YossihNew
Well-known member
שלום!
אז עברתי את 26 הפרקים הראשונים של החממה 3 (במסגרת הבינג' שעשיתי). בדיוק סיימתי את השליש הראשון שמסיים את עלילת נוביה (ואז הייתה יציאה להפסקה). החלטתי לרשום כאן את התובנות שלי. למה יצאתי לראות שוב? ראיתי גם שכונה שוב, ניסיתי להבין אם בלי הציפיות שהיו לי אז, העונות נראות יותר טוב. והנה התובנות...
איזה משוגעת אלה לי
הרעיון לפתוח באלה לי מדוכאת ובקושי יוצאת מהבית, ואז באה ומאיימת עם סכין בהופעה של יפתח בגלל הפוסט טראומה, היה רעיון יפה. הבעיה המרכזית היא שעם כל הכבוד, הרצון להפוך את זה למשהו בוגר יותר קצת הלך לאיבוד. אלה לי הזתה את אריק פעם אחת, ועל זה הכתירו אותה כמשוגעת. בפעם הבאה כשהיא דיברה זה כבר היה כשהיא הזהירה את כולם מהפצצות בלונה ספארק, וזה היה נכון. במילים אחרות, אלה לי לא באמת יצאה מטורפת ומשוגעת, אלא קצת חסרת החלטיות שבגלל איזו הזיה אחת כולם קופצים. עם כל הכבוד, היה צריך לעשות את זה אחרת. אני גם חושב שאלה לי הייתה צריכה להיות הרבה יותר זמן בבית המרגוע, היה צריך לתת לה כמה פרקים להתבשל שם ולא לחזור אחרי שני פרקים בלחץ כאילו כלו. בוגר? לא נראה לי, פרט להתחלה. הסדרה לא טובה במצבים נפשיים מורכבים.
זאת סדרה או מהדורת חדשות?
אני לא מבין מה הקטע עם הפתיח בעונה הזאת. הוא מזעזע היום כמו שהיה אז. כשאומרים "הפתיח של החממה" מדברים על הנשרים והעורבים רצים בדשא, האחים רשף מכירים את האזור. ברור שהם לא רצו לצלם פתיח חדש עם העזיבות וההצטרפויות, אבל זה פשוט היה מתבקש- פתיח שאלה לי רצה באמצע כשיפתח ודניאל כל אחד אוסף את הבית שלו, למרות שבית הנשרים כבר ממש לא מאוזן. במקום, קיבלנו פתיח עם מוזיקה אובר דרמטית ולוגו מנופח. אגב, הלוגו היה כחול-אדום, למרות שראינו בפתיח גם הצצה ללוגו בצבעי הנשרים. חבל שלא עשו שכל הזמן מחליפים את הצבע, אבל זה רק מראה כמה הנשרים לא מעניינים וכמה הפתיח הזה היה דבר לא שייך לחיים.
DO I WANNA KNOW?
לעומת זאת, הפתיחה של הפרק הראשון לעונה הייתה מטריפה! הקלוזאפ על בית רשף ומגרש הכדורסל הנטוש, הלוגו, השמות של השחקנים, המנגינה ברקע... באמת, כל דבר שצריך כדי להיכנס לאווירה. לוקח בטיל את הקטע בעונה הראשונה של הנסיעה לכנרת, ואולי אפילו את המסוק שפתח את העונה השנייה. מנצח גם את הפתיחה של שכונה ואת הספינה ששטה לה באי. במקסימום הפתיח לשמינייה 3 מנצח אותו. הפסקול בעצמו, עם Arctic Monkeys מנגנים את השיר שיפתח התחיל לחרוש עליו העונה, היה מתאים. באמת, הייתה כל כך הרבה תקווה בפתיח הזה, ואז הכל נעלם.
