יחסים בעבודה

bazinga1

New member
יחסים בעבודה

שלום,
כתבתי פה פעם לפני כמה זמן. אזכיר בכמה מילים שאני בן 33 וסובל מאוד מבדידות קיומית כבר הרבה שנים ולפני כחמש חודשים התחלתי לעבוד, לראשונה בחיי, בעבודה רצינית.
קשה לי מאוד בעבודה בעקבות הקטע החברתי. אני מרגיש רע מאוד ודי חסר אונים.
תמיד אני מתלבט לפני שאני כותב בפורום, כי נורא קשה לתת תמונה מלאה בפורמט הזה.
התקבלתי לעבודה בדרך מיוחדת, כך שנותנים לי להיות תקופת ניסיון ומתחשבים בכך שיש לי בעיות נפשיות. בנוסף, עובדים רגילים עוברים בהתחלה הכשרה בחברה. אני לא עברתי את ההכשרה הזו.
אנשים בצוות שלי התייחסו אלי מאוד לא יפה ופגעו בי מאוד. לאחר זמן מה עברתי לשבת בחדר אחר, בקומה אחרת ועם צוות אחר.
שם, אומנם יותר טוב לי, אבל עדיין קשה לי נורא.

רציתי להתייעץ לגבי כמה דברים.
כפי שאמרתי, אני יושב בחדר עם צוות אחר של אנשים שהיו ביחד כבר לפני שאני הגעתי.
אז יוצא שאני לא יושב איתם בארוחות. אני מרגיש שכל עוד לא מזמינים אותי, אני סוג של נדחף וזה לא מתאים. אני מניח שאנשים אחרים היו מפתחים איתם יחסים טובים ואז באופן טבעי היה די פשוט להצטרף לארוחות. חוץ מזה, יכול להיות שבגלל שהם רואים שאני לא בא איתם ביוזמתי, הם חושבים שאני לא מעוניין בהם.
איך אני יכול לשנות את זה ?

בעייה אחרת היא עם מישהו אחד מתוכם. הוא מישהו שיושב הכי קרוב אלי בחדר. בהתחלה, היה די נחמד בינינו. אבל, אם הזמן זה דעך עד שהיום אנחנו לא מדברים בכלל וממש לא נחמד. חשבתי לעצמי שאולי הוא הרגיש שהוא נתן מעצמו ולא קיבל מספיק יחס בחזרה. אולי זה פגע בו ולכן הוא החליט שאיתי הוא גמר. זה ברמה שאם אני אגיד לו בוקר טוב הוא יענה בצורה לא נעימה ושאם הוא מציע מסטיקים לכולם לי הוא לא יציע.
חשבתי, לנסות איכשהו ללהתנצל בפניו ולהסביר לו שקשה לי ושיש לי כל מיני בעיות. אבל אני לא בטוח האם זה נכון לעשות ומה מתאים להגיד. חוץ מזה, בעייתי למצוא זמן שאנחנו רק שנינו בחדר.
מה אני יכול לעשות לגבי זה ?
 
איך להתקרב לחברים לעבודה

שלום לך bazinga
אני שמחה לשמוע ממך שוב ומשמח שמצאת עבודה ושמתחשבים בך.
אני מבינה גם שזו הזדמנות אך שהיא מציפה את הקשיים המוכרים. כאן כדאי לנסות לעשות דברים באופן שונה ממה שאתה רגיל, כדי לשפר את המצב. למשל- כדאי מאד לקראת ארוחת הצהריים לשאול "אפשר להצטרף אליכם?" בטון שברור שזו שאלה רטורית ושאתה מצטרף. גם אם הם יגידו כן רק מתוך נימוס- זה בסדר גמור ואי אפשר לצפות ליותר כי עוד לא מכירים אותך, כך שהתשובה אינה אישית, אבל לשבת ביחד יאפשר לך למצוא הזדמנות להשחיל מלה לשיחה, אולי לשאול כמה זמן הם בתפקיד וכדו' או כל דבר שנראה לך כדי ליצור שיחה. כשתכירו לאט לאט- יהיה יותר קל להצטרף ואולי בהמשך גם יגידו לך שהולכים ושתבוא איתם.
אני מתארת לעצמי שזה לא קל, אז תגיד לעצמך בלב "על החיים ועל המוות" ותגיד משהו... זה ממש חשוב. אתה צודק שאם אינך מדבר- עלולים לפרש זאת כהתרחקות או התנשאות. אין צורך להסביר את קשייך, להיפך- אתה הרי רוצה לצאת מהם ולא להנציח אותם... נסה, כי גרוע יותר לא יכול להיות...
לגבי הקולגה בחדר- אולי תביא אתה מסטיקים או סוכריות ותציע לו.. בכוונה, בעיקר כדי לפתוח שיחה או לעשות מחווה של התקרבות. העקרון הוא שהאחריות היא עליך ליצור קשר, ואם זה קשה- אז מתאמצים, אחרי שמתחילים- זה נהיה קל יותר.
כמובן בטיפול אפשר ללמוד כל מיני טכניקות להרגעה עצמית כדי לשנות הרגלים שמפחיד לשנות, אבל אפשר לנסות גם כך.
המשך לשתף אותנו בבקשה, ובהצלחה!
 
