יומנו של עני

  • פותח הנושא tyco
  • פורסם בתאריך

tyco

New member
יומנו של עני

שלום לכולם עוני זה דבר מבייש כה משפיל עד שהראש נוטה מטה לריצפה ולא בגלל התאוריה של ניוטון,אלה בגלל כובד האכזבה מהחיים עצמם אתה מנסה לתפוס את הרכבת שעזבה מזמן והשאירה אותך לבד בתחנה שוממת אפופה בסופות אבק הגורמות לעיניך לצרוב ולהאדים. אתה מנסה לקום מהקרשים אך בירוקרטיה מכוונת מעמיסה על גופך עוד לבנה ועוד לבנה בכדי לתת לך קורת גג אחת שממנה לא חזר איש. החובות רובצים עליך עד שנהפכת להיות הפאתי מדמיין מכונת קוונטום שתיקח אותך למימד אחר למימד שבו תהייה מאושר,מימד בלי מעמדות נפוטיזים,שחיתות,צביעות שילטונית,פטריוטיזים מהונדס הכאב הגדול ביותר הוא שאתה רואה את האמת כפי שהיא והיא חותכת אותך בבשר החי אתה רואה שמסממים את כולם בשקרים אתה רואה שמשסעים עני אחד בעני אחר מוכרים לך אמריקה אך בעצם אתה חי ברובע פחונים ביוהנסבורג,יורקים בפניך ומוכרים לך שזה בעצם גשם ברכה,ממלאים אותך באופרות סבון טלויזיוניות בכדי שתתמכר להם ותפנטז שאלו הם חייך והכל בגלל הכסף?
 
כמה שאתה ..

צודק...
 

tyco

New member
לפעמים עני חושב....

שלום לכולם לפעמים בא לי לשאול אחד על אחד אנשים כמו ביבי או סתם אנשים בעלי הון ושררה לעזעזל כמה כוח וכסף אתם רוצים עוד? הרי יש לכם מספיק כבוד והדר לנצח נצחים ילדכם ועוד מס דורות קדימה מסודרים ללא דאגה אז למה? אז למה אתם לוקחים את כבודו האחרון של הנכה? למה את הזקנים ללא הפנסיה זורקים אתם לכלבים? למה אתם גורמים לאימא חד הורית למכור גופה לפת? והשאלות רבות כל כך, אני מנסה לחשוב אולי אין פחד בליבם ושום אמונה דתית על חוקי קארמה שירדפו אותם עשרות גילגולי חיים אולי אצלם דבר לא קיים חוץ מלבדם? וואו אני חושב לעצמי צריך להיות כל כך צר מוחין ורוע לחשוב שרק ההווה קיים והנהנתנות חייבת להגיעה לסיפוקה המיידי הרגע ועכשיו גם על חשבונם של ההמונים אני חושב על מאות אלפי הילדים שיגדלו ויגיעו לבגרות שרוטים נפשית ממראות קשיי משפחתם האם הממשלה לא חושבת שבעתיד תבזבז מליארדים רק על השיקום של אותם ילדים מסכנים שיהפכו לפושעים ולמפגעים חברתיים? אבל הם מה אכפת להם כשימי פומפיי האחרונים יגיעו הם היו כבר במטוס מחלקה הראשונה לשוויץ משננים את הצופן לכספת מטילי הזהב שתקנה להם רווחה על כל נקודה בגלובוס.
 
אני

יכולה לספר לך מעט על העני שזה אני.. נכון הראש תמיד באדמה תמיד דואג חושב ועצוב מה יהיה ועד מתי...כמה זמן אחזיק מעמד ואם אפול מה יהיה עם ילדיי....כמה אפשר להגיד לילדי אין ואין מתקלחת ומפעילה את מכונת הכביסה במקביל לחסוך במים מדליקה נורה אחת בשביל לחסוך בחשמל שכחנו מה זה סרט ומה זה בגד חדש שכחנו מה זה מסעדה ומה זה חופשה עצב על ימים קשים וכאב לב וכן אני מחוברת לאינטרנט משלמת 80 ש"ח לחודש וזה בשביל שלא אשתגע זה גורם לנו לחייך מדי פעם וזה הבילוי היחיד שלי ושל ילדי האינטרנט זה הדבר שמחזיק אותי שלא אאבד את שפיותי מרוב כאב ועצב
 
למעלה