אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
יו"ר ועדת הכלכלה
- פותח הנושא shershku
- פורסם בתאריך
אלו הם הדברים המלאים
שאני מעתיק מהפרוטוקול:
כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מעלה הצעת אי-אמון שנוגעת לעתיד של אזרחי מדינת ישראל. אחד הדברים שמפריעים לי ככלכלן שהקדיש את כל חייו לעבודה על פיתוח כלכלי וצדק חברתי, שמציגים לציבור שישראל היא מהכלכלות הטובות בעולם. ונכון, ישראל היא כלכלה מצוינת: בכלכלה הזאת יחס חוב–תוצר הוא בסדר והגירעון לא נורא, והאינפלציה כמעט לא קיימת, והצמיחה גבוהה יותר מאירופה, ואין לה אבטלה, והיא start-up nation; היא כבר exit nation. אלא מאי? היא טובה אך ורק לקבוצה קטנה. אנחנו מדינה, אנחנו עכשיו באמצע – חטופים, מאבק צבאי. בנינו את צה"ל על ערבות הדדית, אבל אותה מדינת ישראל של היום היא מדינה ששברה בכלכלה את כל הערבות ההדדית; היא כלכלה מצוינת אך ורק לקבוצה קטנה; היא מתחרה על תואר המדינה הענייה ביותר בעולם המפותח, מהאי-שוויוניות ביותר? הפריון, התפוקה לעובד שבנינו בתעשיות המסורתיות, הוא מהנמוכים ביותר. גם בהיי-טק הוא לא משתנה. אנחנו בחלק הנמוך של העולם המפותח.
וכשאנחנו באים לקבל מהממשלה – אני גדלתי, אני בגיל המדינה; היינו אז בין המדינות השוויוניות, קיבלנו – חינוך ורווחה בתחתית, וגם בריאות במקומות הנמוכים ב-OECD. ואז נשאלת השאלה, מה זו כלכלה טובה? לרוב אזרחי מדינת ישראל כלכלה זה השכר הנומינלי שהם מקבלים, הופכים אותו לשכר ריאלי באמצעות יוקר המחיה ויוקר הדיור ומה הוא מקבל מהממשלה. הכלכלה, מהטובות בעולם – 50% מהעובדים מקבלים פחות מ-6,400 שקלים, זה החציון. 50%.
רבותי, אלי אלאלוף, ידידי, קיבל ג'וב – ועדת-אלאלוף. לוועדה הזאת היו המלצות יפות. איפה הכסף? חלקן לא ייושמו; והשאלה שאני שואל זו שאלה מאוד מאוד ברורה: אם אני מסתכל על טייס אוטומטי ואני רואה, פחות או יותר, את המדיניות הכלכלית איך שהיא ממשיכה, ואני מתעורר עוד עשר שנים, זה ברור שיש פה מדינה אחת שהיא לא מדינת סטארט-אפ, היא מדינת אקזיט. כי כל הפירות של החדשנות המדהימה שהייתה פה באוניברסיטאות, בצבא, נמכרים בנזיד עדשים לזרים. יש לי גם בן, הוא בצבא עכשיו, הוא מצליח. השקיעו מיליארדים – הוא, בגיל 21 אולי, עושה אופרציה של מערכות מתוחכמות. הוא יֵצא החוצה, הוא יהיה מסודר. זה מפני שהוא כל כך מוכשר? הוא גם מוכשר; מפני שהצבא השקיע פה מיליארדים כסף ציבורי. אבל כשהוא יצא החוצה יהיו כמה מחוברים, עושים את האקזיט – אני בעד שיהיה אקזיט, 95%, אבל ש-2% יבנו פה תעשייה. התעשייה בישראל מתרסקת, הפריון שלה נמוך. כל הסיפור על החינוך הטכנולוגי לא קורה, ולכן רוב תושבי ישראל יהיו חוטבי עצים ושואבי מים.
