יחסים עם קולגות...?

tulchi

New member
יחסים עם קולגות...?

שלום לכולם
כתבתי פה מס' פעמים אבל אציג את עצמי שוב - אני טלי, מנהלת מסעדה בפאסט פוד. רציתי להעלות נושא שמציק לי כבר המון זמן ואני לא מוצאת פיתרון ממשי במקום העבודה עצמו (לממונה עלי יש אינטרס להשאיר את המצב כמו שהוא...מיד ארחיב) אני מנהלת מסעדה, מתחתי יש 3 מנהלי משמרת. עם שניים מהם היחסים, פחות או יותר, הרמונים. הם באים למשמרות, עושים את עבודתם, אם יש בעיות הם פונים אלי, בכל שאלה הם פונים אלי ומעדכנים אותי במהלך המשמרת על כל מיני דברים. הבעיה היא עם המנהל השלישי. הוא בחור צעיר, לא חכם במיוחד אבל עובד כמו חמור. הבעיה היא שהוא מאוד לא בוגר לגילו ומתנהג כמו ילד בן 6 בכל מה שקשור למערכת היחסים המקצועית ביני לבינו, ובינו לבין שני המנהלים הנוספים. הוא מסוכסך עם רוב העובדים במסעדה על בסיס אגו מנופח. הוא צועק על העובדים, מעליב אותם, לפעמים מביא אותם לכדי דמעות. שני המנהלים האחרים כבר למדו לא לקחת אותו ברצינות והם או מתעלמים ממנו או צוחקים עליו. דיברתי איתו כ"כ הרבה פעמים על יחסו לעובדים ותשובתו היא תמיד " אני המנהל והם צריכים להבין את זה ולקבל את מרותי". הבהרתי לו שהעובדים הם ילדים (16-18), שצריך לדבר איתם לפעמים בשפה אחרת ושבכל מקרה לא משיגים דבר עם צעקות ובטח שלא משיגים דבר מעובד שבוכה. נראה לי שהוא נהנה להפחיד את העובדים ואפילו אמרתי לו שזה לא לענין. הוא נעלב ממני והפנה לי את הגב, פשוטו כמשמעו. את הפנית הגב הוא עושה לעיתים תכופות בכל פעם שאני אומרת לו משהו שלא מוצא חן בעיניו. סתם סיפור: לפני חצי שנה בערך הוא החליט שלא מתאים לו לעשות משמרות בסופי שבוע. הוא התיישב איתי לשיחה ואמר שהוא מתחיל לשמור שבת. אמרתי לו שעם כל הכבוד לו ולהחלטות שלו, המסעדה פתוחה גם בסופי שבוע ומן הסתם לא נעסיק מישהו שלא יכול לעבוד שישבת ושהוא היה צריך לחשוב על זה מלכתחילה. היה לי ברור שזוהי אמתלה שכן הבחור התחמק מלעבוד בסופי שסוע על בסיס קבוע (לא מרגיש טוב, נתקע עם האוטו, חתונה, יום הולדת, לוויה, קשת בענן). הוא התעקש, אמר שאני מפלה אותו על בסיס אמונותיו. זאת היתה יכולה להיות טענה מוצדקת אלמלא רק שבועיים לפני זה הוא סירב להעסיק מישהי שומרת שבת. כשאמרתי למנהלת האזור שהוא מבקש לא לעבוד בסופי שבוע מפאת שמירת שבת הוא מיד התקשרה אליו ואחלה לו שבת שלום ושיקח את הדברים שלו ויסע ושהיא כבר תמצא מנהל אחר. היא הבהירה לו שלא יתכן שאחרי שנה שהוא עובד שם ומתבכיין על סופש"ים פתאום הוא יחליט לשמור שבת. בנוסף היא אמרה שלא תהיה לה שום בעיה לשבת מול הבית שלו כל הסוף שבוע ולוודא שהוא לא יוצא מהבית. מיותר לציין שהוא ירד מכל העסק. אספר עוד סיפור: חזרתי שבוע שעבר מחו"ל, שם שהיתי חודש וחצי בגלל המלחמה. כשהייתי שם קיבלתי עידכונים על מה שקורה במסעדה. המנהל הבעיתי ניצל את העדרותי וקיבל עובד חדש, חבר של חבר שלו שגם עובד אצלנו. מלכתחילה לא מצא חן בעיני שחבר שלו עובד במסעדה אבל את זה רק גיליתי מס' שבועות אחרי שאותו בחור התחיל לעבוד אצלנו ולמען האמת, הוא עובד נהדר ואין לי שום בעיה איתו. הבעיה היא עם העובד השני שהצטרף בזמן ששהיתי בחו"ל. מדבור בבחור לא רציני, לא מוכן ללמוד את העבודה ולבצע אותה עפ"י כל הסטנדרטים. הוא לא מגיע למשמרות וכשהוא כבר כן מגיע כל מה שהוא רוצה לדעת זה מתי נשחרר אותו הביתה. דיברתי איתו בטלפון אתמול והבהרתי לו שאם הוא יעדר פעם נוספת אין לו מה לבוא למסעדה בכלל. כמה שעות לאחר השיחה שלי איתו, התקשר אלי המנהל הבעיתי והתעצבן שדיברתי עם העובד. הוא אמר שהוא מכיר את העובד ויודע איך לדבר איתו ושהוא "ינער" אותו ויהפוך אותו לעובד לתפארת. אמרתי למנהל שאין לי שום ענין בלהפוך מישהו שלא רוצה בכך לעובד לתפארת