יחד או לחוד?
הי אנירוצה לשתף אותכם קצת בחיי והייתי שמחה לשמוע דעות או רעיונות אני נשואה כ 15 שנים הנישואים שלנו ידעו עליות וירידות כמו אצל כולם לפני כ4 שנים נקלענו למשבר גדול ביחסים והחלטנו להתגרש. (יש לנו 3ילדים )בעלי הוא טיפוס מאוד קשה ושתלטן.בקיצור חיינו שנה בנפרד בשנה זו עשינו חשבון נפש והחלטנו לחזור ( לא התגרשנו). במהלך שנה וחצי הכל היה נפלא !!! אני עבדתי ולמדתי והסתדרנו מצויין. בשנה האחורנה היחסים שוב התדרדרו ואני מרגישה לא אהובה ולא מועורכת כראוי בעלי בז לי ויורד לחיי, על כל שטות הוא שאנו מתווכחים הוא אומר לי שאני זבל שאני לא עושה כלום אני לא מועילה לאף אחד בבית הזה. בעלי הוא טיפוס שכמה שאני יעשה טוב "זהו תפקידי" הוא לא יפרגן בכלום אך מספיק שאני יעשה טעות קטנה ואבוד לי. כשאנו מתווכחים בתקופה האחרונה זה שונה מהויכוחים שהיו לנו לפני הפרידה היום בכל ויכוח הוא "מסלק אותי " מהבית קחי את הדברים שלך ועופי לי מהבית. ניסיתי לדבר איתו עשרות פעמים על המילים הפוגעות שהוא אומר ואולי לא מתכוון (כי הוא טוען שהוא מת עליי ) אבל שום דבר לא עוזר תמיד הכל חוזר אלי"אם תהיי בסדר אני לא אצטרך לדבר אלייך ככה או זה הכל בידיים שלך".שנים חייתי בהרגשה שזה אכן בידיים שלי היום אני מבינה שזה לא ככה אבל קצת מאוחר לי אני היום לא מסוגל או פוחדת לקום וללכת עם 3 ילדים אני לא מרגישה מספיק חזקה והיותר חשוב לא מסוגלת לתת לילדים לעבור את המשבר הזה שוב פעם הם יהיו מעורערים לגמרי בסופו של דבר.מצד שני אני כבר מרגישה מעורערת מאוד ולא יודעת מה לעשות. להשאר עם אדם שאני אוהבת, אבא של ילדיי ולהרגיש דפוקה כל הזמן או לקום וללכת ולנסות להתחיל את חיי מהתחלה. ללכת ליעוץ הוא לא מוכן לשמוע אשמח לקרוא תגובה
הי אנירוצה לשתף אותכם קצת בחיי והייתי שמחה לשמוע דעות או רעיונות אני נשואה כ 15 שנים הנישואים שלנו ידעו עליות וירידות כמו אצל כולם לפני כ4 שנים נקלענו למשבר גדול ביחסים והחלטנו להתגרש. (יש לנו 3ילדים )בעלי הוא טיפוס מאוד קשה ושתלטן.בקיצור חיינו שנה בנפרד בשנה זו עשינו חשבון נפש והחלטנו לחזור ( לא התגרשנו). במהלך שנה וחצי הכל היה נפלא !!! אני עבדתי ולמדתי והסתדרנו מצויין. בשנה האחורנה היחסים שוב התדרדרו ואני מרגישה לא אהובה ולא מועורכת כראוי בעלי בז לי ויורד לחיי, על כל שטות הוא שאנו מתווכחים הוא אומר לי שאני זבל שאני לא עושה כלום אני לא מועילה לאף אחד בבית הזה. בעלי הוא טיפוס שכמה שאני יעשה טוב "זהו תפקידי" הוא לא יפרגן בכלום אך מספיק שאני יעשה טעות קטנה ואבוד לי. כשאנו מתווכחים בתקופה האחרונה זה שונה מהויכוחים שהיו לנו לפני הפרידה היום בכל ויכוח הוא "מסלק אותי " מהבית קחי את הדברים שלך ועופי לי מהבית. ניסיתי לדבר איתו עשרות פעמים על המילים הפוגעות שהוא אומר ואולי לא מתכוון (כי הוא טוען שהוא מת עליי ) אבל שום דבר לא עוזר תמיד הכל חוזר אלי"אם תהיי בסדר אני לא אצטרך לדבר אלייך ככה או זה הכל בידיים שלך".שנים חייתי בהרגשה שזה אכן בידיים שלי היום אני מבינה שזה לא ככה אבל קצת מאוחר לי אני היום לא מסוגל או פוחדת לקום וללכת עם 3 ילדים אני לא מרגישה מספיק חזקה והיותר חשוב לא מסוגלת לתת לילדים לעבור את המשבר הזה שוב פעם הם יהיו מעורערים לגמרי בסופו של דבר.מצד שני אני כבר מרגישה מעורערת מאוד ולא יודעת מה לעשות. להשאר עם אדם שאני אוהבת, אבא של ילדיי ולהרגיש דפוקה כל הזמן או לקום וללכת ולנסות להתחיל את חיי מהתחלה. ללכת ליעוץ הוא לא מוכן לשמוע אשמח לקרוא תגובה