קפיצה קטנה לירח וחזרנו
אני חושב שברור לכולנו שטיסות לחלל זה סיפור רציני, ואם מדריכים ילדים לטוס לחלל זה משהו חשוב ולא באהלן-אהלן. בדרימארס אני מבין כי זה הקטע, אבל זה היה קצת מופרך כשיפתח קיבל את הפרויקט. בלי קשר, מה שאותי עצבן זה שכשאלה לי שמעה, היא פתרה את זה בכך שהיא מפרגנת ליפתח. אני לא יודע- אם כבר שיגעון של אלה לי ו"בגרות" כמו שהעונה הבטיחה, היה מעניין אם אלה לי הייתה מנסה להכשיל את יפתח. איך זה שהיא מוכנה לשחרר עוד אהוב לטיסה לחלל אחרי הטראומה הקודמת? זה כיוון שאני נדהמתי שלא קרה. במקום, קיבלנו את "אלה לי משוגעת ולכן היה צריך שיפתח יעמיד פנים שנפרד ממנה", מה שגרם לכל עלילת בית המרגוע להרגיש מאולצת כדי לפגוע בהם. עלילה מאוד משעממת שלא ממש הצליחה לסחוף אותי אליה.
מה הקטע עם השיער בסדרה הזאת?!
אני לא יודע את מי צריך לפטר, אבל כל הקטע עם התסרוקות בסדרה הזאת פשוט חצה כל גבול. אני לא זוכר אף סדרה שבה השינויים בשיער בין עונה אחת לשנייה היו כאלה. זה קרה קצת בשמינייה, וגאליס, וכמובן שכולנו זוכרים את שינוי השיער המופלא של שירה בין העונות של זיגי חזרה אל הבלונד הזהוב, אבל כאן זה היה הזוי. מתי בלי שיער פשוט לא מעניין, זה נראה צבאי מדי וזה לקח את כל הקסם מהדמות שלו. שלא לדבר על יפתח שבעונה הזאת נראה כמו ילד אימו ופוזאיסט ולא כמו רוקר רציני. לליבי היו המון שלבים הזויים בתסרוקת שלו, אבל אני חושב שטליה ברטפלד אמרה פעם שהכל הידרדר מהרגע שיפתח נראה ככה. אני חייב להסכים. מי עיצבה להם את השיער? ממש לא אמא של שירה, נכון?
הבחור המורכב מהנשרים
תגידו מה שתגידו, אבל דניאל בעונה הזאת גרם לי להיזכר למה אהבתי את הדמות שלו. הוא היה הדמות הכי טובה שם (היי רועי). חוסר היכולת למצוא את עצמו בלי בית, הבדידות בחממה, ההתבודדות על המגלשה כשהוא כמעט מת לפני שהיא מתפוצצת עליו, הארגז של ג'ודי שהוא בכלל לא רצה לפתוח, הרצון למצוא את אבא שלו... כל פעם שדניאל הופיע, שמת לב שלא מתעסקים בקקי. הקטע שלו בו הוא מחפש את נפתלי, העימותים על זה שהוא לא מצא אבא, כל סיפור ההתקרבות ביניהם... זה היה פשוט נהדר. באמת, כשדניאל הפסיק לקרוא לנפתלי בשם שלו והתחיל לקרוא לו פשוט אבא, זה היה רגע שגרם לי להתלהב ממש, באמת הרגשתי את הקרבה הזאת ביניהם. כמובן שצריך לדבר על האידיאליות שלו לעומת יפתח, שחטף המון, אבל לפחות דניאל באמת התבגר העונה.
רומן שמבעיר את המזרח התיכון
עומאר. שחקן שמכיר אותי משום מה, בחור מוכשר כבר אז, עלילה שקצת לא קשורה אבל כן מעניינת (שלא הייתה עוברת בחיים לחו"ל). אני מבין למה חשבו שעומאר ינהל רומן עם אלה לי, אבל לא נראה לי שגיורא היה מוכן לזה, מה גם שלבסוף היה ברור שהם כמו אחים לשלום. העניין היה שאם כבר, אולי היה עדיף שעומאר היה מתאהב במישהי אחרת. סופי הייתה בכנס השלום, ואולי במקום מה שעשו עם סופי העונה (עוד על זה אחר כך), סופי הייתה מצטרפת למאמצים לשחרר את נוביה ולעזור לעומאר להביא את השלום, לאחר מה שקרה בכנס. לא יודע, אני פשוט חושב שאולי זה היה פותר המון. אבל סופי הייתה עסוקה מדי, ועומאר נשאר לבד. העלילה קצת הייתה מטיפה ואנטי מלחמתית, זה אחרת היום, אבל הרעיון לתקוות השלום לפחות נבע מסוף העלילה הקודמת, ואמיר ח'ורי עשה את המוטל עליו יפה.
