ייחוס סגולות ריפוי למזון
הודעה לעיתונות מטעם דובר משרד הבריאות: ------------------------------------ מסרים בריאותיים למזון - ייחוס סגולות ריפוי (תיקון מהותי) בימים אלה נמצא משרד הבריאות (המחלקה המשפטית, האגף לרוקחות, שירות המזון והתזונה) בשלבי ההגשה האחרונים של תיקון מהותי לתקנות ייחוס סגולות ריפוי למוצרי מזון. נכון להיום, אסור לייחס סגולות ריפוי למזון ובכלל זה תוספי תזונה. עם זאת, ברי לכולנו שהאיסור אינו מיושם. בשל ריבוי השימוש במסרים לא ניתן כיום לבצע אכיפה. מדוע יש צורך בתקנה חדשה? לפי חוק הגנת הצרכן, פרסומת היא חלק מהסימון ונדרש ש "כל סימון יהיה נכון, לא מטעה וניתן להוכחה" (תקן ,1145 סעיף 3.3). כאמור, השוק היום מוצף במסרים שחלקם מבוססים וחלקם מסורתיים ואינם מבוססים מדעית. הגישה לתרומת המזון והדיאטה לבריאות מצויה בשינוי. השלב הראשון חל בשנת 1996 בה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את ההצעה להסיר את האיסור בשימוש במסרים בריאותיים למזון לשישה מסרים בריאותיים. כיום גוברת הדרישה מהציבור, העוסקים במקצועות הבריאות ותעשייני המזון לעדכן את המסרים ולהרחיבם. מטרת המסרים הבריאותיים היא לסייע בידי הצרכנים לשמור על תזונה נבונה ולהגן עליהם מפני מסרים בלתי מבוססים. עובדות מדעיות מבוססות מחזקות את הקשר שבין התפתחות המחלות הכרוניות העיקריות, מחלת לב כלילית, שבץ, סרטן, סוכרת, השמנה ועוד תלויה בגורמים רבים: גנטיקה, סביבה ואורח חיים. כל הפקטורים הללו פועלים עם התזונה בדרכים שאינן בהירות דיין. התזונה הינה גורם בעל משמעות בעיקר בשל היכולת לבחור, לשנות ולבקר, בתנאי שהמזון הנבחר מוכר, מובן, וזמין. למותר להדגיש את המורכבות שבמזון. מזון כלשהו יכול להכיל מספר גורמים המעודדים התפתחות מצבי חולי ואחרים המגינים בפניהם . בשל כך, ההוכחה המדעית המבוססת שרכיב תזונתי\ רכיבים תזונתיים הם האחראיים למחלה כרונית מסוימת הינה מסובכת ואולי בלתי-אפשרית כיום. אי-לכך, מסר בריאותי הגורס שחומר מהווה גורם מכריע במניעה, אבחנה, ריפוי או טיפול במחלה או סימפטום, אינו אחראי, כשמדובר במזון. משרד הבריאות והעוסקים במקצועות הבריאות רואים חשיבות רבה לקיומם של מסרים בריאותיים מבוססים. כאמור, מסר בריאותי הוא אמצעי להגברת מודעות הצרכן לתכולת המזון, לשמירת תזונה נבונה ולהגנה מפני מסרים בלתי מבוססים. בשנות ה-80 בארה"ב הכירו תעשייני המזון בחשיבות התזונה לקידום הבריאות ולשמוש במסרים לקידום השווק. גם שם, חלק מהמסרים שהיו אז בשימוש היו לא נכונים, מטעים, מוליכי שולל ולא ניתנים להוכחה. כחלק מה - NLEA) Nutrition Labeling and Education Act) הותר בארצות הברית שימוש במסרים בריאותיים בשנת .1992 מדינות נוספות הצטרפו לגישה זו. בארצות הברית עוסקות ועדות מקצועיות בברור הביסוס המדעי טרם קבלת אישור על מתן מסרים שכאלה. גם בארץ, הוחלט להגיש הצעה שתבדיל את המסרים החשובים האלה ("מסרים בריאותיים") ממסרים אחרים שאינם מבוססים דיים. מסר בריאותי - מהו? מורה על קשר בין רכיב תזונתי או רכיב אחר במזון לבין מניעת מחלה או קידום בריאות. שונה ממסרים אחרים המורים על התכולה התזונתית ("דל שומן"). שונה ממסר תפקודי (פונקציונלי) בכך שכולל הצהרה על הפחתת