יידוע צירופים שכוללים את המילה "על"

[ספראנג מונקי]

למשל, איך הייתם מיידעים את הצירוף הבא:

דוח על נהיגה בשכרות – האם "הדוח על הנהיגה בשכרות" או "הדוח על נהיגה בשכרות"? (לדוגמה: "האם שילמת את הדוח על ...?")
דוח על הכנסות והוצאות של פושט רגל – האם "הדוח על ההכנסות וההוצאות של פושט הרגל" או "הדוח על הכנסות והוצאות של פושט רגל" או צורה אחרת? (לדוגמה: "הדוח על ... שהגשת אינו שלם")

ולהיפך, איך הייתם מבטאים באופן לא מיודע את הצירוף הבא:

הדוח על המצב הכספי – האם "דוח על מצב כספי" או "דוח על המצב הכספי"? (לדוגמה: "חברה צריכה להציג דוח על ... מדי שנה").

ומה לגבי מקרים שבהם החלק השני בצירוף הוא צירוף בעצמו שטבעי שיבוא מיודע, למשל:

הנאום על מצב האומה – במקרה הזה, "כל נשיא מכהן מחויב לשאת נאום על מצב אומה" נשמע לחלוטין כטעות.

באתר של האקדמיה ללשון העברית לא מצאתי התייחסות למקרים כאלה.
ידוע לי שבצירופים שכוללים את המילה "של" יש ליידע את כל הצירוף (למשל, "בניין העירייה" ו"הבניין של העירייה"), אבל אני לא משוכנע שאותו כלל תקף גם במקרים האלה.

 

[trilliane]

תלוי בהקשר. אין כאן כללים, יידוע הוא בעיקר עניין של תחושה.

למשל, אם קיבלתי דוח על נהיגה בשכרות (אין כזה, אבל לצורך הדוגמה) הגיוני ליידע את כל הצירוף (הדוח על הנהיגה בשכרות) כי זה דוח מסוים על מקרה מסוים של נהיגה בשכרות.
לעומת זאת, לו הייתי שרת התחבורה ופקידיי היו מכינים לי דוח על נהיגה בשכרות, אפשר ליידע, אבל הגיוני לא פחות לומר "הדוח על נהיגה בשכרות".

גם בדוח על מצב כספי נתון הגיוני ליידע את כל הצירוף כשמדברים על דוח מסוים של שנה מסוימת. "החברה צריכה להציג דוח על מצבה הכספי מדי שנה בשנה".

הנאום על מצב האומה – האומה חייבת להיות מיודעת כי זו אומה מסוימת. גם כשהנשיא מתחלף (וכמובן הנאום) זו עדיין אותה אומה.

 

[ספראנג מונקי]

תודה רבה על התשובה, עזרת לי מאוד.