מי הגאון החדש?
למה מנו? למה? לא מבין מה האהדה המחודשת לדמות בטיקטוק, כולם מתים עליו, אבל לא הבנתי את זה. בחור שנראה כיפי, בחור שנראה מעניין מההתחלה עם הכישרון בכדורסל וההצלחה במבחן. אבל מעבר לזה כלום. הידלקות על נטלי, הידלקות על דינה, נדמה שהוא לא מבין את התחרותיות. אולי מנו היה צריך להילקח לכיוון אחר. אולי הוא היה צריך להיות מרגל. בכלל בית הספר היה נקי מדי כל העונה הזאת. אולי היה צריך שמנו יהיה זה שיעזור בפירוק התחרותיות הכואבת בחממה, הוא היה קצת כמו אלה לי לפני שהיא הצטרפה, בז קצת לכל הקטעים האלה. אבל לא קיבלנו את זה. מנו איכשהו הצטרף לחבורה כאילו תמיד היה שם, אבל לא באמת תרם הרבה. כשהיה עם דינה בסוף זה היה לא הכי מדהים, פרט להחלפה של עומאר הוא לא עשה הרבה כל כך.
נשריות
ומכאן לחלק השני- יובל. יובל בניגוד אליו אף פעם לא הייתה אהודה, אבל בחלקים הראשונים של העונה היא הייתה ממש סבבה. הרעיון של הפמיניסטית שהיא שחקנית יותר טובה מדניאל אפילו ויכולה לסחוב נבחרת בינונית, היה רעיון מעניין. גם הקטע הזה שהיא הייתה זאת שגרמה לדניאל להבין שהוא רוצה להכיר את נפתלי, גם כששיחקה כדורסל עם אבא שלה, וגם כששיחקה עם דניאל כדורסל ושכנעה אותו לגשת לנפתלי, הייתה נהדרת. העניין הוא שחוץ מקצת לעודד את דניאל ולעשות כל מיני דברים לא חשובים בכלל במועדון הנשרים, יובל לא הייתה מורגשת. לצערנו, אני יודע טוב מאוד מה יקרה כשהיא כן תהיה מורגשת בשליש השני, וזה עומד להיות דבר ממש עצוב. אה, והיא נראית מוזר כשהיא קולעת לסל, יש לה פרצוף קצת משונה.
המשפחה שלך לא התפרקה?
נטלי. איך נפלו גיבורות? כמה אהבתי אותה בעונות הקודמות. את הרצון לחקור כל הזמן, את הנחישות, החוכמה. העונה התחילה כשנטלי הייתה הזויה. גם מאוהבת ביפתח משום מקום (עוד לפני ה"פרידה" מאלה לי), הופכת לרכרוכית ונגררת, קצת מאוהבת וקומית מדי. מאוד לא אהבתי, בפרוגי עפו על זה אז אבל אם כבר, נטלי הייתה צריכה להתבגר. בכלל, כל הקטע שעצבן אותי היה זה שלנטלי התפרקה המשפחה. לא מספיק שאמא שלה מתה, היא הייתה צריכה להיות אפלה יותר אחרי מה שקרה לרובי בעונה הקודמת. אם בעונות הקודמות נטלי הייתה בשיאה, בלי רובי המניה שלה נפלה עמוק יותר מהאיחוד של השמינייה בטיקטוק. היא הייתה צריכה לעזור לאלה לי, להיות ממוקדת במטרה, רצינית. ולא, במקום היא קיבלה עלילות אהבה עם יפתח וסצנות קנאה. טרלול.
