יחסי הורים-ג'ואן.

S h a y 9 9 9

New member
יחסי הורים-ג'ואן.

בפרק הקודם ג'ואן בחרה לפעול בדרך הלא חוקית בכדי לעזור לקספר מאשר לפנות להוריה, להתייעץ ולבקש עזרה. אולי באמת ג'ואן צדקה בכל זאת אביה הוא שוטר ואמה מורה בבית הספר ואולי היא עשתה שטות ואפשר היה לעזור לקספר הרבה יותר אם כן הייתה פונה להוריה. מה אתם הייתם עושים במקומה? נראה לכם שאתם הייתם מתייעצים עם הוריכם על בעיות אמיתיות שנתקלתם בהם בחייכם? יש לכם דוגמאות? אני לא מדבר על מורים מעצבנים, אני מתכוון דברים רציניים כמו:סמים, חבר בצרה וכו'
 

shanyz

New member
../images/Emo26.gif

במקרה הספציפי של ג'ואן אני הייתי פונה להורים, דווקא בגלל העבודה שלהם אם הם היו הורים רגילים, אז לפנות אליהם לא היה עוזר לי.. אבל בגלל שהוא שוטר, אז יש לו קשרים בכל מיני מקומות והוא יכול לעזור הרבה יותר מהורה רגילש לא היה יכול לעשות דבר. כנ"ל לאמא- שאולי הייתה עוזרת לג'ואן איכשהו לרשום אותה לבית ספר, וכל היא לא הייתה צריכה לשקר ולעבור על החוק. ובאופן הכללי אם אני משתפת את הורי בבעיות? ממ לא היו לי בעיות של סמים וגם לא חבר בצרה רצינית אבל בעיות שיש לי, חלק אני משתפת, וחלק מעדיפה להתמודד לבד...
 
../images/Emo15.gifאמממ

במקרה של ג'ואן אני לא ממש בטוחה... תלויי.. אם הייתי ג'ואן אז כן, אבל אם ההורים שלי היו שוטר ומורה אז לא.. בעצם אוליי כן, אבל לא בטוח.. עכשיו- בקשר לעצמי- ממש לא. אמא שלי פסיכולוגית, ואבא שלי הוא כזה אבהי אני בכלל לא מדברת איתו על דברים אישיים. ואמא שלי ישר תתחיל לנתח אותי.. זה הרוב בגלל זה, וגם בגלל, שאנשים שאני חיה איתם, וחושבים עליי דברים מסויימים, אני מעדיפה שהם יחשבו עליי רק דברים טובים. אני אסביר את עצמי:איך אני אוכל להסתכת להורים שלי בעיניים אחריי ששיתפתי אותם במשו אישי?.. ככה זה אצלי בכול אופן.. אני מכירה אמהות של חברות שלי, שהן החברות הכי טובות שלהן, יחסי אם בת מושלמים. אוליי זה לא כ"כ מושלם. כי זו בכול זאת אמא, ו.. לא יודעת.. אני יודעת שלא הייתי מעיזה לדבר עם ההורים שלי על דברים מהסוג הזה. ואני אתן דוגמא: אני רוצה למשל להיות שחקנית בהוליווד. אמא שלי בכלל לא מעוניינת לשמוע, היא אומרת שאני מבזבזת זמן על דברים לא אפשריים, ואבא שלי, אומר לי שהוליווד, זה לא יותר מחלום יפה. ושבקריירת המשחק יש הרבה בעיות, וקושי, ובהחלט כדאי שאני אלך על משו בטוח. הם פשוט לא מבינים אותי. אני לא יכולה לדבר איתם על כלום. אבל בשביל דברים כאלה יש חברות לא?.. אני האמת יודעת שניחסים שלי עם ההורים שלי לא הכי פתוחים ומעולים, אבל ככה זה. אוליי זה בגללי. אוליי לא. מה שבטוח זה שאני יודעת שאין סיכויי שהייתי מדברת איתם. ועוד דוגמא- לפניי כמה שבועות הצהרתי להם שאני מאמינה באלוהים, גלגול נשמות, אמונות תפלות, ובכלל מיסטיקה. קודם כול הם צחקו. אמרתי להם שאני לקנות כול מיניי ספרים בנושא, והם לא ממש תמכו בי. אני שונאת את זה אצלם. הקטע הוא שאם מישו חושב אחרת מהם, אז הוא טועה. כמובן. אני שונאת את זה. אני לא אדבר איתם על זה שזה מפריע לי, כי כבר הסברתי פה למה, וזהו. פשוט לומדים לחיות עם זה. חוץ מזה, אני חושבת שהם הורים נפלאים, אבל זה בהחלט חיסרון.
 
