יוצאות לעבודה?

[פעם ראשונה בים 1]

יוצאות לעבודה?

האם יש פה עוד אמהות שנשארו בבית גם אחרי 6 חודשים? ומה זה עושה לזוגיות שלכן? אצלי לא מדברים על זה. אני ממש נהנית מהשהיה אם הנסיך ויודעת שבעלי מאוד לחוץ מבחינת חוסר העניין שלי לפתח שוב קריירה. מה איתכן?

 

[eti119]

אני אחרי הראשון נשארתי שנה וחצי בבי

ואז מצאתי עבודה ופיטרו אותי כי נכנסתי להריון ועד לפני חודשיים לא עבדתי וכרגע עובדת מהבית.... מזה עושה לזוגיות??? אצלנו לא טוב בכלל..... היו המון חיכוכים על בסיס שיעמום שלי בתוך 4 קירות והפתיל שלו היה קצר כי כדי לאפשר לי את המותרות של לגדל את הקטנה הוא עבד בשתי עבודות והיה עייף לחוץ מריר וכעסן....(אפשר להבין אותו) ברגע שנכנסה עוד משכורת הוא הוריד הילוך בעבודה ונרגע נפשית אני עם הרבה פחות זמן להתקרצץ עליו לדעתי כל ילד צריך להיות עם האמא לפחות עד גיל שנה.....אבל המחיר הוא לפעמים מאוד כבד!

 

[אביטלתל]

שנתיים פלוס ../images/Emo13.gif

לקחתי חופשת לידה מאורכת של 6 חודשים חזרתי לעבודה והתפטרתי כשאיילה הייתה בת שנה ומאז אני לא עובדת כשכירה במשרה מלאה יש לי את החנות שזו לא פרנסה אלא רק עבודה כרגע ומדי פעם יש עבודות מזדמנות (הקלדה וכו') כלומר אני לא ממש תורמת לפרנסת המשפחה אני ממש לא לחוצה לפתח את הדבר הזה שנקרא קריירה עבדתי 7 שנים בהיי טק שעבודה שאני מעולה בה, ומאוד השקעתי בה. אבל זו רק עבודה. גם בן הזוג שלי לחוץ, בעיקר בגלל שיש פחות כסף נכנס. אבל למדנו שאפשר להסתדר. אתם לא מדברים על זה - תדברו. אחרת זה יתנפח ויהפוך לפצצה. זה שאתם לא מדברים זה לא אומר שלא חושבים. והרבה פעמים מחשבות יכולות לצאת מפרופורציה. אז תפסו רגע שקט ודברו. ממה בן הזוג שלך לחוץ - מהצד הכלכלי או מההשפעה האישית עלייך ?

 

[chipadripa]

אני עדיין בחופשת לידה (ב3 חודשים ה

הראשונים) ואני מתכוונת להישאר חצי שנה. כלומר להוסיף עוד 3 חודשים. האמת היא שעלה לי הרעיון להישאר יותר מחצי שנה בבית ולגדל את הילדה, אבל כבר עכשיו אני רואה את הלחץ של בעלי מהעובדה שנחיה רק עם משכורת אחת.. אנחנו לא מרבים לשוחח על זה, אבל מתי שעולה הנושא הוא מסביר כי אין שום אפשרות שאני אשאר בבית ונחיה רק מהמשכורת שלו. ידוע לי וברור לי שאם אני לא אעבוד אז נצטרך לחיות קצת יותר בצמצום. בקיצור, בעלי מביע את הלחץ שלו מאפשרות כזו. וזה ממש לא תורם לזוגיות.

 

[פעם ראשונה בים 1]

משניהם

הצד הכלכלי בינתיים בסדר, אבל ברור שלא נוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. וגם הלחץ החברתי. מבין החברים שלנו שילדו או שילדו בקרוב כולן חזרו לעבודה או מדברות על איך יחזרו אחרי 3-4 חודשים. בכל פעם שהנושא עולה (והוא עולה הרבה עכשיו כשהנסיך בן 6 חודשים) אני רואה איך הוא מתכווץ מעט וגם אני מתכווצת. תמיד הייתי "האינטיליגנטית" ואהבתי שהוא אוהב את זה. ועכשיו ....

 

[אביטלתל]

ועכשיו מה ?

את כבר לא "אינטליגנטית" ? החוכמה שלנו יכולה להתבטא רק בעבודה ? נכון, יש לחץ חברתי אבל מה שבאמת משנה זה מה שחשוב לשניכם ובגלל זה חשוב לשבת ולדבר על הדברים את תסבירי לו מה עובר עלייך, מה חשוב לך, איזה שינויים קרו הוא מצידו יסביר ממה הוא חושש תוכלו לשתף ולתכנן מראש מה אתם רוצים לעשות כך תוכלו להתכווץ פחות

 

[lulyK]

ועכשיו את אשה אינטילגנטית שעושה

משהו שונה ממה שעשית קודם. באמת קשה לעשות בחירות שונות כל כך מהאנשים שסביבך.

 

[yoyo10]

אני כבר כמעט 10 חודשיים בבית עם עדי

וזה עשה רק טוב אני הרבה יותר רגוע הוא יודע שהכי טוב לילד זה אמא שלו יש לי עכשיו הרבה יותר עניין בחיים זה לא אומר שאם את לא עובדת מחוץ לבית את יושבת כל היום משעוממת בבית הבעיה היא הצד הכלכלי ולכן התחלתי לחפש עבודה אבל אני נהנת מכל רגע

 

[lulyK]

אני בבית כבר שלוש שנים,

מאז הולדת הבכור. שנישנו מאד דומים בגישה שלנו, לפיה עדיף שלפחות אחד ההורים יהיה עם הילדים בשנים הראשונות שלהם. אני "נבחרתי" בזכות המשכורת הנמוכה יחסית לשלו ובזכות זה שנולדתי עם מנטליות של חתול שבע.

 

[חני 105]

אני בבית כבר 4 שנים ../images/Emo11.gif

 

[מאמינוי]

הנסיכה בת שנה ואני עדיין בבית

והחצי מתחרפן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בחיים שלי לא הייתי חושבת שהוא יתחרפן מזה שאני בבית, כאילו אני כל היום בטן גב, הוא לא יודע שזאת עבודה חבל על הזמן כמו כל עבודה אחרת! אין מה להגיד לא קל בכלל!