מנסיון שלי
תשמעי מה אני עשיתי : עבדתי בשתי חזיתות , קודם כל אחרי כל פגישת עבודה שלחתי מייל ללקוח עם הדברים שדיברנו עליהם בתור סיכום פגישה. נתתי ללקוח משימות "תכתוב לי על זה, תשלח לי פסק דין ותקציר על ההוא, מחכה לתמונה של הזה... " אחרי יום או יומיים התקשרתי לתזכר את הלקוח, ואז שלחתי עוד מייל עם תזכורת (עםBCC לבוס שלי שיראה שדברים מתעכבים), לא נתתי ללקוחות לנשום ולא וויתרתי להם בשום מקום כי לרוב הם מאוד שאננים , ידיעה אחת במעריב שמביאה להם 10 לקוחות והם כבר עפים לשמיים חושבים שעכשיו אפשר כבר לבד בחזית השניה מצד שני כל הזמן "שרצתי" במשרד שלהם וניסיתי להראות להם שכל מה שהם עושים עלול לעניין את הציבור אם הם יציגו את זה נכון. ההערה היחידה של הבוס שלי הייתה שאני הייתי "צהובה" מידי וחיפשתי סנסציות ולא כל עסק רוצה דווקא להקצין את זה בסוף חודש , אבל בסוף כל חודש גם אם לא הייתה עבודה, הייתי שולחת לכל אחד מהלקוחות שלי את הדו"ח של החודש על ההישגים שהשגנו, שוב פעם את כל הכתבות שיפעת אספו בשבלנו עליהם ואת הדו"ח של החודש שלפני זה שיראה שיש התקדמות, את כל ההתכתבויות במייל ה-כל . אם לא הושגה התקדמות אני הצבעתי על הנקודות החולשה של מה שהיה נראה לי לא בסדר היו המון פעמים שגיליתי לעו"ד או לרו"ח דברים שהם שכחו לעשות במשרד שלהם ואני הזאת שעלתה על זה בזכות העבודה המסודרת והקפדנית בסופו של דבר אפילו אם חודש מסויים לא עשינו יח"צ על המשרד עדיין המשרד היה עם היד על הדופק לגבי ההישגים והמשימות לעתיד ועל זה הם נהנו לשלם כסף דבר אחרון , תמיד כשבאתי ללקוח התסכלתי על המוצר או על השירות שלו ואמרתי לו כמה זמן מראש אנחנו נעבוד ולא סיבנתי אותם ולא בכל מחיר. אם ראיתי שיש מוצר חזק לפעמים לא צריך יותר משלושה חודשים של יחצנות והוא כבר יזרום לבד. מה שחשוב הוא לא לעשות ללקוח טראומה על עולם היחצנות מצד אחד שלא יחשוב שהוא יכול הכל לבד ומצד שני לא יחשוב שזה תחום שבו מסתכלים לו רק על הכסף וירגיש שהוא מזרים כסף לחינם