זמן לצ'יינג'
החזרה של איימי תמיד הייתה מעניינת, אבל מה שעצוב לי זה ששינו את הדמות שלה באמצע. בהתחלה נראה שאיימי באמת רוצה לחזור לחממה. היא עדיין קולנית, צעקנית ותחמנית- אבל נראה היה שהיא אפילו בצד של הטובים. מתחמנת אבל לטובת הכלל. היא אפילו חששה כשרון גילה לסופי על זה שהוא רוצה אותה. אבל באמצע העונה איימי לפתע התחילה לתחמן את רון וסופי אחד נגד השנייה כדי להדיח את סופי, וחזרה לדרכיה הנלוזות. זה היה פתאומי, מזיק ופניית פרסה ממש מהירה. היה נחמד לראות דווקא את איימי חוששת לחזור לרון, מנסה באמת להשתנות, גם אם היא לא הייתה נוטשת את התחמנות שלה, אהבתי אותה קצת יותר טובה וזאת הייתה יכולה להיות עלילה. מה שכן, ההפיכה שלה ושל סופי לחברות בתחילת העונה הייתה הזויה. כל כך מהר שוכחים?
יד ימין? טרומפלדור?
משימת דליים. גיורא רצה לשחזר את העבר אבל איפה השמינייה ואיפה זה. הדבר היחיד שהיה טוב שם זה שהפצעים של דינה נפתחו שוב בעקבות המאמץ. חבל ששכחו מזה שהיא נפצעה, זה היה פעם אחת. בניגוד למשימת הדליים המקורית, כאן לא היו רגעים זכורים. בכלל שנאתי את הסוף- איימי רוצה להביא את הניצחון כדי להתקבל אצל הנשרים היה נהדר, אבל זה שיפתח מציע לה תיקו ועוד מאמין לה?! מכל האנשים יפתח לא מתאים לעשות את זה, הוא מכיר את איימי מילדות. מה שהיה צריך לקרות, אם כבר, זה שאיימי תעמיד פנים שאלה לי מגיעה (היא הייתה בבית המרגוע) ויפתח היה מפיל את הדלי. במקום, יפתח יצא טיפש, כשהיה אפשר להפיל אותו במשהו שהרבה יותר מתאים ל"חולשות" של הדמות. אבל איימי התקבלה בנשרים, איזה יופי.
וואו, למי הממתקים האלה?
ואם כבר- סופי הפרקים בעונה הזאת היו דבר איום ונורא. תנסו להשוות כמה פעמים בעונות הקודמות סיימו עם מתח וכמה פעמים סיימו עם רומן. העונה קיבלנו יותר מדי סיומות שלא קשורות לשום מתח גם אם היה סיום חלופי נהדר. מישהו זוכר שבפרק שאייזנברג פוצץ את החיילים של גידי שניסו להשיג את האיקארוס, הפרק הסתיים בדינה מגלה שנטלי מנסה להביא ליפתח ממתקים?! או כמות הפרקים שהסתיימה בסופי, רון ואיימי ובמשולש המעיק שלהם שתפס יותר מדי זמן?! זה היה פשוט הזוי שבמקום לסיים עם עלילות מותחות, אנחנו קיבלנו את סופי מגלה על רון ואיימי או רון מבין שהוא מאוהב באיימי, או נטלי נדלקת על יפתח אבל אלה לי חוזרת בדיוק. ברור לי שרומנטיקה זה חלק מהז'אנר. אבל בחייאת! במקום היה צריך לחזק את עלילות המתח שלהם.
הוא נטש אותנו לאמריקה
הופתעתי בעונה השנייה שאלפי היה נוכח מתמיד. חשבתי שהוא נעלם באמצע, אבל דווקא הוא היה ממש נוכח. בשליש הזה הוא הופיע פעם אחת לשיחה עם אלה לי. אני לא יכול להגיד כמה הוא השאיר שם חור ענק. הנשרים לא התאוששו מזה כי לפחות הוא תמיד היה חלק מהדברים החשובים. אלה לי גם לא התאוששה- תחשבו על איה בלי ניני. האחות המעורערת נפשית בלי האח שלה, הקצת ילד שלבסוף הופך לגבר ענק תוך כדי מאבק עם הבחור שלה. אני חושב שאלה לי בלי אלפי איבדה את המצפון שלה, אבל אין מה לעשות- ידין לא רצה להמשיך את הסדרה. קצת חבל, כי בעיניי אלפי היה אחת הדמויות הכי טובות שהיו בעונות הקודמות. ובלעדיו זה לא אותו הדבר. בחו"ל לפחות זה לא קרה.