ושתפקידנו הוא לא ללמד אנשים איך לכוון שעון מעורר או איך לקחת אחריות. על כל עובד כזה יש עוד 10 שמתים לעבוד וישמחו לעשות זאת. המנהל נעלב, כמובן, וטען שאני מזלזלת בשיקול הדעת שלו. זה לא סוד שהוא צודק ב-100%. לא מביאים חברים לעבודה אלא אם בטוחים שהם יעשו עבודה טובה. ואם מתברר שהם לא עושים עבודה טובה אז נפרדים מהם לשלום. זה פאסט פוד, כשם שהאוכל מהיר כף גם תחלופת העובדים. חודשיים זה הרבה זמן להבין שהעובד לא מוצלח ובעסק כמו שלנו, לא משתלם להשקיע בו יותר ממה שכבר הושקע. דבר נוסף שקרה במהלך העדרותי זה שהשתן של המנהל עלה לו לראש וזה בא לידי ביטוי בדברים קטנים, כמו גם גדולים. הדברים הקטנים הם שהוא הזיז את שמו לשורה הראשונה בסידור העבודה דבר שהצחיק אותי ואת שני המנהלים הנוספים עד מאוד. הוא גם רשם בסידור העבודה האחרון באותיות קידוש לבנה (השבוע בו חזרתי לארץ) "שבוע אחרון שלי כמנהל מסעדה" או משהו דומה. בשבוע בו טסתי הוא ערך ישיבת מנהלים והודיע לשני המנהלים הנוספים שכל עוד אני לא נמצאת יש לדווח לו על כל בעיה ותקלה, יש להתקשר אליו בכל לילה ולדווח לו על הפרשים בספירות ושיא השיאים - הוא יעשה רק משמרות בוקר בזמן שאני לא נמצאת. שני המנהלים האחרים גיחכו קלות וכמובן התקשרו למנהלת האזור בכל פעם שהיתה להם בעיה, דבר שעיצבן מאוד את "המחליף שלי". בכל התקופה הזאת שלא הייתי במסעדה לא נעשו הדרכות עובדים, לא בוצעו חפיפות לעובדים חדשים, לא תועד דבר לגבי ההתלמדות שלהם, לא מולאו טפסים רלוונטים, הזמנות לא נעשו עפ"י צריכה וצפי מכירות כי אם עפ"י ניחוש ותחושות בטן, פרויקטים לא התבצעו וכו' וכו'. כאילו המסעדה היתה "במצב חירום" לרגל העדרותי. ככה הוא הגדיר את זה. בקיצור, אם לא הבנתם עד עכשיו, הבן אדם נהנה מהמעמד ולא מהאחריות המתלווה לו. ועכשיו למנהלת האזור - היא יודעת שהמנהל הזה בעייתי וילדותי אבל היא נמנעת מלהעיף אותו מפאת סיבה אחת בלבד: הוא הסנג'ר שלה. הוא עושה כל מה שהיא מבקשת, אחרי צעקות ואיומים על פיטורים, אבל בסוף הוא עושה. לדוגמה, היתה תקלת בדוד המים בסניף אחר של הרשת בארבע בבוקר. מישהו התקשר לדווח לה על התקלה והיא מיד התקשרה למנהל שלי ובקשה ממנו לסוע לשם לסגור את הדוד. היא ידעה שהוא יהיה היחידי שיסכים לעשות את זה. אחרי ששאלתי אותה למה היא שלחה אותו היא התוודתה שלא היה לה כוח לסוע לשם בארבע בבוקר והיא ידעה שהוא יסכים. מיותר לציין שזה היה על זמנו הפרטי ללא כל תגמול מוניטרי לפחות. התגמול שהוא קיבל, בסופו של דבר, אחרי כל הסינג'ורים שלה, זה קידום. הבעיה היא שקידום כזה מגיע לאחר מבחן. הוא קיבל את טופס המבחן לפני 4 חודשים ועד היום הוא לא השלים אותו. לא משום שלא היה לו זמן אלא משום שהוא לא יודע את התשובות (מדובר במבחן ידע על ניהול משמרת, הדרכות עובדים, ניהול מלאי וכיוב'). אחרי 4 חודשים שבהם הוא לא הצליח למלא אפילו 50% מהתשובות, הוא קיבל את תג השם הנכסף ועוד שקל למשכורת. מנהלת האזור יודעת שהיא בבעיה. היא קידמה מישהו ללא ידע. מישהו שלקח על עצמו למלא את מקומי ובעצם לא עשה דבר מלבד להזכיר לכולם שהוא ממלא המקום שלי. כבר כשחזרתי הוא הודיע לי שהוא לא עושה משמרות ערב יותר וכמה שפחות סופי שבוע. אני כבר לא מתייחסת לדבר שיוצא מהפה שלו. אני יודעת שבסופו של דבר הוא יעשה את מה שמנהלת האזור תגיד לו לעשות רק חבל לי שהכל יעבור דרכה. האוירה במסעדה היא לא נעימה במיוחד. אף אחד מהעובדים שלי לא רוצה לעבוד איתו במשמרות. מנהלת האזור לא סומכת עליו אבל עדיין מסנג'רת אותו כשאין לה כוח. המנהלים הנוספים שלי רק רבים איתו והוא עולה על העצבים של כולם. סליחה על האורך. מפאת שאין פיתרון ממשי לבעיה הזאת, חשבתי לפרוק את זה כאן. תודה על ההקשבה ואם למישהו יש עיצות, אני אשמח מאוד מאוד :)
 
