ייאוש של בוקר...
אני שוקלת להפסיק לקרוא עיתונים, עד היום יצא לי מזה רק רע... פיגוע בקריית 4, רקטות משוגרות חעבר שדרות חיסול של 4 אנשים בעזה אז חוץ מלתהות אם אני מכירה את הטייסים ששלחו את הפצצות האלה (וכן, אני מכירה יחסית הרבה מהטייסים שהיו יכולים לעשות את זה), לתהות אם פעילות השמאל הקיצוני תומכת ועוזרת לכל המחבלים ההרסניים שיוצאים והורגים אנשים אח"כ, לתהות כמה יציאה לקצונה תוביל אותי למקום שבו אני אהיה חלק מפעילות צה"ל שאני מאוד לא אוהבת, תהייה אם יש עתיד למדינה הזו או שאנחנו פשוט נחריב את העולם מעל הראשים שלנו כמו שיהודים כל כך אוהבים לעשות - עלתה בי התהייה של אני בתוך כל זה.... הפגנות הן מיותרות שיחות כבר לא יעזרו אנחנו מתדרדרים עמוק מדי בתוך כל החור השחור הזה של מלחמה וזה מתסכל... אז החלטתי להפסיק עברתי לעמודים הפנימיים יותר של העיתון וקראתי על סניגור שמסביר שלא צריך לגזור עונש חמור על איש שאנס 4 ילדים בגיל 6-12 כי הוא אדם חיובי ביסודו, על שתי נשים שהתעללו בנערה באמצע גן ציבורי וכל האנשים מסביב עמדו והסתכלו, על רשימת ההרוגים בתאונות דרכים בסופ"ש האחרון וכבר התחלתי להתחרפן לגמרי... אבל כן יש נקודה של אור בכל העיתון הארור הזה, אפילו קראתי שניים - ובסוף העיתון, בעמוד הנידח של מדור נידח בידיעות - כתבה של עמוד על תוכנית "קרב" במערכת החינוך - על 40 מתנדבים שמגיעים ויוצרים קשרים אישיים עם תלמידים שיש להם בעיות ועוזרים להם, תומכים בהם ומנסים לשפר להם את החיים - נקודת אור אחת בחדשות של סופ"ש שלם... אז אני לא יודעת מה אני מנסה להגיד כאן, כנראה שבעיקר לשפוך את כל התסכולים שלי.... בו... הולכת לי עכשיו לאכול ארוחת בוקר (לפחות הטבעונות מתפתחת לכיוון חיובי בעולם) טלי שהחליפה את שביזות יום א' במשהו גרוע הרבה יותר
אני שוקלת להפסיק לקרוא עיתונים, עד היום יצא לי מזה רק רע... פיגוע בקריית 4, רקטות משוגרות חעבר שדרות חיסול של 4 אנשים בעזה אז חוץ מלתהות אם אני מכירה את הטייסים ששלחו את הפצצות האלה (וכן, אני מכירה יחסית הרבה מהטייסים שהיו יכולים לעשות את זה), לתהות אם פעילות השמאל הקיצוני תומכת ועוזרת לכל המחבלים ההרסניים שיוצאים והורגים אנשים אח"כ, לתהות כמה יציאה לקצונה תוביל אותי למקום שבו אני אהיה חלק מפעילות צה"ל שאני מאוד לא אוהבת, תהייה אם יש עתיד למדינה הזו או שאנחנו פשוט נחריב את העולם מעל הראשים שלנו כמו שיהודים כל כך אוהבים לעשות - עלתה בי התהייה של אני בתוך כל זה.... הפגנות הן מיותרות שיחות כבר לא יעזרו אנחנו מתדרדרים עמוק מדי בתוך כל החור השחור הזה של מלחמה וזה מתסכל... אז החלטתי להפסיק עברתי לעמודים הפנימיים יותר של העיתון וקראתי על סניגור שמסביר שלא צריך לגזור עונש חמור על איש שאנס 4 ילדים בגיל 6-12 כי הוא אדם חיובי ביסודו, על שתי נשים שהתעללו בנערה באמצע גן ציבורי וכל האנשים מסביב עמדו והסתכלו, על רשימת ההרוגים בתאונות דרכים בסופ"ש האחרון וכבר התחלתי להתחרפן לגמרי... אבל כן יש נקודה של אור בכל העיתון הארור הזה, אפילו קראתי שניים - ובסוף העיתון, בעמוד הנידח של מדור נידח בידיעות - כתבה של עמוד על תוכנית "קרב" במערכת החינוך - על 40 מתנדבים שמגיעים ויוצרים קשרים אישיים עם תלמידים שיש להם בעיות ועוזרים להם, תומכים בהם ומנסים לשפר להם את החיים - נקודת אור אחת בחדשות של סופ"ש שלם... אז אני לא יודעת מה אני מנסה להגיד כאן, כנראה שבעיקר לשפוך את כל התסכולים שלי.... בו... הולכת לי עכשיו לאכול ארוחת בוקר (לפחות הטבעונות מתפתחת לכיוון חיובי בעולם) טלי שהחליפה את שביזות יום א' במשהו גרוע הרבה יותר
