כל שנה מחדש, יום השואה תופס אותי לא מוכנה אני דור שלישי, והשואה תמיד מרחפת אצלנו בבית במובן כזה או אחר, אבל משהו בעובדה שזה יום רשמי עושה את זה כל כך הרבה יותר נוכח...
גם אני דור שלישי ובכל שנה אני רואה את הסרטים/תוכניות/סדרות על השואה ונמצאת במצב רוח נוראי בגלל זה
. בנוסף אני מזכירה לעצמי כל פעם מחדש בזמן הצפירה שאני עומדת לזכר כל הילדים שנרצחו בשואה ולזכר סבי ומשפחתו. השנה, כנראה בגלל שאני במצב רוח לא משהו (בלשון המעטה
), זאת השנה הראשונה שהתנתקתי מהכל - לא ראיתי את התוכניות ולא הייתי בטקס שהיה פה ברחבת בית המשפט, אלא נשארתי באולם ועמדתי דום בלשכה של השופטת שלי.