ייעוץ לגבי העתיד.

[נסיה 5]

ייעוץ לגבי העתיד.

הדיבורים האלה הם בעיקר באוויר...
אנחנו לא בונים על שום דבר ופתוחים למלא עצות מה לעשות.
זה ארוך ואולי מבלבל...
אני אתחיל בפרטים היבשים
אני בת 33 בקרוב מאוד עוד יומיים בעצם.
בעלי בן 42.
יש לנו ילד ראשון בן שנתיים ורוצים להביא בקרוב עוד אחד.
אני עובדת בעבודה מסודרת (עובדת מדינה) קבועה עם משכורת יחסית סבבה
וגם בעלי עובד עבודה מסודרת (עובד פרטי) לדעת שנינו יכל לקבל קצת יותר משכורת אבל מסתדרים עם מה שיש.
ביחד יש לנו קרוב ל14 אלף שקל.
מנסים לחסוך בכל דבר ודבר.
אין לנו עזרה מההורים (שני הצדדים מבוגרים וחולים מאוד) ואף אחד לא עוזר לנו כלכלית ובנוסף אנחנו שוכרים דירה במחיר 3000 שקל+הוצאות מעון ומזון ותשלומים של חשמל, מים ועוד....
אנחנו חולמים לקנות דירה בישראל
עלי לציין שאני סוכרתית סוג 2 ככה שחשוב לי שיהיה גם מוסדות בריאות טובות בשבילנו

לפני זמן קצר נסענו בתור תיירים פעם ראשונה בחיים שלנו לכרתים שביוון והתלהבנו מאורח החיים הרגוע שם ופתאום מצאנו את עצמנו שואלים אולי אחרי שההורים שלנו ילכו לעולמם נעזוב את ישראל ונסע לכרתים או כל מקום אחר...
זה תהליך שלא ילך כל כך מהר יכול להיות שזה ייקח אפילו 5 שנים או 7 שנים
כמובן שאנחנו בונים על משהו שיכול לסייע לנו להתקיים כלכלית.
לשנינו חשוב שיהיה חינוך טוב לילדים שלנו.
אני יהודיה בעלי אתאיסט ולא איכפת לי היום מהדת אלא יותר מהחברה שתהיה סובלנית, פתוחה ומקבלת אנשים זרים כמונו.
חיפשתי בתים בכרתים, באיטליה ונדהמתי מהמחירים שיש שם...
אשמח לדעת האם באמת שווה לעזוב את הארץ ולעבור לארץ אחרת ואם כן לאן כדאי לעבור?
אנחנו פתאום מוצאים את עצמנו בתפנית ובדילמה האם לקנות דירה בישראל או לשמור את הכסף שיש לנו כדאי לעזוב לחוץ לארץ...
ומתלבטים...
אשמח לעצות שיש לכם בשבילנו.

 

[Luis12]

אין שום הבטחה

שבאיזשהו שלב לאחר המעבר מצבכם הכלכלי ישתפר בעקבותיו.
אירופה לא זולה באופן חד משמעי מישראל, והמשכורות פה אינן תמיד גבוהות יותר, וזה כמובן תלוי בכלל בכך שתשיגו עבודות שמקבילות בערכן לאלו שיש לכם בארץ. יש מקרים בהם התחום בו התעסקתם בישראל לדוגמא לא שווה הרבה בארץ היעד, או שהנסיון שלכם לא מתרגם למשהו שווה ערך שם.
מי יודע אולי המצב שונה לחלוטין ובאמת תשיגו עבודה רווחית באותה מידה ואף יותר אבל כדאי שתעבדו על זה כבר מהארץ, ומעבר לכך גם על השפה.
עניין ויזת השהייה והעבודה או האזרחות הזרה, גם דורש כמובן התייחסות, אולי בכלל אין לכם אפשרות חוקית לעבור.

בלי קשר לאלו, חייו של מהגר הינם קשים יותר, התסגלות היא לא עניין של מה בכך, לא לכם ולא לילדים, והיא גם למעשה לעולם לא נגמרת, המקומי תמיד ידע יותר כי הוא אחרי הכל מקומי.
שפה חדשה היא כשלעצמה אתגר אם ברצונכם לשלוט בה ברמה שתאפשר איכות חיים גבוהה.
מעבר לאלו, לא משנה כמה מהר ועד לאיזו רמה תסתגלו, כשאתם עוברים בגיל כזה מאוחר, סביר שגם לאחר תקופה ארוכה תרגישו עדיין זרים, כי מה לעשות כבר השרשתם שורשים, בניתם חיים וכל מעגל חייכם נמצא בארץ אחרת.

עוד נקודה שאולי קצת שנוייה במחלוקת אבל שאני בכל זאת רוצה לפתוח היא שבישראל למהגרים יהודים, יש מן הסתכלות גם היום של כור היתוך ולמרות שהם זרים הם עדיין באיזשהו מקום "אחד משלנו" כי איכשהו החדירו לנו את זה בעורקים מילדות ובדיוק את זה אין באירופה.
גזענים ושונאי יהודים יש בכל מקום ולצידם גם בדיוק את ההפך הגמור, אבל אנחנו פשוט לא עוד יהודים שחוזרים לארץ הקודש בשבילם, אלא סתם עוד מהגרים וכאלה יש להם כבר די והותר.

אלו רק נקודות למחשבה, ואני אישית בהתבסס על סיבות כלכליות שלבדם לא הייתי עוזב את הארץ לאחר שכבר בניתי משפחה, אלא אם כן הייתה עומדת בפניי הצעת עבודה מאוד לוקרטיבית.
יש לכם כך או אחרת הרבה זמן לחשוב על זה לפי מה שכתבת.
מה שכן, ללמוד שפה כלשהי כתחביב בגלל שיש לכם כלכך הרבה זמן זה לא בהכרח רעיון רע, כך תוכלו לעשות למשל שיעורי בית בהקשר של אותו יעד ספציפי ולהגיע למסקנות לאחר בדיקת שטח עמוקה, וזה גם יראה לכם כמה אתם בנויים לזה, כי למידת שפה דורשת לא מעט מוטיבציה.

שיהיה בהצלחה לכל אשר תפנו.