כן מיקה, האובדן קשה,
כואב וקורע. הזמן לא עוזר. שום דבר לא עוזר. אין "הוקוס פוקוס". "חטפנו מכה" - עכשיו כואב לנו. זה מה שיש . כאב גדול, איום ונורא. כך זה כשחוטפים מכה מאוד כואבת.. מתמודדים עם הכאב הגדול והנורא הזה, עוד יום ועוד יום ועוד יום.... ולאט לאט, לאט לאט, לומדים לחיות איתו. מעכלים מה משמעות האובדן. מעכלים מה זה לחיות בלי אהבת חיינו. בלי אמא לילדינו. אני הלכתי לסדנא להתמודדות עם אובדן בן /בת זוג, דבר שעזר לי מאוד לעזור לעצמי. בסיום הסדנא, הייתי במקום אחר לגמרי. במקום בו הייתי , הייתי יותר רגוע, שליו, עם בטחון. עם ודאות. עם הרגשת שליטה על החיים שלי. למדתי לחיות לצד האובדן. חיבוק. שבת שלום.