סיכון לתחלואה. שם מוצר הכולל הצהרה בריאותית- על המוצר לעמוד בתנאים שנדרשים למסר בריאותי. כאמור, עד כה נאסר השימוש במסרים בריאותיים בישראל. התקנה הקיימת מתריעה: "ולא יפרסם כי צריכתו (של המזון) על ידי אדם עשויה לרפא מחלה כל שהיא או למנעה". בשנת 1996 הגיש משרד הבריאות לכנס הצעה לתקנה המתירה שימוש בשישה מסרים נבריאותיים למניעת מחלות (סרטן, לב וכלי דם, לחץ דם ועששת) ונאסר השימוש במילים - "ברשיון/באישור משרד הבריאות" , "לא תרופה". תוקפן של התקנות פג ב- 31 בדצמבר . 1997 לציין, שבאותה השנה תעשיית המזון לא היה השתמשה במסרים המותרים. בשנים האחרונות הצטרף אגף המזון בהתאחדות התעשיינים למשרד הבריאות בניסיון להסדיר את התקנות כך שניתן יהיה ליישמן. תעשיית המזון רואה במסרים הבריאותיים כלי חשוב לקידום הבריאות. התעשיינים ואירגוני צרכנים סייעו למשרד הבריאות בכתיבת התקנה המוצעת. לפי הצעה זו יינתן מסר בריאותי למזון שיעמוד בקריטריונים מוגדרים הקשורים לתכולת הרכיב או למהותו בגודל המנה הנצרכת. לשון המסר קבועה ומבוססת על הגישה של ה FDA האמריקאי. מסר בריאותי אינו המסר היחיד בו דנה התקנה. נושא חשוב אחר הוא קבוצת ה"מסרים הייעודיים". מסר ייעודי יוכל להינתן למזון המתאים לצריכה על ידי קהל מסוים (קהל יעד), בעלי מחלה מטבולית או מחלה אחרת שיש עליה הגבלה דיאטטית. בין היתר מוצרים להרזיה ייכללו בקבוצה זו. המזון שיקבל מסר ייעודי יעמוד בקריטריונים ברורים הקשורים לתכולה ולמנת הצריכה. לציין, שאין צריכת מזון בעל מסר ייעודי מהווה תחליף לטיפול רפואי ולייעוץ על ידי דיאטנית קלינית מוסמכת. ברור שאין דבר מזון אחד עומד בפני עצמו ונדרש חיוט של התזונה (דיאטה) כולה על ידי הדיאטנית. סוג מסר נוסף שמבקשת התקנה החדשה להסדיר הינו המסר התפקודי. מסר תפקודי הוא מסר המתאר את הקשר בין צריכת מזון מסויים או רכיב בו ובין תפקוד תקין של הגוף. קבוצת מסרים אלה אינה מבוססת עדיין מדעית. מאחר וברור שחלק מהצרכנים אכן מעונינים ובוחרים לצרוך מוצרים אלה הוחלט לא לאסור שימוש בהם. עם זאת, כדי לאפשר שהצרכנים יקבלו החלטה מודעת ונבונה וכדי להבדיל בין מזון או תוסף תזונה בעל מסר תפקודי למזון בעל מסר ייעודי או בריאותי תופיע במסר התפקודי ההסתייגות "משרד הבריאות לא אישר תכונות מוצר זה." חידוש נוסף בתקנה המוצעת הוא לגבי הופעת המשפט "ברישיון משרד הבריאות" על גבי מזונות ותוספי תזונה. עד כה היה מותר להשתמש בנוסח זה כדי להבהיר שחומרי הגלם (רכיבי המזון) מותרים למאכל אדם. עם זאת, צרכנים רבים הביעו אי שביעות רצון משמוש בו. לכן, התקנה המוצעת גורסת ש: "לא יסמן אדם אריזת מזון במלים "ברישיון משרד הבריאות" או "באישור משרד הבריאות" או במילים דומות להן, נגזרות מהן או בעלות משמעות דומה, לא ייבא מזון המסומן כאמור, לא ישווקו ולא יאחסנו וכן לא יכלול מלים אלה בפרסומת למזון". אנו רואים חשיבות רבה לתיקון התקנה. לפרטים נוספים ניתן לפנות לד"ר דורית ניצן קלוסקי, ראש שירותי המזון והתזונה. 056242087 בברכה, עידו הדרי דובר משרד הבריאות --------------------------------------------- © כל הזכויות שמורות .2000 מדינת ישראל || Copyright 2000. The State of Israel. All Rights Reserved© הודעת הדובר המקורית כאן