את בעיית העוני לא פותרים רק על-ידי קצבאות. צריך את הרווחה. פותרים את זה במדיניות כלכלית לטווח ארוך שנותנת תעשייה שבה גיבורי תרבות הם לא רק האקזיטורים. גיבורי תרבות הולכים ל-second stage. יש פה טונה של כסף, יש פה הכספים של המוסדיים. בואו נבנה מחדש – אני הזכרתי לך, מיקי, ששמעון פרס ראיין את אלי הורביץ לפני מותו. הוא שאל אותו: מה החלום שלך, מה המשאלה שלך אחר-מות? הוא אמר: שהתעשייה הישראלית תמשיך להתפתח ולהיות נשלטת על-ידי ישראלים. היום הכול נמכר. הכול. אבל לא בונים לטווח ארוך, ואז התעשייה יורדת. מאיפה העובדים יקבלו שכר גבוה? אז יש חבורה קטנה, כלכלת אקזיט. זאת כלכלה ציונית? ואומרים לי גם שאין הבדל אם נמכור את הכול לזרים.
אז אני אומר לך, מיקי, יש הבדל. עבדתי 14 שנה ברחבי העולם, בבנק העולמי. אתה יודע מה למדתי? גם בארצות מתפתחות היו רוצים שתהיה להם שליטה של 51%. כי ידעו, כשיש משבר כלכלי, מי שזר, מוציא את הייצור, מוציא את המחקר והפיתוח. למה לו להתעסק עם המשבר? ובישראל עוד יכול להיות שיהיה משבר, נכון? ולכן חשוב שחלק יהיה בשליטה, שיהיה ב-board. אני פתחתי שיחה על הנושא הזה בבית הזה. מה התשובה? רק אקזיטים. להוריד רגולציות לעסקים הקטנים והבינוניים. אני יושב בוועדת הכלכלה היום. מיקי, זה כבר לא עניין של קואליציה. למה לא לחתוך את הדברים ארבעה שרים ביחד – שר אוצר?
והכסף – מיקי, אתה היית נציב במשטרה, ניצב מפואר – איפה הכסף? במס ערך מוסף הכסף? הכסף בקרקעות? הכסף אצל החזקים, וההון השחור פה 40 מיליארד. מה באמת עושים? צריך רפורמטור במערכת המסים. אם אני הייתי מוביל את הכלכלה הייתי שם רפורמטור, שילך – אתה תופס מישהו שמרמה, תולה אותו בכיכר העיר. חברות גדולות, 10%. כרגע – כלום.
אז מה עושים לנו? פתרון לדיור. 0% מע"מ דירות יפתור את בעיית הדיור? רבותי, הביקוש יעלה, המחירים יעלו, אולי בהתחלה יהיה איזה שינוי קטן. זה פתרון לבעיית הדיור? חסרים כבר 2.4 מיליארד שקלים.
אני לא מבין את ראש הממשלה, הוא כלכלן – הוא ארכיטקט, אבל הוא השקיע גם בכלכלה, הוא יודע את זה. אין כסף לוועדת-אלאלוף, יש פה אנשים רעבים, יש פה אנשים עם בעיות, 2.4 מיליארד שקלים. מס ערך מוסף יורד 2.4 מיליארד שקלים. הלוא יהיה לך גם גירעון עוד מעט, אתה לא מעלה מסים, אדוני שר האוצר, אתה לא מעלה מסים, אז מאיפה? תחתוך בבריאות? תחתוך בחינוך? מה זה הדבר הזה?
כלכלה צריכה להיות תהליך לטווח ארוך, ופה יש גימיקים. פה מס ערך מוסף אפס, פה סיפור כזה – מדינת ישראל צריכה לבנות כלכלה לנכדים שלה; היא צריכה להיות מדינה שבתוך שבע-שמונה שנים חוזרת למקום שלה בין המדינות השוויוניות ומבערת את בעיית העוני. אבל עוני לא פותרים אם לא בונים כלכלה.
ערבים וחרדים – הלוא עם כל ההצגות שחרדים נכנסו לעבודה קצת, וכו', פרופסור דן בן-דוד נתן לנו את הנתונים: עשר שנים מהיום, אם ברצינות, החרדים, אנחנו לא משקיעים בהם בלימודי ליב"ה ובעבודה במאסיביות; הדברים היפים שקורים עכשיו כמעט לא משפיעים. נתעורר למדינה עם פריון נמוך, נתעורר למדינה של אקזיט.
ולכן, מה שאני מצפה, מיקי, מראש ממשלה ושר אוצר – מדיניות כלכלית. לא מדיניות של גימיקים – 0% מס ערך מוסף, פה איזה דבר כזה, ועדה שבסופו של דבר לא מתוקצבת. או שאתה הולך לטווח ארוך ואתה אומר: אני שר אוצר לארבע שנים, ואפילו אני אלך הביתה, או שאתה אומר: אני רוצה לראות, אם בתוך שישה חודשים יש בחירות, איך אני מראה גימיק, ואז אני יורה בארבעה "עוזים", חמישה "קלצ'ניקובים", ואולי פתאום המחירים ירדו.