אז עברתי את 26 הפרקים הראשונים של החממה 3 (במסגרת הבינג' שעשיתי). בדיוק סיימתי את השליש הראשון שמסיים את עלילת נוביה (ואז הייתה יציאה להפסקה). החלטתי לרשום כאן את התובנות שלי. למה יצאתי לראות שוב? ראיתי גם שכונה שוב, ניסיתי להבין אם בלי הציפיות שהיו לי אז, העונות נראות יותר טוב. והנה התובנות...
איזה משוגעת אלה לי
הרעיון לפתוח באלה לי מדוכאת ובקושי יוצאת מהבית, ואז באה ומאיימת עם סכין בהופעה של יפתח בגלל הפוסט טראומה, היה רעיון יפה. הבעיה המרכזית היא שעם כל הכבוד, הרצון להפוך את זה למשהו בוגר יותר קצת הלך לאיבוד. אלה לי הזתה את אריק פעם אחת, ועל זה הכתירו אותה כמשוגעת. בפעם הבאה כשהיא דיברה זה כבר היה כשהיא הזהירה את כולם מהפצצות בלונה ספארק, וזה היה נכון. במילים אחרות, אלה לי לא באמת יצאה מטורפת ומשוגעת, אלא קצת חסרת החלטיות שבגלל איזו הזיה אחת כולם קופצים. עם כל הכבוד, היה צריך לעשות את זה אחרת. אני גם חושב שאלה לי הייתה צריכה להיות הרבה יותר זמן בבית המרגוע, היה צריך לתת לה כמה פרקים להתבשל שם ולא לחזור אחרי שני פרקים בלחץ כאילו כלו. בוגר? לא נראה לי, פרט להתחלה. הסדרה לא טובה במצבים נפשיים מורכבים.
זאת סדרה או מהדורת חדשות?
אני לא מבין מה הקטע עם הפתיח בעונה הזאת. הוא מזעזע היום כמו שהיה אז. כשאומרים "הפתיח של החממה" מדברים על הנשרים והעורבים רצים בדשא, האחים רשף מכירים את האזור. ברור שהם לא רצו לצלם פתיח חדש עם העזיבות וההצטרפויות, אבל זה פשוט היה מתבקש- פתיח שאלה לי רצה באמצע כשיפתח ודניאל כל אחד אוסף את הבית שלו, למרות שבית הנשרים כבר ממש לא מאוזן. במקום, קיבלנו פתיח עם מוזיקה אובר דרמטית ולוגו מנופח. אגב, הלוגו היה כחול-אדום, למרות שראינו בפתיח גם הצצה ללוגו בצבעי הנשרים. חבל שלא עשו שכל הזמן מחליפים את הצבע, אבל זה רק מראה כמה הנשרים לא מעניינים וכמה הפתיח הזה היה דבר לא שייך לחיים.
DO I WANNA KNOW?
לעומת זאת, הפתיחה של הפרק הראשון לעונה הייתה מטריפה! הקלוזאפ על בית רשף ומגרש הכדורסל הנטוש, הלוגו, השמות של השחקנים, המנגינה ברקע... באמת, כל דבר שצריך כדי להיכנס לאווירה. לוקח בטיל את הקטע בעונה הראשונה של הנסיעה לכנרת, ואולי אפילו את המסוק שפתח את העונה השנייה. מנצח גם את הפתיחה של שכונה ואת הספינה ששטה לה באי. במקסימום הפתיח לשמינייה 3 מנצח אותו. הפסקול בעצמו, עם Arctic Monkeys מנגנים את השיר שיפתח התחיל לחרוש עליו העונה, היה מתאים. באמת, הייתה כל כך הרבה תקווה בפתיח הזה, ואז הכל נעלם.
