יום שישי שבת מדכא..
עבדתי היום בוקר ועכשיו בערב בזמן שהרבה יוצאים ומבלים אפילו חברה שלי יצאה לשבת עם חברה שלה וידידים.
אני מוצאת את עצמי בוכה..כל סוף שבוע אותו הסיפור..באמצע השבוע פחות נורא בשבילי
היום דיברתי עם חברה שלי בפלאפון..
דיברנו על זה שאף אחד מהידידים שלה לא מעוניין שאני יבוא ושאני מרחיקה אותם ממנה כי תמיד היא באה איתי.
אמרתי לה תראי איך פעם אחרונה הייתי ממש נחמדה אליהם אבל אחד מהם רק אמר שאני צוחקת לעצמי ואז הורדתי את החיוך.
הוא לא מבין שאני בסך הכל מנסה להיות נחמדה וזה לא יותר. אני ממש לא יצחק לעצמי.
אז היא אמרה שאי אפשר לנהל איתי שיחה בכלל וזה נכון שכל דבר שאומרים לי אני עונה "כן " או "לא " או "לא יודעת" או "בסדר"
אמרתי לה אז לא משנה מה אני יעשה אחייך לא יחייך אני לא רצוייה.
היא גם אמרה שכל מה שעובר לי בראש שרוצים לשבת איתי לבד זה נורה אדומה "אל תתקרב אלי".
היא אמרה שאנשים קולטים שאת ישר לא סומכת עליהם. קודם כל רק מדברים איתי אל תסיקי מסקנות מהר מדי.
אמרתי לה מה יש לשבת איתי לבד אם אפשר לשבת כולם ביחד..אני לא מעוניינת לשבת עם ערבי לבד . אם הוא רוצה לשבת לבד זה לא סתם לדעתי. לא משנה מה היא תגיד זה מה אני חושבת ודעתי לא תשתנה.
בפעם האחרונה שישבתי לבד עם החבר של הידיד שלה הרגשתי לא בנוח לשבת איתו .
הרגשתי במעין "דייט " כזה ואני לא מעונינת להכיר אותם יותר מדי
חברה שלי אומרת שכמה חבל שאין לה חבר ובטעות פלטה "אז מה אני יצטרך אותך אם יהיה לי חבר".
ואז אמרה סליחה מה אני יצטרך את הישיבות האלה אם יש לי חבר ורק איתו אני יוצאת.
אמא שלי אמרה לי שחברה שלי צעירה ממני בת 21 ואני עוד מעט בת 29
נוח לה שאני סובבת סביבה יבוא יום היא תתחתן היא לא תראה אותי ממטר.
חברה שלי מודה שיש לה פתיל קצר מאוד ושהיא צריכה להשתנות. אמרה שקשה למצוא בחור נורמלי אצל כל אחד יש משהו דפוק..
אמרה היא לא צריכה לחפש יחפשו אותה בניגוד לנואשות
אמרה למצוא זה לא בעייה תלוי מה שהיא לא מוכנה להיות עם מישהו עם דפקט
אני כבר מזמן התייאשתי מבנים. מה לעשות שאיתי לא מתחילים ואם כן אז זה גברים נשואים או בחורים שלא נראים לי
ואני כן נראית טוב ועדיין לא מתחילים. כבר אימבדתי אמונה שמישהו אי פעם יתאהב בי וכן אני יודעת..שקודם אני צריכה לאהוב את עצמי כדי שיאהבו אותי שככה זה עובד
כרגע מה שמעסיק את מנוחתי זה סופי השבוןע
כל שישי אני עובדת ומגיעה הביתה אחרי 4 בצהריים
ומאז אין ..
אני שקועה בעצב ובאומללות
לא אכפת לי לעבוד סופי שבוע הלוואי
אבל מי יקבל אותי אפילו סופי שבוע ועוד יום ביום חול כי גם ככה אני בחופש פעם בשבוע
עבדתי היום בוקר ועכשיו בערב בזמן שהרבה יוצאים ומבלים אפילו חברה שלי יצאה לשבת עם חברה שלה וידידים.
