dark wound
New member
יחסים-עם-הורים :-\
קרה לי עכשיו הדבר הכי מביך ודבילי שיש: אבא נכנס לחדר, מנסה לתפוס איתי שיחה, כנראה אמא לחשה לו איזה משהו על "אתה לא קרוב מספיק למורן" וזה וזה וזה בגלל שלא אמרתי לו שלום על השנייה שהוא נכנס הביתה. זה הלך ככה: "שמעתי שאתה מצטיין" "מה זאת אומרת?" "שמעתי על הציונים שקיבלת" (שתבינו, לא בנאדם שממש מעניין אותו, רק שאני אצליח בפיזיקה וזהו) "אה.. אההמ.. כן" "לא מגיע לך איזה פרס?" "ממשרד החינוך?" "כן" "אההה.." |שתיקה ארוכה ומביכה מאוד| "החדר שלך מסודר מדי" |שתיקה| "מתי סידרת אותו? היום?" "אה.. הוא די מסודר כבר מהחופש ואני מנסה לשמור עליו ככה" |עוד שתיקה|. הוא לא הולך.. אחרי כמה רגעים: "טוב.. אז.. אה.. |עוד שתיקה| לילה טוב" אוףאוףאוף... זה היה כזה מטומטם
עכשיו, אני שואל: מה גורם להורים להיות כאלה חסרי טאקט? זה בא בחבילה?
קרה לי עכשיו הדבר הכי מביך ודבילי שיש: אבא נכנס לחדר, מנסה לתפוס איתי שיחה, כנראה אמא לחשה לו איזה משהו על "אתה לא קרוב מספיק למורן" וזה וזה וזה בגלל שלא אמרתי לו שלום על השנייה שהוא נכנס הביתה. זה הלך ככה: "שמעתי שאתה מצטיין" "מה זאת אומרת?" "שמעתי על הציונים שקיבלת" (שתבינו, לא בנאדם שממש מעניין אותו, רק שאני אצליח בפיזיקה וזהו) "אה.. אההמ.. כן" "לא מגיע לך איזה פרס?" "ממשרד החינוך?" "כן" "אההה.." |שתיקה ארוכה ומביכה מאוד| "החדר שלך מסודר מדי" |שתיקה| "מתי סידרת אותו? היום?" "אה.. הוא די מסודר כבר מהחופש ואני מנסה לשמור עליו ככה" |עוד שתיקה|. הוא לא הולך.. אחרי כמה רגעים: "טוב.. אז.. אה.. |עוד שתיקה| לילה טוב" אוףאוףאוף... זה היה כזה מטומטם