, ואני לא יודע אם זה נכון לשתף את ההורים. בנוסף כמו שאמרתי אני מצליח לנהל אורח חיים תקין, אז אני לא יודע אם בכלל יש סיבה ללכת. ושאלה שונה - איך הסביבה מתייחסת לסובלי OCD? כאל מופרעי נפש ממש? והכוונה שלי בסביבה היא פחות לחברה, אלא למשל יותר למקומות עבודה ומסגרות דומות. מצטער שהפוסט כ"כ ארוך וממש אודה לכם אם תעזרו לי!

 

[ADTR]

תשובה

שלום לך וברוך הבאה לפורום . מהתיאורים שאתה מתאר נראה שיש לך התסמינים המתאימים אך מכיוון שאינני פסיכולוג או מומחה לעניין מי שיוכל לענות לך על כך בודאות הוא פסיכולוג . מומלץ לגשת לאבחון בכדי לברר את העניין . לגבי מקומות עבודה , הסיכוי שהדברים יתגלו במקום העבודה הוא אפסי כמעט , כאשר פונים לטיפול פרטי . מניסיון שלי עם או סי די , אני יכול לומר שטקסים מסויימים מתחילים בדברים קטנים ומבוצעים בזמנים סבירים בהתחלה , אך בהמשך הטקסים הופכים ארוכים ומתישים יותר ויותר . זה לא כך בכל טקס אך אצלי , הייתי אומר שברוב הטקסים זה כך . אין זה אומר שגם אצלך הטקסים יחריפו אבל זהו משהו שכדאי לקחת בחשבון . אני מאוד ממליץ לך לשתף קרובי משפחה בכדי שתוכל להתמודד עם הדברים ותוכל לקבל תמיכה . קשה מאוד לספר להורים ואני אומר לך מניסיון .עם זאת ,מאוד כדאי לעשות את הצעד . לגבי דכאון , מצטער אך אין לי תשובה בעניין . מציע שתחכה לעוד תגובות. בשלב ראשוני , כדי לדעת למה קשורים התסמינים שאתה חווה ,כדאי לפנות לאבחון . יש דרכים להתמודד עם זה . אני אובחנתי כאחד שיש לו או סי די לא מזמן ואני חייב לומר שאני מרגיש הקלה עצומה , שכן עכשיו אני יודע באופן רשמי מה יש לי (למרות שהבנתי זאת כבר לפני ִ4 חודשים). סופ"ש נעים .

 

[yutu8]

תודה רבה!

תודה רבה לך! אני עדיין לא בטוח לגבי איך אשתף את ההורים. אני בינתיים אלמד קצת יותר על הנושא. להתייעץ בנושא עם יועצת בית הספר (בעיקר על איך לספר להורים) יהיה צעד חכם? מלבדי, מלבד הוריי ומלבד הפסיכולוג שאולי אהיה אצלו - כדאי באמת שעוד מישהו ידע שייתכון ויש לי OCD?

 

[אמא11]

היי יותם וברוך הבא לפורום שלנו../images/Emo140.gif

אני מעתיקה לך הודעה שכתבתי ב-30.4.11 לנערה בשם שרון, גם היא בת 15. "אכן, בOCD יש "סימפטומים" כמו שאת מתארת, אבל חשוב לדעת שלכל אדם יש קצת OCD. יש כאלה שבודקים יותר מאחרים, יש כאלה שמנקים יותר מאחרים, יש אנשים עם טקסים שונים ומשונים, אמונות טפלות, ריבוי תפילות ועוד. אין מישהו בלי משהו קטן מוזר - בין בהתנהגות ובין בחשיבה. האבחון של OCD יכול להערך רק ע"י מטפל מוסמך (פסיכיאטר או פסיכולוג) על סמך תשאול מקיף. באיבחון לוקחים בחשבון פרמטרים כמותיים כמו "כמה זמן זה לוקח ביום" - יותר משעה? פחות משעה?, מה מידת הסבל שזה גורם (אם בכלל) מה מידת פגיעה בתפקוד היומיומי (אם בכלל). האיבחון הכמותי הזה יוצא איזו הבחנה בין כל האנשים שיש להם "קצת OCD" לבין מי שנחשב שיש לו הפרעה טורדנית כפייתית. שרון, כדאי לך לדבר על כך עם ההורים ולשתף אותם. גם אם לא מדובר בOCD אולי התיעצות עם פסיכולוג שמטפל בשיטה קוגניטיבית התנהגותית תוכל לעזור , ולו רק לגבי האיחורים. לא תמיד צריכה להיות הפרעה רשמית כדי להעזר קצת. שרון, את מוזמנת לקראוא ב"קישורים" בעצות של חברי הפורום - אולי לקחת מהן כמה טיפים, גם אם אולי אין לך OCD." יותם, לא הבנתי ממה שאתה כותב אם זה מפריע לך , מתסכל אותך או שזה מבחינתך "בקטנה". זה שיש לך כמה דברים שמתוארים בהסבר על OCD לא אומר שיש לך OCD וגם אם יש לך קצת וזה לא מפריע לך - אני מציעה להמשיך בחיים שלך. אין אדם בלי כמה התנהגויות כאלה או אחרות. אם וכאשר זה יפריע לך, או אז כדאי להתיעץ עם היועצת, אם יש לכם בבית הספר יועצת טובה. יועצות זה כמו מפעל הפיס-יש כמה מאד מוצלחות ויש כמה שצריך להעיף בדחיפות. גם אם זה לא OCD, אני מציעה לך להעזר קצת במאמרים שלמעלה (אלה שבקטגוריה "עזרה עצמית" ואולי לקנות את הספר "להתמודד עם מחשבות טורדניות" - תראה בקישוים בהמלצות על ספרים). העיקר שלא תאבחן ותתיג את עצמך. לגבי יחס החברה, הוא תלוי בדרך כלל באיך שאתה רואה את עצמך. בכללי הOCD מופיע בעוצמות שונות ויש לו הרבה מאד פנים וגם כל אחד מקבל את עצמו באופן אחר. אם תחשוב שאתה פגום, כך יחשבו אחרים. אם תחשוב שאתה מוצלח-כך יחשבו אחרים. לגבי מקומות עבודה - לרוב מה שקובע זה ההתאמה שלך לתפקיד ואיך שאתה מבצע אותו. אנחנו כאן אם תרצה לשאול או לשתף עוד. אין כזה דבר פוסט ארוך מדי. הרי אתה כותב על דברים חשובים שמציקים לך וכאשר כותבים בהרחבה קל יותר להבין. רק טוב תמי