אני מוצאת את עצמי בוכה..כל סוף שבוע אותו הסיפור..באמצע השבוע פחות נורא בשבילי
היום דיברתי עם חברה שלי בפלאפון..
דיברנו על זה שאף אחד מהידידים שלה לא מעוניין שאני יבוא ושאני מרחיקה אותם ממנה כי תמיד היא באה איתי.
אמרתי לה תראי איך פעם אחרונה הייתי ממש נחמדה אליהם אבל אחד מהם רק אמר שאני צוחקת לעצמי ואז הורדתי את החיוך.
הוא לא מבין שאני בסך הכל מנסה להיות נחמדה וזה לא יותר. אני ממש לא יצחק לעצמי.
אז היא אמרה שאי אפשר לנהל איתי שיחה בכלל וזה נכון שכל דבר שאומרים לי אני עונה "כן " או "לא " או "לא יודעת" או "בסדר"
אמרתי לה אז לא משנה מה אני יעשה אחייך לא יחייך אני לא רצוייה.
היא גם אמרה שכל מה שעובר לי בראש שרוצים לשבת איתי לבד זה נורה אדומה "אל תתקרב אלי".
היא אמרה שאנשים קולטים שאת ישר לא סומכת עליהם. קודם כל רק מדברים איתי אל תסיקי מסקנות מהר מדי.
אמרתי לה מה יש לשבת איתי לבד אם אפשר לשבת כולם ביחד..אני לא מעוניינת לשבת עם ערבי לבד . אם הוא רוצה לשבת לבד זה לא סתם לדעתי. לא משנה מה היא תגיד זה מה אני חושבת ודעתי לא תשתנה.
בפעם האחרונה שישבתי לבד עם החבר של הידיד שלה הרגשתי לא בנוח לשבת איתו .
הרגשתי במעין "דייט " כזה ואני לא מעונינת להכיר אותם יותר מדי
חברה שלי אומרת שכמה חבל שאין לה חבר ובטעות פלטה "אז מה אני יצטרך אותך אם יהיה לי חבר".
ואז אמרה סליחה מה אני יצטרך את הישיבות האלה אם יש לי חבר ורק איתו אני יוצאת.
אמא שלי אמרה לי שחברה שלי צעירה ממני בת 21 ואני עוד מעט בת 29
נוח לה שאני סובבת סביבה יבוא יום היא תתחתן היא לא תראה אותי ממטר.
חברה שלי מודה שיש לה פתיל קצר מאוד ושהיא צריכה להשתנות. אמרה שקשה למצוא בחור נורמלי אצל כל אחד יש משהו דפוק..
אמרה היא לא צריכה לחפש יחפשו אותה בניגוד לנואשות
אמרה למצוא זה לא בעייה תלוי מה שהיא לא מוכנה להיות עם מישהו עם דפקט
אני כבר מזמן התייאשתי מבנים. מה לעשות שאיתי לא מתחילים ואם כן אז זה גברים נשואים או בחורים שלא נראים לי
ואני כן נראית טוב ועדיין לא מתחילים. כבר אימבדתי אמונה שמישהו אי פעם יתאהב בי וכן אני יודעת..שקודם אני צריכה לאהוב את עצמי כדי שיאהבו אותי שככה זה עובד
כרגע מה שמעסיק את מנוחתי זה סופי השבוןע
כל שישי אני עובדת ומגיעה הביתה אחרי 4 בצהריים
ומאז אין ..
אני שקועה בעצב ובאומללות
לא אכפת לי לעבוד סופי שבוע הלוואי
אבל מי יקבל אותי אפילו סופי שבוע ועוד יום ביום חול כי גם ככה אני בחופש פעם בשבוע