ייעוץ בבקשה!
שלום לכולם
אני נמצאת במצב מאוד לא פשוט ומבקשת עזרה ממכם, כבעלי נסיון בתחום מה עליי לעשות.
אני רוצה להתגרש. כבר 7 שנים שאני רוצה להתגרש. אני אומללה, בדיכאון ובודדה. בת 31 עם נפש של בת 70. יש לי 2 ילדים, בעלי איש קבע. תמיד היה חוזר רק בסופי שבוע, אך גם כשחוזר הביתה אני לבד.
פשוט לא אוהבת אותו.
נו- אז רוצה להתגרש. מה עושים עכשיו? אמרתי לבעלי כמה פעמים שאני רוצה להתגרש (פעם אחת אחרי שגיליתי שהתחיל עם בנות בפייסבוק), והייתי רצינית. אז הוא בוכה אומר לא, מה פתאום מה עם הילדים? חלילה שלא יאמר שאוהב אותי. חושב רק על עצמו, מה יגידו המשפחה והסובבים כשיגלו שלא הכל ורוד אצלו. ואני מתעקשת- רוצה להתגרש. הוא לא נכנע, שולח הודעות מתחננות, מדבר עם חברות שלי. אני מבקשת שוב ושוב- די, אתה מקשה עליי. גם ככה קשה לי. תפסיק. החלטתי וזהו. והוא בשלו. הוא פשוט מבטל לגמרי את הסבל שלי. דורך לי על הנשמה. לא מוכנה שייגע בי יותר. כועסת כל כך. בלילה בימים שהוא בבית אני הולכת למיטה ראשונה ונרדמת. כשהוא בא הוא תמיד שם עליי יד. אני שונאת את זה. בא לי לשרוף את החלק שהוא נגע בי. אני מתוך שינה מזיזה לו את היד באגרסיביות. הוא מחזיר את היד. אין לי כח להאבק מתוך שינה. נרדמת. מה אפשר לעשות?
אני לא רוצה "להעיף" אותו מהבית. אני לא רוצה לרסק את הקשר בינינו. יש לנו 2 ילדים ביחד. אני רוצה סיום בריא למערכת היחסים. מה עושים במצב שזה לא הדדי? אי אפשר, אי אפשר לדבר איתו. הוא בטוח שכשהוא חוזר לצבא אני והילדים נעלמים, מתאפסים וכשהוא חוזר הכל מתחיל מאפס.
מה לעזאזל הצעד הבא? פתיחת תיק? מה??
אשמח לעזרה, תודה.
שלום לכולם
אני נמצאת במצב מאוד לא פשוט ומבקשת עזרה ממכם, כבעלי נסיון בתחום מה עליי לעשות.
אני רוצה להתגרש. כבר 7 שנים שאני רוצה להתגרש. אני אומללה, בדיכאון ובודדה. בת 31 עם נפש של בת 70. יש לי 2 ילדים, בעלי איש קבע. תמיד היה חוזר רק בסופי שבוע, אך גם כשחוזר הביתה אני לבד.
פשוט לא אוהבת אותו.
נו- אז רוצה להתגרש. מה עושים עכשיו? אמרתי לבעלי כמה פעמים שאני רוצה להתגרש (פעם אחת אחרי שגיליתי שהתחיל עם בנות בפייסבוק), והייתי רצינית. אז הוא בוכה אומר לא, מה פתאום מה עם הילדים? חלילה שלא יאמר שאוהב אותי. חושב רק על עצמו, מה יגידו המשפחה והסובבים כשיגלו שלא הכל ורוד אצלו. ואני מתעקשת- רוצה להתגרש. הוא לא נכנע, שולח הודעות מתחננות, מדבר עם חברות שלי. אני מבקשת שוב ושוב- די, אתה מקשה עליי. גם ככה קשה לי. תפסיק. החלטתי וזהו. והוא בשלו. הוא פשוט מבטל לגמרי את הסבל שלי. דורך לי על הנשמה. לא מוכנה שייגע בי יותר. כועסת כל כך. בלילה בימים שהוא בבית אני הולכת למיטה ראשונה ונרדמת. כשהוא בא הוא תמיד שם עליי יד. אני שונאת את זה. בא לי לשרוף את החלק שהוא נגע בי. אני מתוך שינה מזיזה לו את היד באגרסיביות. הוא מחזיר את היד. אין לי כח להאבק מתוך שינה. נרדמת. מה אפשר לעשות?
אני לא רוצה "להעיף" אותו מהבית. אני לא רוצה לרסק את הקשר בינינו. יש לנו 2 ילדים ביחד. אני רוצה סיום בריא למערכת היחסים. מה עושים במצב שזה לא הדדי? אי אפשר, אי אפשר לדבר איתו. הוא בטוח שכשהוא חוזר לצבא אני והילדים נעלמים, מתאפסים וכשהוא חוזר הכל מתחיל מאפס.
מה לעזאזל הצעד הבא? פתיחת תיק? מה??
אשמח לעזרה, תודה.
