רוב החולים - מחוסר אהבה
חלק גדול מבני-האדם נהיים חולים בגלל שאינם מקבלים אהבה שנכונה להם, אם בכלל. נכון שמגדלים כל יילוד ומשתדלים לתת לו את צרכיו. אבל, הרבה אינם מקבלים את ההבנה הרגשית לה הם זקוקים לפי אישיותם הפרטית-המיוחדת. וכבר שנים רבות, לשמחתי, ידוע ברפואה הקונבנציונלית, שרבות המחלות הפיזיות-גשמיות-גופניות שנגיעה נפשית רבה בהן = מחלות פסיכוסומטיות. ולא מעט בני-אדם לומדים שאת תשומת-הלב היותר טובה יקבלו רק בעת חוליים. ובתת-ההכרה זה מה שהם מפתחים. כלומר, המחלה משרתת אותם בעקיפין. ספרה לי בחורה, בת 28 דאז, שלא התחשק לה לעזר לאמה בבית. תמיד המציאה כאב ראש. עד ש... כעבר מספר שנים התחיל לה כאב ראש ממשי. מזה כ-5 שנים שאיננה חפצה בו ולא ידעה, עתה, כיצד להיפטר ממנו. ועוד דוגמאות למצבים הרבה יותר קשים ומסובכים - שכאשר בודקים ומבררים את השתלשלות המצב - ממש מגלים שהחולי, ואפילו הגרוע ביותר, התגלגל מרצון לתשומת-לב אמתית באמת. ולא מעט בני-אדם גם בעת חולי אין מי שייתן להם, לדאבוננו הרב, תשומת-לב אמתית באהבה נקייה וטהורה ואכפתיות ממשית. אז, נכון, הסיפור אודות איריס ערד חריג וב"ה נפלא. איריס זכתה לבעל אוהב אמתי - אהבה שכנראה איננה תלויה בדבר. יהי רצון, שירצה ה' ותרבינה אהבות שכאלה - בין בני זוג, בין הורים לילדיהם, בין אחים, בחברויות, בין העמים ובין בני-אדם לטבע. אלה יהיו ימות המשיח - שלום אמתי. חודש, מרחשון טוב ומבורך חורף בריא נעים וקל בנאמנות לחוקי הטבע
שלומית נצח