איך ליצור קשרים בעבודה

שלום לך BAZIGA

מצטרפת לברכות שאתה מחזיק מעמד בעבודה רצינית, למרות כל הקשיים.
מה שאתה מתאר מבחינת כניסה לקבוצה, מאוד שכיח. מחכה שיזמינו אותך כי לא רוצה להיות סוג של נדחף. זו עמדה משתקת ומנציחה את עצמה.
יהיו סיבותיה ההסטוריות אשר יהיו - אתה חייב להוציא את עצמך מהפוזיציה הזו.
הם כנראה כבר לא יזמינו אותך ביוזמתם. אין לך ברירה אלא ליזום. ואין לך הרבה להפסיד, למעט דחיה אקטיבית - שיגידו לך מפורשות שאינם מעונינים שתצטרף.
זה קשה ומאוד לא נעים, אבל בפועל - לא ממש ישנה את המצב הנוכחי.
כלומר - אם תיזום, אולי תצליח להיות קצת יותר משולב בקבוצה ואולי לא. אם לא תנסה - בטוח לא תצליח.
האם יש מישהו מבין החבורה שמרגיש לך פחות מאיים?
אם כן - אולי כדאי לגשת אליו באופן אישי ולשאול אם אתה יכול להצטרף אליהם. אולי זה יהיה יותר קל מאשר לפנות ל"קבוצה". זה יותר אישי, וגם יהיה לו פחות נעים להגיד לא. כשאתה פונה לקבוצה, יתכן שמי שיענה לך ייהיה אדם פחות נעים, אולי יותר בוטה.
החשש ליזום שמא אתפס כנדחף, היא שכיחה, אבל בדרך כלל היא "רק בראש". אם כן אזום יגידו נדחף, אם לא אזום יגידו מתנשא. בשני המקרים אשאר בחוץ. אמשיך בדיאלוגים בתוך ראשי במקום עם אנשים. אלו דאגות שמזינות את עצמן ומנציחות את עצמן.

קום ותעשה מעשה. בפועל. מחוץ לראש.
לא קל - אבל אפשרי, ןבעחקר - מאוד כדאי.

ב-ה-צ-ל-ח-ה !!!
 

מישהי163

New member
תמר ונעמי, הרשו לי לחלוק

אני לא בטוחה שליזום ולבקש רשות להצטרף לקבוצה תהיה פעולה מוצלחת. תלוי מאד מי הקבוצה, מי מנהל את הארגון ומה האווירה שם. יש קבוצות נחמדות ויש כאלה שהן קיר. נתקלתי בזה כבר בגן הילדים של הבת הבכורה שלי בזמנו! כשבאנו לראות את הגן, מבלי שהכירו אותנו, הילדים צעקו להן שיסתלקו משם. לצערי הלכנו לשם וזה לא השתפר במהלך השנה. יש לציין שהגן נוהל על ידי גננות אנטיפטיות להפליא. שנה לאחר מכן עברנו גן והופ - גן נחמד, אווירה טובה, השתלבות וחברות. לגבי מקום העבודה - אולי ליצור קשר עם מישהו מחוץ לחבורה, או מישהו נחמד במיוחד מתוך החבורה, אם יש כזה? חוששתני שניסיון הצטרפות בולט מדי עלול להתקל בדחייה שתרפה את הידיים בהמשך.
 
"נסיון הצטרפות בולט עלול להיתקל בדחייה"

נכון מישהי, אפשר להיפגע וכתבה על כך כבר תמר, אבל לחיות תוך מאמץ מרוכז רק כדי לא להיפגע- אלה לא חיים ראויים... הסיכון שווה את הסיכוי, ויש גם סיכוי שלא תהיה דחייה!!
ברור שכדאי להפעיל שכל ישר ולא כדאי לפנות לבחור הכי תוקפני או לילדות מעליבות בגן, אני גם משערת שאם הארגון מקבל ומחזיק עובדים עם קשיים מיוחדים- יש לו תרבות ארגונית של סובלנות ואיכפתיות. אולי אני טועה, אבל שוב- אם רק נתאמץ לא לטעות ולא להסתכן- נפסיד את החיים בדרך אחרת, בכך שהחיים ייעשו דלים ומכווצים...
ההצעה לפנות לנחמד יותר בתוך החבורה- טובה מאד וזה רעיון שיכול לעזור.
 
נסיונות הצטרפות לא בולטים

אני חושבת שאפשר וכדאי לעשות נסיונות לא בולטים במקביל למה שאמרו תמר ונעמי.
אינני יודעת אם זה כבר נעשה. אם כן, אני מתנצלת.
כדאי להתחיל עם בוקר טוב חייכני כל יום.
אפשר להמשיך ולשאול "מה שלומך היום"?
אני חושבת שגם אם העמית שבחדר לא יענה בתחילה, אם תהיה התמדה של השאלות הללו, בסופו של דבר הוא יגיב לשואל.
אפשר גם לשאול שאלות קטנות בתחום העבודה, או לשאול איזה חפץ לכמה דקות.
אם זה אפשרי מבחינת העובדים וזה מקובל, אפשר גם ליזום עזרה לעמיתים אפילו בדברים קטנים. דוגמה שעלתה לי לראש - הולכים לצלם איזה מסמך, אז פונים לעמית לשאול אותו אם הוא רוצה שניקח עבורו מסמך לצילום.
אם הצטרפת לקבוצה לאכול (כמו שהציעה תמר) אפשר להביא "ממתק לקינוח" לכולם (אולי לא ביום הראשון, אך אחרי יום יומיים זה הגיוני. אפשר להסביר בתירוץ "קניתי כבר חבילה, אז תתכבדו". ולא להביא כל יום, כדי שזה לא יראה כמלאכותי!)
כל הדברים הללו יחייבו את העמיתים להגיב בסופו של דבר. ברור שצריך לעשות את זה בנחמדות ובחיוך, ושזה לא יראה מלאכותי.
 
בוקר טוב לאדם לא נעים

עכשיו אני רואה שפותח האשכול כן אומר בוקר טוב ואדם אחד עונה לו באופן לא נעים. לדעתי להמשיך ולומר בנחמדות בוקר טוב, ולא לפחד מהתגובה העויינת.
 
למעלה