קפיצה קטנה לירח וחזרנו
אני חושב שברור לכולנו שטיסות לחלל זה סיפור רציני, ואם מדריכים ילדים לטוס לחלל זה משהו חשוב ולא באהלן-אהלן. בדרימארס אני מבין כי זה הקטע, אבל זה היה קצת מופרך כשיפתח קיבל את הפרויקט. בלי קשר, מה שאותי עצבן זה שכשאלה לי שמעה, היא פתרה את זה בכך שהיא מפרגנת ליפתח. אני לא יודע- אם כבר שיגעון של אלה לי ו"בגרות" כמו שהעונה הבטיחה, היה מעניין אם אלה לי הייתה מנסה להכשיל את יפתח. איך זה שהיא מוכנה לשחרר עוד אהוב לטיסה לחלל אחרי הטראומה הקודמת? זה כיוון שאני נדהמתי שלא קרה. במקום, קיבלנו את "אלה לי משוגעת ולכן היה צריך שיפתח יעמיד פנים שנפרד ממנה", מה שגרם לכל עלילת בית המרגוע להרגיש מאולצת כדי לפגוע בהם. עלילה מאוד משעממת שלא ממש הצליחה לסחוף אותי אליה.
מה הקטע עם השיער בסדרה הזאת?!
אני לא יודע את מי צריך לפטר, אבל כל הקטע עם התסרוקות בסדרה הזאת פשוט חצה כל גבול. אני לא זוכר אף סדרה שבה השינויים בשיער בין עונה אחת לשנייה היו כאלה. זה קרה קצת בשמינייה, וגאליס, וכמובן שכולנו זוכרים את שינוי השיער המופלא של שירה בין העונות של זיגי חזרה אל הבלונד הזהוב, אבל כאן זה היה הזוי. מתי בלי שיער פשוט לא מעניין, זה נראה צבאי מדי וזה לקח את כל הקסם מהדמות שלו. שלא לדבר על יפתח שבעונה הזאת נראה כמו ילד אימו ופוזאיסט ולא כמו רוקר רציני. לליבי היו המון שלבים הזויים בתסרוקת שלו, אבל אני חושב שטליה ברטפלד אמרה פעם שהכל הידרדר מהרגע שיפתח נראה ככה. אני חייב להסכים. מי עיצבה להם את השיער? ממש לא אמא של שירה, נכון?
הבחור המורכב מהנשרים
תגידו מה שתגידו, אבל דניאל בעונה הזאת גרם לי להיזכר למה אהבתי את הדמות שלו. הוא היה הדמות הכי טובה שם (היי רועי). חוסר היכולת למצוא את עצמו בלי בית, הבדידות בחממה, ההתבודדות על המגלשה כשהוא כמעט מת לפני שהיא מתפוצצת עליו, הארגז של ג'ודי שהוא בכלל לא רצה לפתוח, הרצון למצוא את אבא שלו... כל פעם שדניאל הופיע, שמת לב שלא מתעסקים בקקי. הקטע שלו בו הוא מחפש את נפתלי, העימותים על זה שהוא לא מצא אבא, כל סיפור ההתקרבות ביניהם... זה היה פשוט נהדר. באמת, כשדניאל הפסיק לקרוא לנפתלי בשם שלו והתחיל לקרוא לו פשוט אבא, זה היה רגע שגרם לי להתלהב ממש, באמת הרגשתי את הקרבה הזאת ביניהם. כמובן שצריך לדבר על האידיאליות שלו לעומת יפתח, שחטף המון, אבל לפחות דניאל באמת התבגר העונה.
רומן שמבעיר את המזרח התיכון
עומאר. שחקן שמכיר אותי משום מה, בחור מוכשר כבר אז, עלילה שקצת לא קשורה אבל כן מעניינת (שלא הייתה עוברת בחיים לחו"ל). אני מבין למה חשבו שעומאר ינהל רומן עם אלה לי, אבל לא נראה לי שגיורא היה מוכן לזה, מה גם שלבסוף היה ברור שהם כמו אחים לשלום. העניין היה שאם כבר, אולי היה עדיף שעומאר היה מתאהב במישהי אחרת. סופי הייתה בכנס השלום, ואולי במקום מה שעשו עם סופי העונה (עוד על זה אחר כך), סופי הייתה מצטרפת למאמצים לשחרר את נוביה ולעזור לעומאר להביא את השלום, לאחר מה שקרה בכנס. לא יודע, אני פשוט חושב שאולי זה היה פותר המון. אבל סופי הייתה עסוקה מדי, ועומאר נשאר לבד. העלילה קצת הייתה מטיפה ואנטי מלחמתית, זה אחרת היום, אבל הרעיון לתקוות השלום לפחות נבע מסוף העלילה הקודמת, ואמיר ח'ורי עשה את המוטל עליו יפה.
