ייעוץ מתאים?

[mequpellet]

ייעוץ מתאים?

לא יודעת אם זה המקום המתאים אבל מנסה.
אני בתקופה די לחוצה. אני עובדת כ5 שנים בחברה, בעוד חצי שנה נגמר החוזה שלי בעבודה וככל הנראה לא יחדשו. אני מאוד אוהבת את העבודה וגם קשורה רגשית. זה גורם לי לעליות וירידות במצבי הרוח. וכשזה בירידה קשה לי לצאת מהמצב רוח הזה. אני מרגישה שאני צריכה איזה משהו שיעזור לי להתרומם. להתמקד בדברים הטובים בחיים ולשמוח מהם. אני מרגישה שאני צריכה ורוצה להתחזק ואני לא ממש יודעת מאיפה אני יכולה לרכוש את הכלים האלו.
התנסתי לפני הרבה שנים באימון אישי. נשאר לי טעם מר מהאימון כיוון שהמאמן לא כל כך רצה להפרד מפנקס הצ׳קים שלי וחיפש סיבות לקבוע פגישות נוספות למרות שהגעתי ליעד שרציתי. התחום הזה די פרוץ ואני קצת חוששת. מאידך פסיכולוגים ושיחות זה סוג טיפול ארוך מתמשך ולאו דווקא מציב יעדים. אשמח לשמוע דעתכם/ן והמלצות.
תודה רבה

 

[AlexCoaching]

שלום לך

את יכולה להגיד לעצמך כל הכבוד על זה שאת מוכנה לבקש עזרה.
זה כבר משהו שרוב האנשים לא מוכנים לעשות.
נשמע לי את חשה אי וודאות עקב סיום החוזה בעבודה.
מה שיכול לעזור במקרים כאלה זה קודל כל להבין מה יש בעבודה הנוכחית שעניין אותך ?
ומשם לבנות חזון ומטרות עתידיות שימקדו אותך על המשך הדרך.
כל מיני "טריקים" רגעיים לשיפור המצב הרגשי הם לא מספיק יעילים לטעמי.
מכיוון שהם לא מחזיקים להרבה זמן(הם יכולים להיות רק כתוספת).
לעומת זאת מטרות ותוכנית פעולה יומית בהחלט יכולים לעזור ולתת לך כיוון.

אני מצטער לשמוע שהיה לך ניסיון מר באימון.
יחד עם זאת לא הייתי מסיק על סמך מאמן אחד שפגשת.
יש היום המון חומרים חינמיים של אנשים שעוסקים בתחומים שאת מעלה.
למשל, תעשי חיפוש ביוטיוב או גוגל זה מקום טוב להתחיל בו.
ככה גם אפשר קצת "להרגיש" את הגישה של המאמן.
יש גם ספרים שאפשר להיעזר בהם.

 

[ommerl]

תנודות במצב הרוח

אני מבין שהתנודות זה בגלל שאהבת את העבודה. אני מקווה שאת עושה את הדבר הפרקטי שאת צריכה כדי להמשיך הלאה מבחינה כלכלית.

מעבר לעצה הפרקטית, כדי לייעץ לך לגבי התנודות במצב הרוח אני מעוניין לדעת- איך היית מאפיינת את התנודות ביתר דיוק?

אם נעשה סולם מ- 1 עד 10 כאשר 1 זה מצב הרוח הכי גרוע שקיים ביקום ו- 10 זה מצב הרוח הכי טוב שקיים ביקום. בין איזה מספרים מצב הרוח נע?

מה התדירות? על איזה מספרים את נמצאת יותר זמן? על שני הקיצוניים? או על האמצע? או שמא על אחד הקצוות?

