יום שישי

יום שישי

והנה אני כאן. מפתיע. לפחות אותי. אתמול נערך הביקור הרבע-שנתי שלי בהרקדה של גדי ביטון באוניברסיטת תל-אביב, ונהניתי עד מאוד. אפילו זכיתי להכיר את חלקכם. למדתי ריקוד - "לא עוזב את העיר" - מירי בודאי תשמח להזכיר לי מה שם המחבר, כי בעוונותי הרבים, כבר הספקתי לשכוח. אני אדגיש כי לא למדתי ריקוד מזה זמן רב- מעל לשנה, אני מניחה. אני מתכוונת ללימוד בשיטה המסורתי, ולא בדרך של העתקה, כי את זה אני עושה לרוב. אז מנקודת מבט של אחת שלא רוקדת פעמיים-שלוש בשבוע, ולא לומדת לפחות ריקוד אחד בשבוע, מה שבאמת יכול להיות מעיק - יש משהו מאוד מרענן בללמוד ריקוד ממש, צעד אחר צעד. מאוד נהניתי - גם מהלימוד, וגם מהריקוד. דבר אחד הוא תעלומה בעיני - האולם מלא אנשים. בזמן הלימוד - בלתי אפשרי כמעט לראות מה קורה בתוך המעגל , היכן שעמדו המדריך והבחורה שהדגימה איתו. ובכל זאת כולם מאמצים את עיניהם, כאילו שאם ינסו ממש חזק, יצליחו לראות מבעד לגבם/רגליהם של אלה שעומדים לפניהם. רק אני, ואולי עוד בודדים מלבדי, עמדו עם המבט לכיוון אחר מכולם - למעלה, לכיוון למסכים המצלמים את מרכז המעגל בדיוק, שם יכולתי לראות היטב את הדגמת הריקוד. למה אחרים לא משתמשים באופציה המצויינת הזאת, ומתעקשים להידחף למרכז? שיהיה סוף שבוע נעים לכולם, ובהצלחה בחידה של מירי. אני זיהיתי ארבע מובאות, ומאוד מרוצה מעצמי על כך. בריזה.
 
בריזה יקרה

לגבי הריקוד "לא עוזב את העיר" : הריקוד שייך לבחור הנחמד ניר דור שלא רק ש"עזב את העיר" הוא גם "עזב את הארץ" - אנו מקווים שניר דור ישוב לארץ ויחדש ימיו כקדם בחוגים חדשים. הריקוד כמובן ריקוד זוגות. ניר העביר את הריקוד בהשתלמות "שיקר מספר 21" בתאריך 3/1/1998. ברשותכם משהו אישי : אני מבקשת לספר לכם ארוע, הקשור אצלי למרקיד ניר דור, זכרון שנחרט חזק בזכרוני, ולעולם לא ישכח. בשנים 95/96 הרקיד ניר דור בכל מוצאי שבת בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב בקומת המפלס הרביעית. רקדתי ממש ליד ניר באותו מוצאי שבת 4/11/95 כשהשיר "ארץ אש וארץ ים" התנגן באוקטבה גבוהה בקולה העוצמתי של הזמרת מרגלית צנעני. ניר קיבל טלפון, הקשיב לשיחה, היה המום לרגע, הפסיק את מרגלית צנעני, נשם עמוק, והכריז ברמקול "הודיעו לי כעת שראש הממשלה נרצח" ולא יסף. אני לא אשכח את נהמת ההמונים, חלקם תפסו את הראש ולא האמינו למשמע אוזנם, וחלקם פשוט ישבו על הרצפה המומים. תוך דקות ספורות כמעט לא נשארו אנשים בתחנה המרכזית. ובכל פעם שאני שומעת את הריקוד "ארץ אש וארץ ים" אני נזכרת בניר דור ובהודעתו הדרמטית. בריזתי סליחה שגלשתי מהנושא. יפה שפתרת כבר ארבע מובאות. יש לך לפתור רק עוד 13 ורק עוד 5 שאלות, מה זה כבר ביני ובינך. בהצלחה יקירתי. מירי.
 
ורק לידיעתך מירי יקרה

ניר דור הגיע לביקור מולדת.(או אולי חזר לצמיתות?) אני מקווה שישאר איתנו ויחזור לריקודי העם. אגב גם ניר הוא בין בוגרי(למד בוינגייט),ואפילו חיבר ריקוד לזיכרה של נינה אורעד ז"ל שריכזה את האולפן בתקופתו.
 
והפעם שוב יש לנו

"ריקוד כפול". אש, כשיורם לימד את הריקוד שלו לשיר זה, סיפרתי לגדי שיש כבר ריקוד לשיר וריקוד זה, כפי שמירי ציינה, נלמד בהשתלמות וגם מתועד בקלטת עם ריקודיו של ניר בסידרת "רוקדים". הריקוד של יורם היה אמור להכנס לוידיאו של ההשתלמות הקרובה שצולמה היום (בהפקת עמותת פסטיבל כרמיאל עם שלמה ממן) ןושלמה הוריד ריקוד זה מהרשימה בגלל הכפילות. לא ברור לי מדוע עובדת קיומו של הריקוד אינה מוזכרת באתר "מרקיד"?
 
מסוג הדברים

שחקוקים לנצח בזכרון הקוקטיבי והאישי שלנו. לא נתקלתי באנשים שכאשר תשאל אותם היכן הם היו באותו מוצ"ש איום, לא ידעו להשיב. אני הייתי בהרקדת ריקודי שנות השישים של ירון מידן באוניברסיטת תל אביב. אני זוכרת איך ראשית סיפר ירון כי נורו יריות בכיכר. אף אחד לא ידע עדיין על מי נורו היריות - אני זוכרת שאני חשבתי בהתחלה כי מדובר בפיגוע, וכי היריות נורו דווקא לעבר הקהל. בשלב הזה ירון מידן החליט להמשיך את ההרקדה, אך להוריד את הקצב, והשמיע אך ורק שירים שקטים, שירי סלואו. כאשר נודע לו כי ראש הממשלה נרצח - הודיע זאת, והפסיק את ההרקדה. אני עדיין זוכרת היטב את הרגע - עמדתי ליד כסא, וכששמעתי את ההודעה, פשוט צנחתי על הכסא, כאילו לרגלי לא היה עוד כח לשאת את גופי. לאחר מכן יצאנו כולנו מהאולם, ונעמדנו בחוץ ליד אחת המכוניות, שבעליה הדליק את הרדיו על מנת שנוכל לשמוע את הדיווחים. ערב מצמרר וארור. מירי יקרה, להכיר ארבע מובאות בשבילי זהו הישג יפה, ומספיק על מנת שאדע את הקשר בין שמות כל השירים - את שאר המובאות איני מכירה, אך מן הסתם - מחר בחמש אכיר אותן, כשאקרא את הפתרונות של חברי הפורום.
 
לבריזה - גם אנו זכינו להכירך!

וזו זכות גם עבורינו, את לא רק כותבת יפה, ניראת נפלא ועושה רושם כי הנך בחורה נבונה וטובה. מה שכתבת כאן אכן מאד נכון, קשה מאד ללמוד עם קהל כה רב, אך גם אם לא נציץ במסכים ניתן לפחות להקשיב להסברים ולא תמיד צריך להדחף בכח, למרות שאישית העדפתי ללמוד היא ע"י חיקוי/העתקה + הסברים יחדיו. אכן, המדריך היה נפלא והריקוד מאד קליט וקיצבי.
 
למעלה