פשוט אין לי מושג. ../images/Emo54.gif

אני חושבת שקודם הייתי מדברת על זה עם חברות אחרות שלי ואם היינו מוצאים פיתרון והיינו מסוגלים להתקשר לייעוץ או כל דבר שעוזר במקרים רציניים, אז אני לאיודעת אם הייתי אומרת לה (אמא). אלב יכול להיות שכן. אני לא ידועת. מהכ שבטוח לא לאבא שלי.
 
אהממ..

אני חושבת שהדבר הנכון הוא לפנות אל מישהו מוסמך כדי שהוא יעשה את ההחלטה מה לעשות בנדון אבל בעצם אם הייתי במקומה אני בטח הייתי עושה את אותו הדבר כי לפעמים יש את הצורך הזה לסדר דבירם בחיים ללא שום עזרה ממבוגרים אולי כדי להראות לעצמנו שאנחנו יכולים לעשות דברים ולשנות לטובה בעצמנו לבד ללא שום עזרה חיצונית או שפשוט אנחנו מפחדים שהמבוגרים "יהרסו"..
 
אבל אם רוצים לעזור לאותו בנאדם שבצר

+ה יש אנשים שבטוחים שמה שהם עושים עוזר לאותו אדם והם אפילו לא חושבים על זה שהם יכולים להרוס..
 

Lost Lullaby

New member
נאמ.

ג'ואן לא פנתה אליהם כי היא פחדה שהם רק יזיקו.. בסופו של דבר היא ראתה שהם יכלו רק לעזור והיה מאוחר מדי.. נמ. אני במקומה? לוידעת. בדר"כ כשיש לי בעיה או אני צריכה עזרה, אני מסתדרת לבד, לפעמים עזרה מחברים- לא זכור לי שביקשתי עזרה מההורים שלי.. לפחות לא בשנתיים האחרונות. אז אני לא חושבת שאם המצב ככה, הייתי פונה אליהם. אבל אצל ג'ואן זה שונה, יש לה מערכת יחסים טובה עם ההורים שלה, ורואים את זה. אז אם הייתי במקומה, עם הורים כאלו וכל זה- הייתי פונה אליהם.
 

R E M U S

New member
במצב כזה אני עושה כך:...

אני ניגשת לאחותי היא עוזרת לי לגשת ולהגיד להורי. היה לי מקרה שבו הייתי חייבת לדבר עם מישהו ולא ידעתי עם מי הנה הסיפור: הייתי חברה של מישהו חברה טובה{לא במושג של זוגיות} במשך השנים הוא החליט להתחיל לעשן לקחת סמים וכ'ו, אמרתי לו שיפסיק וכל פעם שאמרתי הוא איים עלי שירביץ לי אם אני יגלה למישהו. לא גיליתי ואחרי כמה זמן הוא היה חולה בסרטן בריאות קרטו לו ריאה אחת אבל הוא לא למד לקח והמשיך לעשן שתלו לו ריאה חדשה אבל כל זה לא לימד אותו לקח הוא המשיך והמשיך לעשן ולבסוף הוא נפטר אני לא רוצה לציין את שמו אבל אני כל שנה שמגיע היום שבו הוא נפטר אני חולמת שבגללי הוא מת שלא סיפרתי לאף אחד אבל אני יודעת זה לא אשמתי זו רק אשמתו אז שימו סוף לסמים!!!
 
למעלה