 

[mequpellet]

תודה על התגובות אענה לשניכם

אפתח בזה שחלילה לי להסיק דברים שליליים על מגזר המאמנים. מה גם שבחרתי לכתוב בפלטפורמה הזו שכן אני מאמינה שיש משהו טוב בשיטה.
זהו מצב קצת מורכב כיוון שאם לא יאריכו את החוזה אהיה זכאית לפיצויים (5 שנים) ודמי אבטלה. וזה כסף לא מבוטל.
בנוסף קיים הסיכוי הקטנטן שכן יאריכו חוזה (ממש קטנקטן לכן אני לא ממש מתיחסת אליו אבל אם אמשיך הלאה\אתפטר אבטל אותו בעצמי..)
אם לדרג את מצב הרוח אז הוא יכול לגעת בשתי הקצוות. מלווה בבכי ומן עצב שקשה להשתחרר מימנו. אך חשוב לי לציין אני כן מתפקדת,
(עובדת\מתקשרת עם חברים\מטלות הבית וכו).
אני לא יודעת ממה אני חוששת\מעציב יותר.
מהאי ודאות.
מלצאת לשוק מבקשי העבודה.
מזה שאני מאוד אוהבת את העבודה הנוכחית.
זה שילוב של דברים.
תודה לכם.
שבת שלום.

 

[AlexCoaching]

פרואקטיביות

רשמת שזה "מצב קצת מורכב"
ואני שואל איך את יכולה לקחת יותר אחריות על המצב ?
עצם ההמתנה הזאת יכולה לייצר תחושת חוסר וודאות.
נראה שיש לך כאן החלטה שצריך לעשות.

מצד אחד לבדוק האם מיצית את כל הדרכים כן להאריך את החוזה ?
ומצד שני לחקור ולהבין מה בדיוק אהבת בעבודה הנוכחית ?
ובמקרה שלא יאריכו את החוזה. איך תצטרכי לפעול כדי למצוא עבודה חדשה שתכיל דברים דומים ?

 

[ענבל כהן חמו]

מצב מורכב

יקירה,
בתחושה שלי, הסיכוי הקטנטן הזה להארכת החוזה מאוד מבלבל אותך. את מאוד רוצה להישאר, ולכן האופציה שתעשי משהו שיבטל את האפשרות הזו מאוד מאיימת. אפילו שלדברייך זה סיכוי קטן, השמחה שבו מאוד גדולה. נדמה לי שזה אחד הדברים שמונע ממך לעשות את הדברים הפרקטיים שאת צריכה לעשות כדי לזוז.
האם יש לך אפשרות לברר מה בדיוק המצב - האם יאריכו או לא? זה בקשה מאוד לגיטימית לדעת היכן בדיוק את עומדת.

את עומדת בפני פרידה ממשהו אהוב מאוד - ממקום נעים שהיה לך כבית, ופרק בחייך. ברור שזה עצוב וקשה. זה תהליך של אבל והוא מלווה בעצב, בכעס, ועוד בהרבה תחושות.
מותר לתת לאבל הזה מקום, לאפשר לעצמך להרגיש את הצער והכאב, ולא להרגיש אשמה שאת מרגישה כך.
עם הזמן גל הכאב יעבור ותהיי פנויה יותר לחיפושי העבודה.

 

[mequpellet]

רוצה להודות לכם

תודה לך ענבל ולמגיבים הנוספים.
בלי ספק מצאתי נחמה וחמלה במילים שלך. מרגיש לי שמלבד בעלי שרוב המעמסה הרגשית נמצאת עליו חברותיי מתקשות להבין וקצת מסתכלות בעין ביקורתית על איך שאני מרגישה.
אני מנסה מאוד לשחרר. להינות ממה שיש להשתדל לשכנע את עצמי שזה זמני ואחרי זה יבוא הזמן להפרד ושזה יביא דברים טובים. שוב תודה לכם על התמיכה. חיפשתי את זה ושמחתי למצא מאנשים טובים בדרך

 

[ענבר גובר]

הגעתי קצת מאוחר לדיון ובכל זאת...