../images/Emo178.gif

קראתי הכל הכל עד הסוף... את מתארת מצב לא פשוט ולצערי אני ממש לא יודעת מה לייעץ לך. הדבר הכי הגיוני זה לתפוס שיחה עם מנהלת האזור ולהבהיר לה שאת לא מסוגלת לעבוד איתו בתנאים האלו ולא לחסוך בפרטים. אולי הפיתרון הוא להעביר אותו לסניף אחר, ככה מנהל אחר יצטרך לסבול אותו והיא תוכל להמשיך לסנג'ר אותו, אבל בשביל זה צריך שיהיה עם מי לדבר ולפי מה שאת מתארת, אין יותר מדי עם מי...
 

tulchi

New member
תודה שקראת :)

זה לא מציאותי להעביר אותו לסניף אחר. הסניף שלי קרוב אליו הביתה והסניף הבא בתור הוא מרחק חצי שעה נסיעה. הוא לא יסכים לעזוב את הסניף ויעדיף להתפטר. לא שזה רע מבחינתי, אבל מנהלת האזור לא תעשה כזה דבר כי כמו שאמרתי, היא צריכה אותו. זה סתם מצב קקי שאין לו פיתרון ממשי. אתמול היתה אמורה להיות לו משמרת ערב. הוא הודיע יום לפני זה שהוא לא מרגיש טוב. הבן אדם מוכן להפסיד שעות עבודה ולו רק שלא יעשה ערב או סופ"שים :|||
 

yaniv79

New member
אני הייתי מנסה להיות אסרטיבי יותר

מול מנהלת האזור ומבהיר לה חד משמעית שאת המנהלת שלו, את צריכה לעבוד איתו ביום יום, שהמצב בלתי נסבל מבחינתך ואת מפטרת אותו. לא ייתכן שאת מוגדרת מנהלת שלו ואין לך אפשרות לפטר אותו.
 

Oיון

New member
שיחת אזהרה,

תשמעי, אני לא יודעת מה בגדר הסמכיות שלך, או מה מותר לך לעשות, בשורה התחתונה, את מנהלת את המסעדה, ומי שאמור להגיד מה עושים, ואיך עושים זו את. אני הייתי ממליצה לך להושיב אותו לשיחת אזהרה לפני פיטורין, אני לא אומרת שתפטרי אותו, פשוט נדמה שהוא צריך ניעור רציני, ובד"כ שכבן אדם מרגיש שהוא קרוב לפיטורין הוא פותח את העיינים, אל תתיאשי, בסופו של דבר זה יביא לשני כיוונים, או שהוא יפוטר, או שישנה את ההתנהגות שלו... בהצלחה
 
קראתי הכל

אין לי מה להציע לך מלבד אמפטיה. יש אנשים שיכולים להמאיס עלינו את מקום העבודה, לגמרי, ואים ל נו ברירה אלא להתמודד עם זה. כמה זמן את עובדת שם, אמרנו? אי אפשר להמאיס עליו את העבודה חזרה? ככה שהוא יקל את הרגליים ויברח, או משו....?
 
למעלה