מלאך באפלה
New member
יום שישי
כל המועדון היה חשוך, האורות מהבהבים בכל מקום בשלל צבעים נכנסת דרך הכניסה מטבעים בי חותמות לפני הכניסה של המועדון. נכנסת בצעדים בטוחים מביטה סביב המוני אנשים רוקדים כמו מטורפים באוויר ריח של זיעה מעורבבת עם ריחות של בשמים וגופות אדם, האדרנלין מיד זורם מרגישה איך גופי מתמכר לצלילים, גופי מתחיל לנוע מעצמו. אני קלטת מבטים של גברים בוחנים את גופי שלבוש בשמלה מכותנה שחורה קצרה מבליט את כל כימורי גופי חושף את הרגליים שנעולות בסנדלי עקב גבוהים ביותר. מתחילה לנוע יותר פנימה מחפשת מקום להתמקם בו כמה שיותר בפינה אני שונאת להידחק איפה שכולם נמצאים לא אוהבת להתחרות על צומת לב. מצאתי לי מקום ליד הקיר בפינה אחלה מקום ככה אני גם לא יעשה לעצמי פדיחות ואפול עם נעלי העקב זזה לפי הקצב לאט נותנת למוזיקה לחלחל בתוך גופי נותנת למוזיקה להכתיב לי מקצב. אני מתחילה לרקוד עם חברים שלי שבאו איתי צוחקת נהנת אחרי הכל כבר כמעט שנה שלא יצאתי, כמעט שנה שלא רקדתי בטירוף חושים. מביטה סביב מנסה לקלוט אנשים, מנסה להבין מה עובר להם בראש מה גורם להם לרקוד כמו שהם רוקדים. הוא ניגש אל חברה שלי מנסה להראות לה דבר מה אבל היא מנפנפת אותו לא הקדשתי לזה יותר מדי מחשבה אחרי הכל זה רגיל תמיד מתחילים איתה והיא תמיד מנפנפת אותם. הוא מביט בי אני רואה את המבט הבוחן מה אין לו בושה הרגע הוא התחיל עם חברה שלי! הוא ניגש אלי וכל מה שיכולתי לחשוב זה מה לעזאזל?! מה אני פרס תנחומים?! "איך קוראים לך?" הוא צועק לי מנסה להתגבר על רעש המוזיקה. "לא קוראים לי אני באה לבד" אני מחזירה אולי זה מה שירחיק אותו אבל לא במקום ללכת הוא מביט בי ואומר לי "אז בואי" מה זה לא נראה לי! אני מנסה להתעלם מביטה לכיוון אחר אך במקום ללכת הוא מדביק אותי לקיר ומתחיל לרקוד לא יודעת למה באמת שאני לא אבל התחלתי לרקוד ביחד איתו, אני לא יודעת מתי הריקוד הפך להיות אינטימי לחלוטין חושני ומעורר שנינו צמודים אחד לשני מזעים בטירוף רוקדים כמו זוג חרמנים שרק עכשיו התחיל להכיר את ההורמונים שלו בין הרגליים התחילה לי רטיבות בלתי נתפסת. בעוד המוח שלי צועק לי תרחקי אותו גופי לא הרשה לי, גופי בגד בי הוא רק התקרב יותר ויותר בלי יכולת שליטה נשאבתי לתוך עיוניו החומות. התחלנו להתנשק ואלוהים איזה נשיקה חשבתי שאני מתה ועליתי לגם עדן והריקוד שלנו נהיה יותר ויותר חייתי זה נראה כאילו עשינו סקס ממש שם על רחבת הריקודים מול כל האנשים בשלב מסוים המוח התגבר טיפה על החרמנות המטורפת והתחלתי להרחיק אותו ממני. הוא הביט בי במבט שרק גבר יודע ולחש לי לתוך האוזן "את לא זזה מכאן" הוא המשיך להדביק אותי אליו הרגשתי כאילו רק אני והוא קיימים הכל התמזג לא ראיתי אף אחד לא שמעתי כלום חוץ מנשימותינו לא ראיתי כלום חוץ מעיניו שמביטות בי. "איך קוראים לך" הוא לחש לי תוך האוזן "תעני כבר!" "לא קוראים לי אני באה לבד. זוכר?" עניתי בתגובה המשפט כאילו החזיר אותי למציאות וכל האנשים חזרו המוזיקה נהפכה יותר חזקה יותר חדה. "אני הולכת לשבת" אמרתי ודחפתי אותו ממני, התחלתי ללכת לעבר המדרגות עולה למעלה ופתאום קלטתי אותו עולה אחרי אלוהים הוא לא מוותר?! בחיים לא ראיתי גבר עקשן יותר ממנו! מוקדש לך גבר שלא מוותר.