משהו מושך אותי לכתוב לך כי אפילו ממה שכתבת לנו כאן נשמע שיש לך עוצמות רבות (את נשמעת אינטיליגנטית, קשובה, מודעת, מתבטאת היטב, נעימה ויודעת להעריך) ואני מאמינה שהן יכולות לסייע לך במצב הנוכחי. עמיתיי כתבו לך יפה ואני שמחה שמצאת את מה שחיפשת בדבריהם.
אני מסכימה עם ענבל שבמצבים כאלה צריך לתת מקום גם לתחושות הפחות נעימות ולחוות אותן ולא בהכרח למהר ולמצוא להן פתרון. זה חלק מהפתרון...
אני רוצה להציע לך לבדוק אם היית כבר במצב דומה בחייך. האם היית כבר במצב אי ודאות כזה? האם נאלצת לוותר בעבר על משהו שרצית ואהבת? האם היית פעם במצב שבו לא ראית את ההמשך והוא התבהר רק מאוחר יותר? אם כן, איך הרגשת שם? מה עבד לך אז? מה קידם אותך ומה עזר לך? אולי תוכלי ללמוד משהו על המצב ועל עצמך במצבים כאלה מניסיון העבר.
בנוסף, אני מצרפת קישור לכלי פשוט שיכול לסייע לך לראות את הטוב ולהתחזק, כפי שביקשת בהודעתך הראשונה:
http://www.inbarg.co.il/PAGE11.asp

מוזמנת להמשיך לשתף אותנו ולעדכן...
בהצלחה!!

ענבר

 

[mequpellet]

שלום ענבר

ראשית אכתוב תודה רבה על התכונות והקווים שייחסת לדמותי. זה מחמיא ומרומם
אני מתקשה להזכר במצב דומה שנתקלתי בו בעבר בעוצמה כזו של חוסר וודאות. אני בת 27 וזו פחות או יותר העבודה הראשונה שלי לאחר שירותי הצבאי. מנסיון במצבים בהם טמון קושי- אני מוציאה החוצה. אז דיברתי על זה עם בני משפחה, מעט עם חברים. הרבה מאוד עם קולגות , ועכשיו אני מדברת על זה כאן. זה משחרר, מתיר מעט את הקושי. בנוסף יש כאן קבוצה חמה של אנשי מקצוע ובעזרתכם אני שואלת את עצמי שאלות. זה דבר נוסף שעזר לי בעבר להתקדם. לשאול/לחקור ושוב ושוב לבדוק איך הידע החדש/ישן גורם לי להרגיש באותה נקודת זמן.
הפרידה קשה כיוון שהתחום בו אני עוסקת היום הוא בודד בארצנו הקטנטונת ומתנקז לחברה אחת בה אני עובדת. לכן אאלץ בבוא העת להמציא את עצמי מחדש במקום אחר בתחום שונה וכאן טמון חשש הגדול.
תודה על המילים והחיזוקים.

 

[אופיר מנחם]

רגשות הם לא טובים או רעים

הם פשוט מזכירים לנו שאנחנו חיים.

 

[אופיר מנחם]

תגובה כמובן להודעה האחרונה של mequpellet

 

[mequpellet]

היי אופיר

שמחה שכתבת לי למרות שפחות התחברתי לדברים.. רגש בעיקרו יבדיל אדם מן הבהמה. איני רואה ברגש תזכורת לסממן חיים. ואני רוצה לעצמי חיים טובים ושמחים. יש רגשות שאשמח לא להרגיש לעולם. זה היה יכול להיות משעמם. ועדיין בעיניי סטרס או לחץ אלו תחושות מורגשות היטב פיזית ונפשית, הן לא נתפשות בעיני כמו משהו בריא או חיובי.
אוכל טוב מזכיר לי שאני בריאה בגופי ונפשי.
חוש הומור זה דבר שלגמרי מזכיר לי שאני בת מזל.
והעיתון בבוקר מחבר אותי לקרקע ושם מיקום לחיים.
בעיניים שלי יש הרגשה טובה והרגשה רעה יש קשת שלמה של אמצע.
והחיים, החיים הם נס בשתי ידיים

 

[אופיר מנחם]

אימון ורגשות

כוונתי היתה שזה בסדר להרגיש משהו מסוים, זה בסדר להיות מוטרד אם משהו מטריד אותך. כשאנו מקבלים את מה שאנחנו מרגישים אנחנו נותנים לו ביטוי וכך הסיכוי שהרגש הלא נעים יחלש או ישתחרר עולים.
לא במקרה מאמנים רבים נותנים היום יותר מקום לרגש בתהליכים שהם מעבירים.

