יומיים בתוך עצמי

[leonori]

יומיים בתוך עצמי



לפעמים טוב להיות לבד להרהר... במוחנו צפונות מגרות למכביר של זכרונות ומחשבות החלטות ותהיות. שאלות ותשובות, בחירה בין טוב לרע, זהירות ותושיה,שיפוט ודיוק. המוח מורה לנו , מתי לבכות או לצחוק ואם אותך לאהוב. בזכותו אנו רואים ושומעים ובגללו פוגעים אף בחברים. הפנו אליו התלונות כי הוא מקור הצרות. L

 

[Re_em]

כמה שזה נכון



לעיתים מרגישים כמעין מלחמה בתוך עצמנו... זה נורא וזה כל כך מכבידףהמוח והלב לא תמיד מסכימים ,למה להקשיב? אומרים אינטואיציה ריגשית לך תבין.... אני יודע ומרגיש כמה שזה יכול להכאיב לכאוב ,במיוחד לאחרים ,ואנחנו ,מממ... הרגש האהבה, זה רק משה על העיניין....כמראה שהזמן ,הלהיות לבד זאת התרופה... רק אז נוכל להיות פקחים שדברים נאגרים בכמה תאים ,וההשפעה של הרגש יורדת למחוזות צפונים... בהצלחה...וגם לי

 

[קרני]

את צודקת לחלוטין...



הכניסה את הקונכייה שלנו, הבית שלנו, לקחת אנרגיה, להבין, לכעוס, להכות, לאהוב, לבקר, לומר את כל הדברים שרצינו לומר ולא יכלנו... כן, בפנים... אבל לפעמים... תוספת של חברים... שילוב מושלם...

 

[may may.]

לאונורי שלי



נצבט לי הלב כל פעם כשאני קוראת שורותיך הן כל כך אמיתיות כל כך חודרות