כל המועדון היה חשוך, האורות מהבהבים בכל מקום בשלל צבעים נכנסת דרך הכניסה מטבעים בי חותמות לפני הכניסה של המועדון. נכנסת בצעדים בטוחים מביטה סביב המוני אנשים רוקדים כמו מטורפים באוויר ריח של זיעה מעורבבת עם ריחות של בשמים וגופות אדם, האדרנלין מיד זורם מרגישה איך גופי מתמכר לצלילים, גופי מתחיל לנוע מעצמו. אני קלטת מבטים של גברים בוחנים את גופי שלבוש בשמלה מכותנה שחורה קצרה מבליט את כל כימורי גופי חושף את הרגליים שנעולות בסנדלי עקב גבוהים ביותר. מתחילה לנוע יותר פנימה מחפשת מקום להתמקם בו כמה שיותר בפינה אני שונאת להידחק איפה שכולם נמצאים לא אוהבת להתחרות על צומת לב. מצאתי לי מקום ליד הקיר בפינה אחלה מקום ככה אני גם לא יעשה לעצמי פדיחות ואפול עם נעלי העקב זזה לפי הקצב לאט נותנת למוזיקה לחלחל בתוך גופי נותנת למוזיקה להכתיב לי מקצב. אני מתחילה לרקוד עם חברים שלי שבאו איתי צוחקת נהנת אחרי הכל כבר כמעט שנה שלא יצאתי, כמעט שנה שלא רקדתי בטירוף חושים. מביטה סביב מנסה לקלוט אנשים, מנסה להבין מה עובר להם בראש מה גורם להם לרקוד כמו שהם רוקדים. הוא ניגש אל חברה שלי מנסה להראות לה דבר מה אבל היא מנפנפת אותו לא הקדשתי לזה יותר מדי מחשבה אחרי הכל זה רגיל תמיד מתחילים איתה והיא תמיד מנפנפת אותם. הוא מביט בי אני רואה את המבט הבוחן מה אין לו בושה הרגע הוא התחיל עם חברה שלי! הוא ניגש אלי וכל מה שיכולתי לחשוב זה מה לעזאזל?! מה אני פרס תנחומים?! "איך קוראים לך?" הוא צועק לי מנסה להתגבר על רעש המוזיקה. "לא קוראים לי אני באה לבד" אני מחזירה אולי זה מה שירחיק אותו אבל לא במקום ללכת הוא מביט בי ואומר לי "אז בואי" מה זה לא נראה לי! אני מנסה להתעלם מביטה לכיוון אחר אך במקום ללכת הוא מדביק אותי לקיר ומתחיל לרקוד לא יודעת למה באמת שאני לא אבל התחלתי לרקוד ביחד איתו, אני לא יודעת מתי הריקוד הפך להיות אינטימי לחלוטין חושני ומעורר שנינו צמודים אחד לשני מזעים בטירוף רוקדים כמו זוג חרמנים שרק עכשיו התחיל להכיר את ההורמונים שלו בין הרגליים התחילה לי רטיבות בלתי נתפסת. בעוד המוח שלי צועק לי תרחקי אותו גופי לא הרשה לי, גופי בגד בי הוא רק התקרב יותר ויותר בלי יכולת שליטה נשאבתי לתוך עיוניו החומות. התחלנו להתנשק ואלוהים איזה נשיקה חשבתי שאני מתה ועליתי לגם עדן והריקוד שלנו נהיה יותר ויותר חייתי זה נראה כאילו עשינו סקס ממש שם על רחבת הריקודים מול כל האנשים בשלב מסוים המוח התגבר טיפה על החרמנות המטורפת והתחלתי להרחיק אותו ממני. הוא הביט בי במבט שרק גבר יודע ולחש לי לתוך האוזן "את לא זזה מכאן" הוא המשיך להדביק אותי אליו הרגשתי כאילו רק אני והוא קיימים הכל התמזג לא ראיתי אף אחד לא שמעתי כלום חוץ מנשימותינו לא ראיתי כלום חוץ מעיניו שמביטות בי. "איך קוראים לך" הוא לחש לי תוך האוזן "תעני כבר!" "לא קוראים לי אני באה לבד. זוכר?" עניתי בתגובה המשפט כאילו החזיר אותי למציאות וכל האנשים חזרו המוזיקה נהפכה יותר חזקה יותר חדה. "אני הולכת לשבת" אמרתי ודחפתי אותו ממני, התחלתי ללכת לעבר המדרגות עולה למעלה ופתאום קלטתי אותו עולה אחרי אלוהים הוא לא מוותר?! בחיים לא ראיתי גבר עקשן יותר ממנו! מוקדש לך גבר שלא מוותר.