מי הגאון החדש?
למה מנו? למה? לא מבין מה האהדה המחודשת לדמות בטיקטוק, כולם מתים עליו, אבל לא הבנתי את זה. בחור שנראה כיפי, בחור שנראה מעניין מההתחלה עם הכישרון בכדורסל וההצלחה במבחן. אבל מעבר לזה כלום. הידלקות על נטלי, הידלקות על דינה, נדמה שהוא לא מבין את התחרותיות. אולי מנו היה צריך להילקח לכיוון אחר. אולי הוא היה צריך להיות מרגל. בכלל בית הספר היה נקי מדי כל העונה הזאת. אולי היה צריך שמנו יהיה זה שיעזור בפירוק התחרותיות הכואבת בחממה, הוא היה קצת כמו אלה לי לפני שהיא הצטרפה, בז קצת לכל הקטעים האלה. אבל לא קיבלנו את זה. מנו איכשהו הצטרף לחבורה כאילו תמיד היה שם, אבל לא באמת תרם הרבה. כשהיה עם דינה בסוף זה היה לא הכי מדהים, פרט להחלפה של עומאר הוא לא עשה הרבה כל כך.
נשריות
ומכאן לחלק השני- יובל. יובל בניגוד אליו אף פעם לא הייתה אהודה, אבל בחלקים הראשונים של העונה היא הייתה ממש סבבה. הרעיון של הפמיניסטית שהיא שחקנית יותר טובה מדניאל אפילו ויכולה לסחוב נבחרת בינונית, היה רעיון מעניין. גם הקטע הזה שהיא הייתה זאת שגרמה לדניאל להבין שהוא רוצה להכיר את נפתלי, גם כששיחקה כדורסל עם אבא שלה, וגם כששיחקה עם דניאל כדורסל ושכנעה אותו לגשת לנפתלי, הייתה נהדרת. העניין הוא שחוץ מקצת לעודד את דניאל ולעשות כל מיני דברים לא חשובים בכלל במועדון הנשרים, יובל לא הייתה מורגשת. לצערנו, אני יודע טוב מאוד מה יקרה כשהיא כן תהיה מורגשת בשליש השני, וזה עומד להיות דבר ממש עצוב. אה, והיא נראית מוזר כשהיא קולעת לסל, יש לה פרצוף קצת משונה.
המשפחה שלך לא התפרקה?
נטלי. איך נפלו גיבורות? כמה אהבתי אותה בעונות הקודמות. את הרצון לחקור כל הזמן, את הנחישות, החוכמה. העונה התחילה כשנטלי הייתה הזויה. גם מאוהבת ביפתח משום מקום (עוד לפני ה"פרידה" מאלה לי), הופכת לרכרוכית ונגררת, קצת מאוהבת וקומית מדי. מאוד לא אהבתי, בפרוגי עפו על זה אז אבל אם כבר, נטלי הייתה צריכה להתבגר. בכלל, כל הקטע שעצבן אותי היה זה שלנטלי התפרקה המשפחה. לא מספיק שאמא שלה מתה, היא הייתה צריכה להיות אפלה יותר אחרי מה שקרה לרובי בעונה הקודמת. אם בעונות הקודמות נטלי הייתה בשיאה, בלי רובי המניה שלה נפלה עמוק יותר מהאיחוד של השמינייה בטיקטוק. היא הייתה צריכה לעזור לאלה לי, להיות ממוקדת במטרה, רצינית. ולא, במקום היא קיבלה עלילות אהבה עם יפתח וסצנות קנאה. טרלול.