הודעה לעיתונות מטעם דובר משרד הבריאות: ------------------------------------ מסרים בריאותיים למזון - ייחוס סגולות ריפוי (תיקון מהותי) בימים אלה נמצא משרד הבריאות (המחלקה המשפטית, האגף לרוקחות, שירות המזון והתזונה) בשלבי ההגשה האחרונים של תיקון מהותי לתקנות ייחוס סגולות ריפוי למוצרי מזון. נכון להיום, אסור לייחס סגולות ריפוי למזון ובכלל זה תוספי תזונה. עם זאת, ברי לכולנו שהאיסור אינו מיושם. בשל ריבוי השימוש במסרים לא ניתן כיום לבצע אכיפה. מדוע יש צורך בתקנה חדשה? לפי חוק הגנת הצרכן, פרסומת היא חלק מהסימון ונדרש ש "כל סימון יהיה נכון, לא מטעה וניתן להוכחה" (תקן ,1145 סעיף 3.3). כאמור, השוק היום מוצף במסרים שחלקם מבוססים וחלקם מסורתיים ואינם מבוססים מדעית. הגישה לתרומת המזון והדיאטה לבריאות מצויה בשינוי. השלב הראשון חל בשנת 1996 בה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את ההצעה להסיר את האיסור בשימוש במסרים בריאותיים למזון לשישה מסרים בריאותיים. כיום גוברת הדרישה מהציבור, העוסקים במקצועות הבריאות ותעשייני המזון לעדכן את המסרים ולהרחיבם. מטרת המסרים הבריאותיים היא לסייע בידי הצרכנים לשמור על תזונה נבונה ולהגן עליהם מפני מסרים בלתי מבוססים. עובדות מדעיות מבוססות מחזקות את הקשר שבין התפתחות המחלות הכרוניות העיקריות, מחלת לב כלילית, שבץ, סרטן, סוכרת, השמנה ועוד תלויה בגורמים רבים: גנטיקה, סביבה ואורח חיים. כל הפקטורים הללו פועלים עם התזונה בדרכים שאינן בהירות דיין. התזונה הינה גורם בעל משמעות בעיקר בשל היכולת לבחור, לשנות ולבקר, בתנאי שהמזון הנבחר מוכר, מובן, וזמין. למותר להדגיש את המורכבות שבמזון. מזון כלשהו יכול להכיל מספר גורמים המעודדים התפתחות מצבי חולי ואחרים המגינים בפניהם . בשל כך, ההוכחה המדעית המבוססת שרכיב תזונתי\ רכיבים תזונתיים הם האחראיים למחלה כרונית מסוימת הינה מסובכת ואולי בלתי-אפשרית כיום. אי-לכך, מסר בריאותי הגורס שחומר מהווה גורם מכריע במניעה, אבחנה, ריפוי או טיפול במחלה או סימפטום, אינו אחראי, כשמדובר במזון. משרד הבריאות והעוסקים במקצועות הבריאות רואים חשיבות רבה לקיומם של מסרים בריאותיים מבוססים. כאמור, מסר בריאותי הוא אמצעי להגברת מודעות הצרכן לתכולת המזון, לשמירת תזונה נבונה ולהגנה מפני מסרים בלתי מבוססים. בשנות ה-80 בארה"ב הכירו תעשייני המזון בחשיבות התזונה לקידום הבריאות ולשמוש במסרים לקידום השווק. גם שם, חלק מהמסרים שהיו אז בשימוש היו לא נכונים, מטעים, מוליכי שולל ולא ניתנים להוכחה. כחלק מה - NLEA) Nutrition Labeling and Education Act) הותר בארצות הברית שימוש במסרים בריאותיים בשנת .1992 מדינות נוספות הצטרפו לגישה זו. בארצות הברית עוסקות ועדות מקצועיות בברור הביסוס המדעי טרם קבלת אישור על מתן מסרים שכאלה. גם בארץ, הוחלט להגיש הצעה שתבדיל את המסרים החשובים האלה ("מסרים בריאותיים") ממסרים אחרים שאינם מבוססים דיים. מסר בריאותי - מהו? מורה על קשר בין רכיב תזונתי או רכיב אחר במזון לבין מניעת מחלה או קידום בריאות. שונה ממסרים אחרים המורים על התכולה התזונתית ("דל שומן"). שונה ממסר תפקודי (פונקציונלי) בכך שכולל הצהרה על הפחתת סיכון לתחלואה. שם