אין ספק שכולנו רוצים להיות ברגשות חיוביים מירב הזמן, אבל שמקבלים שבחיים יש גם נפילות וזה בסדר, זה הופך את הצפיות מעצמך לקצת פחות מכבידות.

לגבי הנסיון שלך עם המאמן, אני מבין למה זה מאכזב, לדעתי המחויבות וטובת הלקוח צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. אולי הוא פעל ממקום חיובי ופשוט לא ראה את הדברים כמוך. קורה שמתאמנים רוצים לעזוב לפני "סוף התהליך הצפוי"משום שהשיגו מה שרצו, זה סימן נפלא שהתהליך טוב ומביא לתוצאות.

 

[mequpellet]

כן אין ספק שעכשיו אני מתחברת יותר לדברים שכתבת ולפרשנות שכוונת. תודה!

 

[מילכה8]

אימון המתאים לך

שלום רב
לגבי נושא העבודה תנסי בזמן הזה עד לסיום החוזה לשנות נקודת יעד ולחפש מקום אחר או פשוט לקחת פסק זמן גם זה בסדר תנסי לחשוב על מצב דומה שנתקלת בעבר ותכתבי לך על דף איזה חוזקות הביאו אותך ליציאה מהמצב תכירי בהם ותשתמשי בהם גם כעת הרי הם לא דוהות עם הזמן .
בנושא האימון חוויה אחת לא נעימה לא משליכה על כלל המאמנים ועל הדרך את פשוט צריכה למצוא את המאמן הנכון .
בהצלחה רבה
מיכל קאופמן
מאמנת אישית לחיים (f)

 

[mequpellet]

שלום מילכה8

רוצה להודות לך על התגובה והטיפים. אני מניחה שקראת את השרשור..
לא נתקלתי במצב דומה בעבר אבל אני ממש שמחה על הכתיבה כאן והתמיכה שאני מקבלת ועל כן חשוב לי להגיב וגם לומר תודה כשצריך
למי שאכפת כלכך ועוזר כאן רק כי הוא יכול לחלוק מנסיונו ורצונו הטוב.

חשוב לי לציין שאותו נסיון שדיברתי עליו היה אימון מוצלח מאוד והביא תוצאות טובות שאני מרגישה ורואה היום במבט לאחור.
אני חלילה לא באה להכליל כאן את כל האנשים העוסקים באימון. שוב ושוב כותבים לי שהנסיון ההוא לא מייצג. נכון, ועדיין
כשאת משלמת הרבה כסף עבור כל מפגש, למשך כמה וכמה חודשים (חצי שנה פלוס מינוס על בסיס שבועי) וכשאת מרגישה לנכון
לסיים ברוח טובה ומחוזקת- דולים ממך עוד קצת ועוד קצת בטוענה שטרם הגענו ליעד-
בנוסף שלחתי לאותו מאמן חברה עם משבר בנישואים. לא המלצתי על המאמן אבל היא ראתה כמה מרוממת הרגשתי מהאימון עצמו שהתעקשה ללכת לאותו אחד.
בין לבין עם השיחות הוא (אותו מאמן) אמר לחברתי משהו "תראי אני מבין שגם X בגדול לא ממש מחבבת את בעלך" (הX היא אני).
בגדול האיש הזה לא צריך לעסוק באימון ובטח שלא לעבוד עם אנשים. אבל שוק המאמנים מוצף ועולה על גדותיו (!)..
הרי זה פתוח לכל מי שכיסו יכול להכיל את העלות הגבוהה של הלימודים.
אין גוף מפקח לא זה ששילמת לו הון ורוצה את הכסף ולא גוף לאחר סיומם. וזה גם משהו שהחוק טרם שם עליו את הדעת.
**או יותר נכון לומר- אני באופן אישי לא שמעתי על מאמן שנאסר עליו לעסוק באימון עקב
חוסר מקצועיות, להבדיל מאנשי מקצועות הפסיכולוגיה\פסיכיאטריה.על כן קשה שלא להיות ספקנית.
אני כותבת כאן ומתייעצת אתכם כי אני כן מאמינה בשיטה בגדול. ואני כן חושבת שיש שם משהו מאוד מעצים. זה ששוב בחיי אני פוגשת
במקום בו אני מבקשת עזרה זה דבר טבעי כיוון שגוף ונפש זקוקים לתחזוקה עם השנים וזה אחד המקומות לחפש.
מקווה מאוד שלא פגעתי באף אחד. זה לא אישי ואני מודה כאן לכולם על הטירחה התגובות והאכפתיות הגדולה!
אני מאמינה שאנשים. קצת פחות בדרך בה כל זה נעשה.
מתנצלת אם פגעתי במישהו. זו ממש לא הכוונה.