צורת עבודה, זה מה שאני מצפה מראש ממשלה ושר אוצר. ולכן אני מביע אי-אמון בממשלה הזאת, מפני שהיא באה לבנות, שיש עתיד; היא אמרה שהיא תעבוד בצורה מסודרת, וכרגע כל אחד לעצמו כשֹר, ואלוהים לאף אחד. למען הילדים שלנו, צריך להחליף את הממשלה הזאת. תודה רבה.
מה שר הרווחה עונה לדברים הללו? לא הייתה התייחסות בכלל.
שאני מעתיק מהפרוטוקול:
כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מעלה הצעת אי-אמון שנוגעת לעתיד של אזרחי מדינת ישראל. אחד הדברים שמפריעים לי ככלכלן שהקדיש את כל חייו לעבודה על פיתוח כלכלי וצדק חברתי, שמציגים לציבור שישראל היא מהכלכלות הטובות בעולם. ונכון, ישראל היא כלכלה מצוינת: בכלכלה הזאת יחס חוב–תוצר הוא בסדר והגירעון לא נורא, והאינפלציה כמעט לא קיימת, והצמיחה גבוהה יותר מאירופה, ואין לה אבטלה, והיא start-up nation; היא כבר exit nation. אלא מאי? היא טובה אך ורק לקבוצה קטנה. אנחנו מדינה, אנחנו עכשיו באמצע – חטופים, מאבק צבאי. בנינו את צה"ל על ערבות הדדית, אבל אותה מדינת ישראל של היום היא מדינה ששברה בכלכלה את כל הערבות ההדדית; היא כלכלה מצוינת אך ורק לקבוצה קטנה; היא מתחרה על תואר המדינה הענייה ביותר בעולם המפותח, מהאי-שוויוניות ביותר? הפריון, התפוקה לעובד שבנינו בתעשיות המסורתיות, הוא מהנמוכים ביותר. גם בהיי-טק הוא לא משתנה. אנחנו בחלק הנמוך של העולם המפותח.
וכשאנחנו באים לקבל מהממשלה – אני גדלתי, אני בגיל המדינה; היינו אז בין המדינות השוויוניות, קיבלנו – חינוך ורווחה בתחתית, וגם בריאות במקומות הנמוכים ב-OECD. ואז נשאלת השאלה, מה זו כלכלה טובה? לרוב אזרחי מדינת ישראל כלכלה זה השכר הנומינלי שהם מקבלים, הופכים אותו לשכר ריאלי באמצעות יוקר המחיה ויוקר הדיור ומה הוא מקבל מהממשלה. הכלכלה, מהטובות בעולם – 50% מהעובדים מקבלים פחות מ-6,400 שקלים, זה החציון. 50%.
רבותי, אלי אלאלוף, ידידי, קיבל ג'וב – ועדת-אלאלוף. לוועדה הזאת היו המלצות יפות. איפה הכסף? חלקן לא ייושמו; והשאלה שאני שואל זו שאלה מאוד מאוד ברורה: אם אני מסתכל על טייס אוטומטי ואני רואה, פחות או יותר, את המדיניות הכלכלית איך שהיא ממשיכה, ואני מתעורר עוד עשר שנים, זה ברור שיש פה מדינה אחת שהיא לא מדינת סטארט-אפ, היא מדינת אקזיט. כי כל הפירות של החדשנות המדהימה שהייתה פה באוניברסיטאות, בצבא, נמכרים בנזיד עדשים לזרים. יש לי גם בן, הוא בצבא עכשיו, הוא מצליח. השקיעו מיליארדים – הוא, בגיל 21 אולי, עושה אופרציה של מערכות מתוחכמות. הוא יֵצא החוצה, הוא יהיה מסודר. זה מפני שהוא כל כך מוכשר? הוא גם מוכשר; מפני שהצבא השקיע פה מיליארדים כסף ציבורי. אבל כשהוא יצא החוצה יהיו כמה מחוברים, עושים את האקזיט – אני בעד שיהיה אקזיט, 95%, אבל ש-2% יבנו פה תעשייה. התעשייה בישראל מתרסקת, הפריון שלה נמוך. כל הסיפור על החינוך הטכנולוגי לא קורה, ולכן רוב תושבי ישראל יהיו חוטבי עצים ושואבי מים.