מוצר הכולל הצהרה בריאותית- על המוצר לעמוד בתנאים שנדרשים למסר בריאותי. כאמור, עד כה נאסר השימוש במסרים בריאותיים בישראל. התקנה הקיימת מתריעה: "ולא יפרסם כי צריכתו (של המזון) על ידי אדם עשויה לרפא מחלה כל שהיא או למנעה". בשנת 1996 הגיש משרד הבריאות לכנס הצעה לתקנה המתירה שימוש בשישה מסרים נבריאותיים למניעת מחלות (סרטן, לב וכלי דם, לחץ דם ועששת) ונאסר השימוש במילים - "ברשיון/באישור משרד הבריאות" , "לא תרופה". תוקפן של התקנות פג ב- 31 בדצמבר . 1997 לציין, שבאותה השנה תעשיית המזון לא היה השתמשה במסרים המותרים. בשנים האחרונות הצטרף אגף המזון בהתאחדות התעשיינים למשרד הבריאות בניסיון להסדיר את התקנות כך שניתן יהיה ליישמן. תעשיית המזון רואה במסרים הבריאותיים כלי חשוב לקידום הבריאות. התעשיינים ואירגוני צרכנים סייעו למשרד הבריאות בכתיבת התקנה המוצעת. לפי הצעה זו יינתן מסר בריאותי למזון שיעמוד בקריטריונים מוגדרים הקשורים לתכולת הרכיב או למהותו בגודל המנה הנצרכת. לשון המסר קבועה ומבוססת על הגישה של ה FDA האמריקאי. מסר בריאותי אינו המסר היחיד בו דנה התקנה. נושא חשוב אחר הוא קבוצת ה"מסרים הייעודיים". מסר ייעודי יוכל להינתן למזון המתאים לצריכה על ידי קהל מסוים (קהל יעד), בעלי מחלה מטבולית או מחלה אחרת שיש עליה הגבלה דיאטטית. בין היתר מוצרים להרזיה ייכללו בקבוצה זו. המזון שיקבל מסר ייעודי יעמוד בקריטריונים ברורים הקשורים לתכולה ולמנת הצריכה. לציין, שאין צריכת מזון בעל מסר ייעודי מהווה תחליף לטיפול רפואי ולייעוץ על ידי דיאטנית קלינית מוסמכת. ברור שאין דבר מזון אחד עומד בפני עצמו ונדרש חיוט של התזונה (דיאטה) כולה על ידי הדיאטנית. סוג מסר נוסף שמבקשת התקנה החדשה להסדיר הינו המסר התפקודי. מסר תפקודי הוא מסר המתאר את הקשר בין צריכת מזון מסויים או רכיב בו ובין תפקוד תקין של הגוף. קבוצת מסרים אלה אינה מבוססת עדיין מדעית. מאחר וברור שחלק מהצרכנים אכן מעונינים ובוחרים לצרוך מוצרים אלה הוחלט לא לאסור שימוש בהם. עם זאת, כדי לאפשר שהצרכנים יקבלו החלטה מודעת ונבונה וכדי להבדיל בין מזון או תוסף תזונה בעל מסר תפקודי למזון בעל מסר ייעודי או בריאותי תופיע במסר התפקודי ההסתייגות "משרד הבריאות לא אישר תכונות מוצר זה." חידוש נוסף בתקנה המוצעת הוא לגבי הופעת המשפט "ברישיון משרד הבריאות" על גבי מזונות ותוספי תזונה. עד כה היה מותר להשתמש בנוסח זה כדי להבהיר שחומרי הגלם (רכיבי המזון) מותרים למאכל אדם. עם זאת, צרכנים רבים הביעו אי שביעות רצון משמוש בו. לכן, התקנה המוצעת גורסת ש: "לא יסמן אדם אריזת מזון במלים "ברישיון משרד הבריאות" או "באישור משרד הבריאות" או במילים דומות להן, נגזרות מהן או בעלות משמעות דומה, לא ייבא מזון המסומן כאמור, לא ישווקו ולא יאחסנו וכן לא יכלול מלים אלה בפרסומת למזון". אנו רואים חשיבות רבה לתיקון התקנה. לפרטים נוספים ניתן לפנות לד"ר דורית ניצן קלוסקי, ראש שירותי המזון והתזונה. 056242087 בברכה, עידו הדרי דובר משרד הבריאות --------------------------------------------- © כל הזכויות שמורות .2000 מדינת ישראל || Copyright 2000. The State of Israel. All Rights Reserved© הודעת הדובר המקורית כאן