 

[yutu8]

תודה רבה תמי!

תודה רבה על התשובות! בנוגע להאם זה מפריע לי, זה לא מפריע לי ברמה של קושי בהתנהלות יום - יומית, אבל בכל זאת מפריע. למשל, הרבה פעמים קרה לי שהרגשתי שמשהו רע יקרה לי, או שפשוט הרגשתי רע עם זה שהפלאפון ליד המיטה שלי מונח בצורה X או Y. הרבה פעמים זה דוחה את השינה שלי בדקה או שתיים, לא סיפור גדול אבל עדיף בלי זה. או למשל, כשאני בטוח שאם אני אכתוב לחבר שלי משהו בצורה מסוימת בצ'אט, הוא יפסיק לחבב אותי כחבר טוב. מצד שני אני ככה מאז שאני זוכר את עצמי. עד שנודע לי על ההפרעה חשבתי שזה רגיל, שזה סתם, שככה אני וזה נובע מדאגנות יתרה וחשדנות. למרות שמספר פעמים עצרתי ושאלתי את עצמי למה זה ככה, האם זה ככה אצל כולם, לא ייחסתי לזה חשיבות רבה. לכן אני לא ממש יכול להגיד עד כמה זה מפריע לי, כי כאמור רק מאתמול, מאז שנודע לי על ההפרעה אני שם לב ונדהם לגלות עד כמה התיאורים של ההפרעה מתאימים לי, ומהתדירות שהסימפטומים של ההפרעה באים אצלי לידי ביטוי. ומצד שלישי - כמו שאמרתי, הפרעה או לא - טוב לי בחיים. קרה לי מעט מאוד נכנסתי לדכאונות עמוקים, יש לי חיי חברה, ואני מצליח בלימודים. אז אין לי ממש תשובה חד משמעית כרגע. יכול להיות שכל הסימפטומים מפריעים לי, אבל אני פשוט רגיל אליהם, אז זה לא מורגש. אני גם לא מכיר את עצמי בלי אותם סימפטומים ואני לא יכול להגיד בוודאות האם זה מפריע לי או האם יוקל לי משמעותית בלעדיהם. וכמובן שבכלל יכול להיות שאני לא סובל מההפרעה (למרות שהתיאורים כ"כ מתאימים לי עד שאני די בטוח שאני כן). ושאלה נוספת - אם הסימפטומים יחריפו עם הזמן ויפריעו לי, ישנה אם אני אלך עכשיו או כשיחריפו?

 

[אמא11]

היי שוב

לפי מה שאתה כותב, נראה החיים שלך טובים וזה לא מפריע לך. אין שום הכרח שזה יחריף, ויתכן גם שזה יתמתן. אנשים פונים לטיפול כאשר משהו מפריע להם וקשה להם והם במצוקה. אני חושבת שכדאי שפשוט תמשיך בחיים שלך כמו שהם. זה שאתה מודע לכמה דברים, אולי תוכל לנסות לשנות אותם כמו להשאיר את הטלפון "דוקא" בצורה ה"לא נוחה". רק טוב תמי

 

[מעצמי]

היי יותם

כשקראתי את הההודעה שלך ישר עלתה בי תחושה של .. רגע הוא לא סובל מאוסידי.. הוא לא .. סובל.. לא נראה לי שיש לך אוסידי. אוסידי זה שהאדם מותש , מרגיש משוגע כלכך שהוא מרגיש כלוא בטקסים. לא יכול לזוז לכאן או לכאן. נכון, לא כל רגע ורגע.. אבל נראה לי שחלק גדול מהזמן זה ממש סבל נורא. ואילו אצלך יש תסמינים של "אם אז" שנראים בסה"כ .. כמו אמונות תפלות של רוב האנשים. אני חושבת ש"אם .. אז" זה משהו שמופיע אצל כולנו מעצם היותנו בני אנוש בשר ודם. אנחנו פוחדים לכאוב, למות, לסבול. ואנחנו עושים המון ביומיום בלי לשים לב בכדי המנע מסבל גם בלי להיות בעלי אוסידי. חלק מהדברים הם דברים לא הגיוניים. לדוגמא אתה שומע הרבה על מרוקאיות מדברות על חמסות ושטויות כאלה. או סתם בן אדם שעושה טפו טפו טפו. אבל אין להם אוסידי. כאשר זה יוצא מכלל שליטה וגורם לנו סבל בלי יכולת לצאת מהסיוט.. זה אוסידי. זו דעתי.