את בעיית העוני לא פותרים רק על-ידי קצבאות. צריך את הרווחה. פותרים את זה במדיניות כלכלית לטווח ארוך שנותנת תעשייה שבה גיבורי תרבות הם לא רק האקזיטורים. גיבורי תרבות הולכים ל-second stage. יש פה טונה של כסף, יש פה הכספים של המוסדיים. בואו נבנה מחדש – אני הזכרתי לך, מיקי, ששמעון פרס ראיין את אלי הורביץ לפני מותו. הוא שאל אותו: מה החלום שלך, מה המשאלה שלך אחר-מות? הוא אמר: שהתעשייה הישראלית תמשיך להתפתח ולהיות נשלטת על-ידי ישראלים. היום הכול נמכר. הכול. אבל לא בונים לטווח ארוך, ואז התעשייה יורדת. מאיפה העובדים יקבלו שכר גבוה? אז יש חבורה קטנה, כלכלת אקזיט. זאת כלכלה ציונית? ואומרים לי גם שאין הבדל אם נמכור את הכול לזרים.
אז אני אומר לך, מיקי, יש הבדל. עבדתי 14 שנה ברחבי העולם, בבנק העולמי. אתה יודע מה למדתי? גם בארצות מתפתחות היו רוצים שתהיה להם שליטה של 51%. כי ידעו, כשיש משבר כלכלי, מי שזר, מוציא את הייצור, מוציא את המחקר והפיתוח. למה לו להתעסק עם המשבר? ובישראל עוד יכול להיות שיהיה משבר, נכון? ולכן חשוב שחלק יהיה בשליטה, שיהיה ב-board. אני פתחתי שיחה על הנושא הזה בבית הזה. מה התשובה? רק אקזיטים. להוריד רגולציות לעסקים הקטנים והבינוניים. אני יושב בוועדת הכלכלה היום. מיקי, זה כבר לא עניין של קואליציה. למה לא לחתוך את הדברים ארבעה שרים ביחד – שר אוצר?
והכסף – מיקי, אתה היית נציב במשטרה, ניצב מפואר – איפה הכסף? במס ערך מוסף הכסף? הכסף בקרקעות? הכסף אצל החזקים, וההון השחור פה 40 מיליארד. מה באמת עושים? צריך רפורמטור במערכת המסים. אם אני הייתי מוביל את הכלכלה הייתי שם רפורמטור, שילך – אתה תופס מישהו שמרמה, תולה אותו בכיכר העיר. חברות גדולות, 10%. כרגע – כלום.
אז מה עושים לנו? פתרון לדיור. 0% מע"מ דירות יפתור את בעיית הדיור? רבותי, הביקוש יעלה, המחירים יעלו, אולי בהתחלה יהיה איזה שינוי קטן. זה פתרון לבעיית הדיור? חסרים כבר 2.4 מיליארד שקלים.
אני לא מבין את ראש הממשלה, הוא כלכלן – הוא ארכיטקט, אבל הוא השקיע גם בכלכלה, הוא יודע את זה. אין כסף לוועדת-אלאלוף, יש פה אנשים רעבים, יש פה אנשים עם בעיות, 2.4 מיליארד שקלים. מס ערך מוסף יורד 2.4 מיליארד שקלים. הלוא יהיה לך גם גירעון עוד מעט, אתה לא מעלה מסים, אדוני שר האוצר, אתה לא מעלה מסים, אז מאיפה? תחתוך בבריאות? תחתוך בחינוך? מה זה הדבר הזה?
כלכלה צריכה להיות תהליך לטווח ארוך, ופה יש גימיקים. פה מס ערך מוסף אפס, פה סיפור כזה – מדינת ישראל צריכה לבנות כלכלה לנכדים שלה; היא צריכה להיות מדינה שבתוך שבע-שמונה שנים חוזרת למקום שלה בין המדינות השוויוניות ומבערת את בעיית העוני. אבל עוני לא פותרים אם לא בונים כלכלה.
ערבים וחרדים – הלוא עם כל ההצגות שחרדים נכנסו לעבודה קצת, וכו', פרופסור דן בן-דוד נתן לנו את הנתונים: עשר שנים מהיום, אם ברצינות, החרדים, אנחנו לא משקיעים בהם בלימודי ליב"ה ובעבודה במאסיביות; הדברים היפים שקורים עכשיו כמעט לא משפיעים. נתעורר למדינה עם פריון נמוך, נתעורר למדינה של אקזיט.