זמן לצ'יינג'
החזרה של איימי תמיד הייתה מעניינת, אבל מה שעצוב לי זה ששינו את הדמות שלה באמצע. בהתחלה נראה שאיימי באמת רוצה לחזור לחממה. היא עדיין קולנית, צעקנית ותחמנית- אבל נראה היה שהיא אפילו בצד של הטובים. מתחמנת אבל לטובת הכלל. היא אפילו חששה כשרון גילה לסופי על זה שהוא רוצה אותה. אבל באמצע העונה איימי לפתע התחילה לתחמן את רון וסופי אחד נגד השנייה כדי להדיח את סופי, וחזרה לדרכיה הנלוזות. זה היה פתאומי, מזיק ופניית פרסה ממש מהירה. היה נחמד לראות דווקא את איימי חוששת לחזור לרון, מנסה באמת להשתנות, גם אם היא לא הייתה נוטשת את התחמנות שלה, אהבתי אותה קצת יותר טובה וזאת הייתה יכולה להיות עלילה. מה שכן, ההפיכה שלה ושל סופי לחברות בתחילת העונה הייתה הזויה. כל כך מהר שוכחים?
יד ימין? טרומפלדור?
משימת דליים. גיורא רצה לשחזר את העבר אבל איפה השמינייה ואיפה זה. הדבר היחיד שהיה טוב שם זה שהפצעים של דינה נפתחו שוב בעקבות המאמץ. חבל ששכחו מזה שהיא נפצעה, זה היה פעם אחת. בניגוד למשימת הדליים המקורית, כאן לא היו רגעים זכורים. בכלל שנאתי את הסוף- איימי רוצה להביא את הניצחון כדי להתקבל אצל הנשרים היה נהדר, אבל זה שיפתח מציע לה תיקו ועוד מאמין לה?! מכל האנשים יפתח לא מתאים לעשות את זה, הוא מכיר את איימי מילדות. מה שהיה צריך לקרות, אם כבר, זה שאיימי תעמיד פנים שאלה לי מגיעה (היא הייתה בבית המרגוע) ויפתח היה מפיל את הדלי. במקום, יפתח יצא טיפש, כשהיה אפשר להפיל אותו במשהו שהרבה יותר מתאים ל"חולשות" של הדמות. אבל איימי התקבלה בנשרים, איזה יופי.
וואו, למי הממתקים האלה?
ואם כבר- סופי הפרקים בעונה הזאת היו דבר איום ונורא. תנסו להשוות כמה פעמים בעונות הקודמות סיימו עם מתח וכמה פעמים סיימו עם רומן. העונה קיבלנו יותר מדי סיומות שלא קשורות לשום מתח גם אם היה סיום חלופי נהדר. מישהו זוכר שבפרק שאייזנברג פוצץ את החיילים של גידי שניסו להשיג את האיקארוס, הפרק הסתיים בדינה מגלה שנטלי מנסה להביא ליפתח ממתקים?! או כמות הפרקים שהסתיימה בסופי, רון ואיימי ובמשולש המעיק שלהם שתפס יותר מדי זמן?! זה היה פשוט הזוי שבמקום לסיים עם עלילות מותחות, אנחנו קיבלנו את סופי מגלה על רון ואיימי או רון מבין שהוא מאוהב באיימי, או נטלי נדלקת על יפתח אבל אלה לי חוזרת בדיוק. ברור לי שרומנטיקה זה חלק מהז'אנר. אבל בחייאת! במקום היה צריך לחזק את עלילות המתח שלהם.
הוא נטש אותנו לאמריקה
הופתעתי בעונה השנייה שאלפי היה נוכח מתמיד. חשבתי שהוא נעלם באמצע, אבל דווקא הוא היה ממש נוכח. בשליש הזה הוא הופיע פעם אחת לשיחה עם אלה לי. אני לא יכול להגיד כמה הוא השאיר שם חור ענק. הנשרים לא התאוששו מזה כי לפחות הוא תמיד היה חלק מהדברים החשובים. אלה לי גם לא התאוששה- תחשבו על איה בלי ניני. האחות המעורערת נפשית בלי האח שלה, הקצת ילד שלבסוף הופך לגבר ענק תוך כדי מאבק עם הבחור שלה. אני חושב שאלה לי בלי אלפי איבדה את המצפון שלה, אבל אין מה לעשות- ידין לא רצה להמשיך את הסדרה. קצת חבל, כי בעיניי אלפי היה אחת הדמויות הכי טובות שהיו בעונות הקודמות. ובלעדיו זה לא אותו הדבר. בחו"ל לפחות זה לא קרה.