ייעוץ קליל.
אני מניח שלא צריך פסיכולוג בגלל בעיה כזו (או שמא אין דבר כזה) אולם רוצה לפרוק בתקווה שתהיו לי לעזר.
יש לי יותר מדי אנשים שקרובים אליי וקשורים אליי. ליתר דיוק, 19 אנשים כולל משפחה (אפילו קרובה) שמחפשים אותי הרבה ורוצים לשמוע יותר ממני.
עוד ארבע בחורות שאני לא בקשר טוב איתן (ממש לא בקטע אינטימי) אך היו שמחות אם אהיה שם בשבילן.
האנשים האלה מנסים להתקרב אליי יותר תוך שיחות יומיות (או שבועיות), אני לא ממש מצליח להבין בגלל אילו תכונות, כי לרוב אני מאכזב אותם.
אני לא אומר זאת מתוך חוסר מודעות, ואסביר-
אני מאוד מחמיא ומפרגן לאנשים, זה אני שם לב על עצמי (אף אחד לא העיר תשומת ליבי על זה הכוונה) אך עם זאת אני רע לא מעט פעמים
כשאומר מה שחושב לא משנה איך ישפיע הדבר על הבן אדם, לפעמים אני יוצא על בן אדם (על האופי שלו, פר סה) עד שהוא בוחר להתרחק לכמה
ימים אבל חוזר כמו גדול. החבר'ה קוראים בשמות המסמלים ערמומיות לפעמים, ו"הבן זונה" פעמים רבות (כמובן שהכל מול הפנים שלי, כששואל אחרים אם יוצא שאומרים את זה בלעדיי
תמיד מכחישים- אנשים שאני מכיר לפחות 8 שנים ולכן יודע שאכן כך הדבר).
בקיצור (אעלק), קצת מרגיש עכשיו שפוגע בכולם. קצת מרגיש שאף אחד לא באמת מקבל ממני את היחס שהוא שואף לקבל אבל כן רוצה להיאבק עליו (אם כך, למה?!)
למה אני עושה את זה שאלתם עצמכם? פשוט משום שאין לי כוח אל כולם עכשיו.
אני סטודנט, שנה ב', לומד מקצוע לא פשוט בכלל ושוקע בלימודים הרבה ואפילו הרבה מאוד.
לכן, אני שואל, איך משפרים את המצב הזה? ידוע שצריך להשקיע פחות בלימודים אם זה שווה את זה (וזה כן) אבל זה לא רלוונטי כרגע.
האם צריך לצמצם מעגל הקרובים אליי, או לפעול בדרך אחרת בשביל לשמר את כולם?
(מקווה שלפסיכולוגים/ קרובים להיות שבינכם יהיה מובן מאליו שבעבר כן הצלחתי "לתחזק" כזו כמות קשרים פחות או יותר, ולכן מודע לבעיה)
המון תודה מראש רק על שקראתם כל מה שכתבתי פה.
אשמח אם גם אנשים אובייקטיבים שלשמחתם (לדאבונם? לעע, לא חושב שזה מקרה מצער. *הוספה של קריאה חוזרת- ביטחון עצמי גבוה*) נשאבו לפוסט הזה יואילו להציע הצעות.
אני מניח שלא צריך פסיכולוג בגלל בעיה כזו (או שמא אין דבר כזה) אולם רוצה לפרוק בתקווה שתהיו לי לעזר.
יש לי יותר מדי אנשים שקרובים אליי וקשורים אליי. ליתר דיוק, 19 אנשים כולל משפחה (אפילו קרובה) שמחפשים אותי הרבה ורוצים לשמוע יותר ממני.
עוד ארבע בחורות שאני לא בקשר טוב איתן (ממש לא בקטע אינטימי) אך היו שמחות אם אהיה שם בשבילן.
האנשים האלה מנסים להתקרב אליי יותר תוך שיחות יומיות (או שבועיות), אני לא ממש מצליח להבין בגלל אילו תכונות, כי לרוב אני מאכזב אותם.
אני לא אומר זאת מתוך חוסר מודעות, ואסביר-
אני מאוד מחמיא ומפרגן לאנשים, זה אני שם לב על עצמי (אף אחד לא העיר תשומת ליבי על זה הכוונה) אך עם זאת אני רע לא מעט פעמים
כשאומר מה שחושב לא משנה איך ישפיע הדבר על הבן אדם, לפעמים אני יוצא על בן אדם (על האופי שלו, פר סה) עד שהוא בוחר להתרחק לכמה
ימים אבל חוזר כמו גדול. החבר'ה קוראים בשמות המסמלים ערמומיות לפעמים, ו"הבן זונה" פעמים רבות (כמובן שהכל מול הפנים שלי, כששואל אחרים אם יוצא שאומרים את זה בלעדיי
תמיד מכחישים- אנשים שאני מכיר לפחות 8 שנים ולכן יודע שאכן כך הדבר).
בקיצור (אעלק), קצת מרגיש עכשיו שפוגע בכולם. קצת מרגיש שאף אחד לא באמת מקבל ממני את היחס שהוא שואף לקבל אבל כן רוצה להיאבק עליו (אם כך, למה?!)
למה אני עושה את זה שאלתם עצמכם? פשוט משום שאין לי כוח אל כולם עכשיו.
אני סטודנט, שנה ב', לומד מקצוע לא פשוט בכלל ושוקע בלימודים הרבה ואפילו הרבה מאוד.
לכן, אני שואל, איך משפרים את המצב הזה? ידוע שצריך להשקיע פחות בלימודים אם זה שווה את זה (וזה כן) אבל זה לא רלוונטי כרגע.
האם צריך לצמצם מעגל הקרובים אליי, או לפעול בדרך אחרת בשביל לשמר את כולם?
(מקווה שלפסיכולוגים/ קרובים להיות שבינכם יהיה מובן מאליו שבעבר כן הצלחתי "לתחזק" כזו כמות קשרים פחות או יותר, ולכן מודע לבעיה)
המון תודה מראש רק על שקראתם כל מה שכתבתי פה.
אשמח אם גם אנשים אובייקטיבים שלשמחתם (לדאבונם? לעע, לא חושב שזה מקרה מצער. *הוספה של קריאה חוזרת- ביטחון עצמי גבוה*) נשאבו לפוסט הזה יואילו להציע הצעות.
