נערה מתוסבכת
New member
יחסי אם ובת .
שלום אני חדשה בפורום . אני בת 16 הילדה הקטנה ביותר בבית , יש לי שני אחים , אחות בת 21 ואח בן 23 כמו שאתם כבר מבינים אני הדובדבן שבקצפת מין ילדת פיוס שכזאת בהבדל הרבה יותר גדול מאחיי . אחיי כבר כמעט ולא נמצאים בבית באמצע השבוע וגם בסופי שבוע הם לא פה תמיד . בדרך כלל היחסים עם אימי הם לא הדוקים במיוחד , בחופשת הפסח נפצעתי וכיום אני נמצאת בשיקום בבית הכולל פיזותרפיה מידי יום ושימוש בקביים . כמו כן החדר שלי נמצא בקומה השנייה בבית ואני לא יכולה לעלות אליו ועל כן אני ישנה בסלון , בלי פרטיות ובלי יכולת לנהל את החיים שלי בלי הערות מאמא שלי . בזמן הפציעה גם בבית החולים וגם בבית הרבה חברים באו לבקר אותי ולשאול לשלומי , הם הצחיקו אותי והשכיחו ממני את הכאבים הרבים שהיו לי וישנם . כנראה שלאמא שלי לא התאים החיוך שהתפתח לי על הפנים , חשוב לציין שלאחר שנפצעתי ונודע לי שהשיקום קשה וכואב הייתי במצב נפשי חמור וכל פעם שהנחתי את הראש על הכרית התפללתי שאני לא אקום . לאחר שהשתקמתי מעט ועברתי חלק מהתהליך יחד עם החברים שלי שתמכו בי לאורך כל הדרך אמא שלי התעצבנה שאור הזרקורים נמצא רק עליי . היא התחילה להתפרץ עליי על כל דבר שאני עושה , כל פעם שחברים שלי באים אליי היא מביישת אותי עד שלא נעים לי כבר להזמין חברים , מפעם לפעם ההתפרצויות שלה נעשות גרועות יותר היא צורחת עליי ומטיחה בי האשמות , בימים האחרונים היא פיתחה "הפרעת נשימה" או שקר כלשהו וזה נראה כאילו היא מנסה לקחת ממני את הרחמים על הפציעה שלי . אני לא יודעת איך להתמודד עם זה , ההתפרצויות שלה עליי כל כך קשות וכל פעם מחדש גורמות לי להלם , הדמעות שלי על המריבה הזאת לא מפסיקות לרדת והיום הגיע הקש ששבר את גב הגמל היא הביאה לי סטירה מצלצלת והצעקות שלה לא הפסיקו . וכל זה בגלל שחברים שלי היו אצלי היום שעתיים וחצי , הייתי בהלם ממה שקרה היום ואני פשוט לא יודעת מה לעשות . כשהייתי קטנה היא הכתה אותי בתדירות תכופה יותר אבל זה היה שהייתי קטנה ועל דברים שאולי אפשר להגדיר "מוצדקים" . בבקשה תעזרו לי , מה יש לה ? איך אני אמורה להתמודד עם זה ? לא מספיק השיקום הקשה שאני עוברת אני עוד צריכה לסבול אותה ?! אני מיואשת בבקשה תעזרו לי .
שלום אני חדשה בפורום . אני בת 16 הילדה הקטנה ביותר בבית , יש לי שני אחים , אחות בת 21 ואח בן 23 כמו שאתם כבר מבינים אני הדובדבן שבקצפת מין ילדת פיוס שכזאת בהבדל הרבה יותר גדול מאחיי . אחיי כבר כמעט ולא נמצאים בבית באמצע השבוע וגם בסופי שבוע הם לא פה תמיד . בדרך כלל היחסים עם אימי הם לא הדוקים במיוחד , בחופשת הפסח נפצעתי וכיום אני נמצאת בשיקום בבית הכולל פיזותרפיה מידי יום ושימוש בקביים . כמו כן החדר שלי נמצא בקומה השנייה בבית ואני לא יכולה לעלות אליו ועל כן אני ישנה בסלון , בלי פרטיות ובלי יכולת לנהל את החיים שלי בלי הערות מאמא שלי . בזמן הפציעה גם בבית החולים וגם בבית הרבה חברים באו לבקר אותי ולשאול לשלומי , הם הצחיקו אותי והשכיחו ממני את הכאבים הרבים שהיו לי וישנם . כנראה שלאמא שלי לא התאים החיוך שהתפתח לי על הפנים , חשוב לציין שלאחר שנפצעתי ונודע לי שהשיקום קשה וכואב הייתי במצב נפשי חמור וכל פעם שהנחתי את הראש על הכרית התפללתי שאני לא אקום . לאחר שהשתקמתי מעט ועברתי חלק מהתהליך יחד עם החברים שלי שתמכו בי לאורך כל הדרך אמא שלי התעצבנה שאור הזרקורים נמצא רק עליי . היא התחילה להתפרץ עליי על כל דבר שאני עושה , כל פעם שחברים שלי באים אליי היא מביישת אותי עד שלא נעים לי כבר להזמין חברים , מפעם לפעם ההתפרצויות שלה נעשות גרועות יותר היא צורחת עליי ומטיחה בי האשמות , בימים האחרונים היא פיתחה "הפרעת נשימה" או שקר כלשהו וזה נראה כאילו היא מנסה לקחת ממני את הרחמים על הפציעה שלי . אני לא יודעת איך להתמודד עם זה , ההתפרצויות שלה עליי כל כך קשות וכל פעם מחדש גורמות לי להלם , הדמעות שלי על המריבה הזאת לא מפסיקות לרדת והיום הגיע הקש ששבר את גב הגמל היא הביאה לי סטירה מצלצלת והצעקות שלה לא הפסיקו . וכל זה בגלל שחברים שלי היו אצלי היום שעתיים וחצי , הייתי בהלם ממה שקרה היום ואני פשוט לא יודעת מה לעשות . כשהייתי קטנה היא הכתה אותי בתדירות תכופה יותר אבל זה היה שהייתי קטנה ועל דברים שאולי אפשר להגדיר "מוצדקים" . בבקשה תעזרו לי , מה יש לה ? איך אני אמורה להתמודד עם זה ? לא מספיק השיקום הקשה שאני עוברת אני עוד צריכה לסבול אותה ?! אני מיואשת בבקשה תעזרו לי .