ולכן, מה שאני מצפה, מיקי, מראש ממשלה ושר אוצר – מדיניות כלכלית. לא מדיניות של גימיקים – 0% מס ערך מוסף, פה איזה דבר כזה, ועדה שבסופו של דבר לא מתוקצבת. או שאתה הולך לטווח ארוך ואתה אומר: אני שר אוצר לארבע שנים, ואפילו אני אלך הביתה, או שאתה אומר: אני רוצה לראות, אם בתוך שישה חודשים יש בחירות, איך אני מראה גימיק, ואז אני יורה בארבעה "עוזים", חמישה "קלצ'ניקובים", ואולי פתאום המחירים ירדו.
צורת עבודה, זה מה שאני מצפה מראש ממשלה ושר אוצר. ולכן אני מביע אי-אמון בממשלה הזאת, מפני שהיא באה לבנות, שיש עתיד; היא אמרה שהיא תעבוד בצורה מסודרת, וכרגע כל אחד לעצמו כשֹר, ואלוהים לאף אחד. למען הילדים שלנו, צריך להחליף את הממשלה הזאת. תודה רבה.
מה שר הרווחה עונה לדברים הללו? לא הייתה התייחסות בכלל.
כמו שלא מצפים
משר הבריאות להיות רופא
משר הרווחה להיות עני
משר המשפטים להיות שופט
משר הבינוי להיות קבלן
או משר התקשורת להיות מומחה לענייני טלבזיה
גם לא מצפים משר האוצר להיות כלכלן
בשביל זה יש את הסגל המקצועי במשרד
השר מתווה מדניות (נגיד להוריד מחירים)
והם צריכים לייעץ מקצועית בהתאם לנתונים
ככה זה עובד
משר הבריאות להיות רופא
משר הרווחה להיות עני
משר המשפטים להיות שופט
משר הבינוי להיות קבלן
או משר התקשורת להיות מומחה לענייני טלבזיה
גם לא מצפים משר האוצר להיות כלכלן
בשביל זה יש את הסגל המקצועי במשרד
השר מתווה מדניות (נגיד להוריד מחירים)
והם צריכים לייעץ מקצועית בהתאם לנתונים
ככה זה עובד
כמו בכל מקום עבודה רגיל
שום משרד ממשלתי לא מחליט החלטות לבד
תמיד יש דרג מקצועי בכיר שבודק את העלות מול תועלת
מבצע סיעור מוחות ומעלה רעיונות יצירתיים
אלו שלא מסכימים עם הפתרונות המוצעים
יכולים
או להתיישר לפי הרצונות של ההנהלה
או שעוזבים ומחפשים מקום עבודה אחר
אפשר גם לנסות ולהסביר את הבעייתיות בפתרונות המוצעים
או לנסות ולתת הצעות ייעול טובות יותר
שום משרד ממשלתי לא מחליט החלטות לבד
תמיד יש דרג מקצועי בכיר שבודק את העלות מול תועלת
מבצע סיעור מוחות ומעלה רעיונות יצירתיים
אלו שלא מסכימים עם הפתרונות המוצעים
יכולים
או להתיישר לפי הרצונות של ההנהלה
או שעוזבים ומחפשים מקום עבודה אחר
אפשר גם לנסות ולהסביר את הבעייתיות בפתרונות המוצעים
או לנסות ולתת הצעות ייעול טובות יותר
מה קורה אם כל המומחים
נגד תוכנית מסוימת, לא משנה איפה הם עובדים - במשרד האוצר, בבנק ישראל, אקדמיה או כל ארגון אחר - מתנגדים? אז שמשרד האוצר יהיה בלי אנשים בעלי רקע אקדמי כלכלי (כלכלנים, רואי חשבון וכו') ומשפטנים?
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3636007,00.html
נגד תוכנית מסוימת, לא משנה איפה הם עובדים - במשרד האוצר, בבנק ישראל, אקדמיה או כל ארגון אחר - מתנגדים? אז שמשרד האוצר יהיה בלי אנשים בעלי רקע אקדמי כלכלי (כלכלנים, רואי חשבון וכו') ומשפטנים?
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3636007,00.html
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.