ייסורי גמילה
זוכרים את א'? אז החלטתי, זהו. היא גורמת יותר נזק מאשר תועלת ("אני רוצה אותך ואני אוהבת אותך אבל אני לא יכול להיות איתך כי ברגע שאני אהיה איתך אני כבר לא ארצה אותך ולא אוהב אותך"). אז החטלנו לעשות שנינו את הדבר ההגיוני. היא מצדה החליטה שסופית לא ייקרה ביננו כלום ושהיא לא תגיד לי יותר מה היא מרגישה. אני החלטתי לנתק איתה קשר. מחקתי אותה מהפלאפון (זכרון, סמס, שיחות יוצאות, שיחות נכנסות, שיחות שלא נענו... הכל), מהאיסיקיו, מהמסנג'ר, מהבלוג ונשארתי ללא צורת יצירת קשר נוחה. נשארו עדיין האימייל שלה (עוד מצאתי איך למחוק אותו מהמוח), הכתובת מסנג'ר, דרך להשיג את הבלוג שלה ואת האיסיקיו שלה ואנשים שיש להם את הטלפון שלה... האחרון הוא המסוכן ביותר, כי כמעט נכנעתי אליו היום. שיכנעתי ידידה משותפת שתגיד לה להתקשר אליי, הידידה אמרה שגם היא מאוד מתגעגעת אבל היא לא יכולה להתקשר אליי, כי זה ייפגע בי. את הפתרון ההגיוני כבר ביצעתי, עכשיו איך אני משכנע את עצמי שזה הדבר הנכון?
זוכרים את א'? אז החלטתי, זהו. היא גורמת יותר נזק מאשר תועלת ("אני רוצה אותך ואני אוהבת אותך אבל אני לא יכול להיות איתך כי ברגע שאני אהיה איתך אני כבר לא ארצה אותך ולא אוהב אותך"). אז החטלנו לעשות שנינו את הדבר ההגיוני. היא מצדה החליטה שסופית לא ייקרה ביננו כלום ושהיא לא תגיד לי יותר מה היא מרגישה. אני החלטתי לנתק איתה קשר. מחקתי אותה מהפלאפון (זכרון, סמס, שיחות יוצאות, שיחות נכנסות, שיחות שלא נענו... הכל), מהאיסיקיו, מהמסנג'ר, מהבלוג ונשארתי ללא צורת יצירת קשר נוחה. נשארו עדיין האימייל שלה (עוד מצאתי איך למחוק אותו מהמוח), הכתובת מסנג'ר, דרך להשיג את הבלוג שלה ואת האיסיקיו שלה ואנשים שיש להם את הטלפון שלה... האחרון הוא המסוכן ביותר, כי כמעט נכנעתי אליו היום. שיכנעתי ידידה משותפת שתגיד לה להתקשר אליי, הידידה אמרה שגם היא מאוד מתגעגעת אבל היא לא יכולה להתקשר אליי, כי זה ייפגע בי. את הפתרון ההגיוני כבר ביצעתי, עכשיו איך אני משכנע את עצמי שזה הדבר הנכון?
