יו, איזה יום היה לי ../images/Emo122.gif
עוד לא צהריים ואני על סף עלפון. אני צריכה להתייעץ אתכן לגבי נושא שלא כל כך קשור לפורום ואני מאוד אשמח לקבל תשובה. אז הנה עלילות הבוקר שלי: בקשתי מחברה שתעיר אותי מוקדם (השעון לא עושה את העבודה כראוי) כי הייתי צריכה ללכת לקופ"ח ולספריה ולעוד כמה מקומות. יום של סידורים. עכשיו, להזכירכן - זו עונת הייחום - משמע, אל תתפלאו אם תתחילו לראות המון חתלתולים מסתובבים ברחובות ואם אתן מתעוררות באמצע הלילה כי נדמה לכן ששמעתן תינוק צורח - אתן יכולות לחזור לישון, אלו החתולים המשוגעים משמיעים קולות חיזור. ולעניננו- יש כלב שרודף אחריי כבר יומיים. אתמול הוא הלך איתי לעבודה והבוס שלי סילק אותו. אני לא יכולה להסתובב ברחוב בלי שהוא ידבק אליי (תרתי משמע, כאן הבעיה האמיתית!). היום - יצאתי מהבית, הוא כרגיל חיכה לי למטה. הלכתי לכיוון קופ"ח וכל הדרך הוא פשוט נכנס לי בין הרגליים, לא נתן לי ללכת, כמעט נדרסתי פעמיים בגללו (אני בכוונה נמנעת מלהזכיר במפורש את מה שהוא עושה לרגליים שלי). מעבר לזה שזה לא נעים - אנשים גם צוחקים עליי, הם חושבים שזה משחק והמבטים המסכנים שלי לא עוזרים בכלל. נכנסתי מהר לקופת החולים, שיבורכו הם והמתקני מים מינרלים שלהם, עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות והסתכלתי החוצה - הוא עדיין שם. יצאתי ומהר התיישבתי שם על גדר גבוהה שמקיפה את המבנה. הוא ישב מתחתיי, מביט בי במבט מעריץ וחיכה. טוב, גם אני חיכיתי. חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי והאיש שמוכר סופגניות צחק עליי שאולי בגלגול הקודם היינו חברים. חה חה, תגרדו אותי מהרצפה. ואז המאבטח החמוד אמר לי "תברחי מהיציאת חירום, זה בכיוון השני, תבקשי מהפקידה שתוציא אותך." חיש קל חמקתי מהיצור הנתעב (שתבינו שאני משוגעת על כלבים) לתוך קופת החולים וברחתי דרך יציאת החירום. כל הדרך הסתכלתי אחורנית במבטים מבועתים! נהייתי פרנואידית, שיהיה ברור מה הוא גרם לי! בקיצור, מה אני עושה? כבר פניתי לבעלים שלו, היא קשישה לא-נחמדה-במיוחד שלא מסוגלת להתנגד לו, הוא כלב קטן, אבל כוח לא חסר לו, ברוך אשם. והאמת, שבימים כתיקונם הוא כלב ממש מקסים, אני מבינה שזו אשמת ההורמונים שהכלבה שלי מפזרת, אבל זה קורה רק איתו - אף כלב אחר לא נטפל אליי. מה אפשר לעשות? זה ממש מביך ולא נעים ומעבר לזה - הוא חוצה אחריי כבישים, ובזמן שאני בעבודה הוא חוזר לבד הביתה, הוא עלול להדרס, או להפצע, זה ממש מסוכן. וגם אם אני לא ממש אקבל עצה - לפחות שחררתי קצת קיטור... (ולמקרה שתהיתן - מותר לכן לצחוק, אני לא אעלב. זה באמת מצחיק כשחושבים על זה, אבל באותו רגע רציתי לקבור את עצמי...)
עוד לא צהריים ואני על סף עלפון. אני צריכה להתייעץ אתכן לגבי נושא שלא כל כך קשור לפורום ואני מאוד אשמח לקבל תשובה. אז הנה עלילות הבוקר שלי: בקשתי מחברה שתעיר אותי מוקדם (השעון לא עושה את העבודה כראוי) כי הייתי צריכה ללכת לקופ"ח ולספריה ולעוד כמה מקומות. יום של סידורים. עכשיו, להזכירכן - זו עונת הייחום - משמע, אל תתפלאו אם תתחילו לראות המון חתלתולים מסתובבים ברחובות ואם אתן מתעוררות באמצע הלילה כי נדמה לכן ששמעתן תינוק צורח - אתן יכולות לחזור לישון, אלו החתולים המשוגעים משמיעים קולות חיזור. ולעניננו- יש כלב שרודף אחריי כבר יומיים. אתמול הוא הלך איתי לעבודה והבוס שלי סילק אותו. אני לא יכולה להסתובב ברחוב בלי שהוא ידבק אליי (תרתי משמע, כאן הבעיה האמיתית!). היום - יצאתי מהבית, הוא כרגיל חיכה לי למטה. הלכתי לכיוון קופ"ח וכל הדרך הוא פשוט נכנס לי בין הרגליים, לא נתן לי ללכת, כמעט נדרסתי פעמיים בגללו (אני בכוונה נמנעת מלהזכיר במפורש את מה שהוא עושה לרגליים שלי). מעבר לזה שזה לא נעים - אנשים גם צוחקים עליי, הם חושבים שזה משחק והמבטים המסכנים שלי לא עוזרים בכלל. נכנסתי מהר לקופת החולים, שיבורכו הם והמתקני מים מינרלים שלהם, עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות והסתכלתי החוצה - הוא עדיין שם. יצאתי ומהר התיישבתי שם על גדר גבוהה שמקיפה את המבנה. הוא ישב מתחתיי, מביט בי במבט מעריץ וחיכה. טוב, גם אני חיכיתי. חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי והאיש שמוכר סופגניות צחק עליי שאולי בגלגול הקודם היינו חברים. חה חה, תגרדו אותי מהרצפה. ואז המאבטח החמוד אמר לי "תברחי מהיציאת חירום, זה בכיוון השני, תבקשי מהפקידה שתוציא אותך." חיש קל חמקתי מהיצור הנתעב (שתבינו שאני משוגעת על כלבים) לתוך קופת החולים וברחתי דרך יציאת החירום. כל הדרך הסתכלתי אחורנית במבטים מבועתים! נהייתי פרנואידית, שיהיה ברור מה הוא גרם לי! בקיצור, מה אני עושה? כבר פניתי לבעלים שלו, היא קשישה לא-נחמדה-במיוחד שלא מסוגלת להתנגד לו, הוא כלב קטן, אבל כוח לא חסר לו, ברוך אשם. והאמת, שבימים כתיקונם הוא כלב ממש מקסים, אני מבינה שזו אשמת ההורמונים שהכלבה שלי מפזרת, אבל זה קורה רק איתו - אף כלב אחר לא נטפל אליי. מה אפשר לעשות? זה ממש מביך ולא נעים ומעבר לזה - הוא חוצה אחריי כבישים, ובזמן שאני בעבודה הוא חוזר לבד הביתה, הוא עלול להדרס, או להפצע, זה ממש מסוכן. וגם אם אני לא ממש אקבל עצה - לפחות שחררתי קצת קיטור... (ולמקרה שתהיתן - מותר לכן לצחוק, אני לא אעלב. זה באמת מצחיק כשחושבים על זה, אבל באותו רגע רציתי לקבור את עצמי...)