 

[סאלי תדמור]

אי אפשר לחצות את אותו הנהר פעמיים

שלום לך

את בטח מכירה את הפתגם: "אי אפשר לחצות את אותו הנהר פעמיים". מדוע? כי אתה לא אותו אדם. והנהר לא אותו הנהר.

קיבלת אימון טוב שעזר לך לתקופה ארוכה. זה חשוב, מכיון שזה מראה שיש לך יכולת להעזר בחשיבה של אדם מבחוץ, להשתמש בה וללמד את עצמך דרכים חדשות. יופי.

בסוף האימון המאמן לא הסכים לסיים בזמן. אני חושבת שהיום מצב כזה לא יקרה. את מודעת הרבה יותר למה שאת רוצה, ובאיזו נקודה את מעוניינת לסיים.

גם בתחומים המפוקחים והמוסדרים ביותר יכול להיות שנקבל שירות לא אופטימלי. מאמינה שזה קרה לכולנו. אני מציעה לא להתעכב יותר מדי כרגע בגלל החויה שקרתה בעבר. יש פה מאמנים רבים וטובים. בחרי לך אחד, הפגשי לפגישה ראשונה. אם יש כימיה והתרשמת לטובה, קדימה

הרבה טוב

 

[קוגנטיקה1]

טיפול ממוקד

היי,
קודם כל, נשמע שהפקת מהאימון בעבר וזה מצוין ומעיד על יכולת ההתמודדות שלך (כפי שגם 5 שנים באותה עבודה, חיפוש העזרה שלך בפורום ועוד דברים שכתבת מראים). האימון אומנם נגמר באקורד צורם מבחינך, אך אין פירוש הדבר שלא תוכלי להיעזר בטיפול.
אופציה ממוקדת הקיימת מלבד אימון היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שיטת טיפול הנותנת כלים להתמודדות עם קשיים ספציפיים דרך עבודה על דפוסי חשיבה והתנהגות המגבירות את הקושי ולמידת דפוסים חדשים שיעזרו לך להתרומם. הטיפול הוא ממוקד וקצר מועד ונמשך לרוב 12- 24 פגישות. תחום זה אומנם אינו מוגדר בצורה הטובה ביותר, אך אינו פרוץ כמו תחום האימון ואת יכולה לבדוק את ההכשרה המקצועית של המטפל, מאיזה תחום הוא הגיע וכן הלאה.

 

[yaelmmmmm]

פרידה זה דבר לא פשוט...

הי,
מתוך כך שליוויתי המון המון אנשים במצב הזה (אני מתמחה בקריירה ועבודה), אני יכולה לומר שלא משנה לאיזה סוג טיפול / אימון את פונה, אלא מה שמשנה זה אישיות הטמפל / מאמן.

חשוב שתשאלי האם יש לאותו אדם הכשרה טיפולית (עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה) והאם הוא מבין בעולם של ארגונים מכיוון שההבנה הזו היא קריטית עבורך עכשיו.
הירידה הזו מאד אופיינית למצב שבו את נפרדת (כפי שכתבה ענבל ברגישות רבה). נפרדת ממקום שהיה לך טוב בו, ו- 5 שנים זו תקופה מאד ארוכה יחסית- זוהי אגב תקופה ממוצעת שאנשים שוהים בתפקיד בעבודה.
אוףףף, הנושא הזה של אכזבה מהאימון... כל כך חבל...
אני מאחלת לך המון בהצלחה בהתמודדות עם מצב לא פשוט שאת חווה כעת.
בהצלחה!!!