תודה עדנה. נכון נראה שנקלט?
וזה המקום להודות ל mstolar, שבמקום לזרוק את השאריות של הדשא שלו, הרשה לי להשתמש בו. כנגד כל הסיכויים, השטיחים, שהתייבשו וכמעט נרקבו במשך מספר שבועות בערימה בחצרי עד שהתפנינו להכין את השטח ולפרוס אותם, שינו את צבעם מצהוב-חום לירוק עם רקע אפרפר. מיום ליום יותר ויותר ירוק. כל יום אני משקה עם צינור באהבה, ותולשת כל זלזל שלא שייך בעודו באיבו. כמו שאופייני לרוב הפרוייקטים בבית שלי (בעיקר אלה שאיני מבצעת לבדי
), הנחת הצנרת להשקייה והנחת הגובלים עדיין בדרך. החומרים כבר במחסן, הביצוע - מתישהו בקרוב. בקצב ים-תיכוני.