יום שישי בערב
יום שישי בערב
לקפוץ לחברים שלה ב9 בערב
לשבת אצלהם בסלון לאכול פיצוחים לשתות איזו בירה
עד 11 ורבע וחצי משהו כזה
לקום,
להגיד "היה ממש נחמד" "פעם הבאה אצלינו" (ואנחנו עדיין לא גרים ביחדב כלל) (סתם אומרים מתוך נימוס)
ולנסוע אליה
ואחרי שעה אצלה להגיד אני הרוג , ונוסע בחזרה אלי (ומשחית את זמני מול המחשב) (לא פורנו*) (סתם משחית..)
זה נורמלי?
אלה חיים טובים לבחור מתבגר בן 30 פלוס?
זה לא מוקדם מידי?
בחור בגילי צריך לצאת עם חבר'ה למועדונים ולזיין בחורות בשרותים לא?
ולאכול אקסטות לעשן באנגים ולהקיע עודפי אלכוהול על המדרכה בדרך הביתה לא?
זה קצת מוקדם לי מידי הבורגנות הזו.
אני מוצא את עצמי נאחז בשאריות רווקותי (מתעקש שיותר נוח לי להרדם אצלי ונפגש מחר וכאלה)
וזה לא שאני לא מאוהב
זה בגלל שאולי היא תהיה אשתי (היא עוד לא יודעת על זה) ואני קצת משקשק (טוב, הרבה משקשק)
אומר, חד וחלק, אם לא היה הקטע הזה של ההחלטה שלי להתחתן, היתי נסחף איתה במערבולת של יצר תשוקה וכל התוספות.
אני קצת מאובן
מרגיש שאוטוטו אני עובר לפורום 'נשואים נשואות' או 'אבות וחיתולים' וזה מלחיץ!!!
היא בכלל לא מודעת ללחץ שעובר עלי
לא משתף אותה
היא בטח תתפחלץ ש'החלטתי' שהיא תהיה אשתי בלי לברר איתה (סוג של יהירות מובנת)
אז בנתיים אני קול מבחוץ
ומתפרק מבפנים
אז מי רוצה לבוא למסיבת הרווקים שלי?
פאק! להיות רווק או עם חברה לקשר לא רציני זה כל כך קל.
איך כל האלה שמתחתנים טיקטק בלי יותר מלודרמות
כאילו, אני? נשוי? WTF אני עוד ילד!
יום שישי בערב
לקפוץ לחברים שלה ב9 בערב
לשבת אצלהם בסלון לאכול פיצוחים לשתות איזו בירה
עד 11 ורבע וחצי משהו כזה
לקום,
להגיד "היה ממש נחמד" "פעם הבאה אצלינו" (ואנחנו עדיין לא גרים ביחדב כלל) (סתם אומרים מתוך נימוס)
ולנסוע אליה
ואחרי שעה אצלה להגיד אני הרוג , ונוסע בחזרה אלי (ומשחית את זמני מול המחשב) (לא פורנו*) (סתם משחית..)
זה נורמלי?
אלה חיים טובים לבחור מתבגר בן 30 פלוס?
זה לא מוקדם מידי?
בחור בגילי צריך לצאת עם חבר'ה למועדונים ולזיין בחורות בשרותים לא?
ולאכול אקסטות לעשן באנגים ולהקיע עודפי אלכוהול על המדרכה בדרך הביתה לא?
זה קצת מוקדם לי מידי הבורגנות הזו.
אני מוצא את עצמי נאחז בשאריות רווקותי (מתעקש שיותר נוח לי להרדם אצלי ונפגש מחר וכאלה)
וזה לא שאני לא מאוהב
זה בגלל שאולי היא תהיה אשתי (היא עוד לא יודעת על זה) ואני קצת משקשק (טוב, הרבה משקשק)
אומר, חד וחלק, אם לא היה הקטע הזה של ההחלטה שלי להתחתן, היתי נסחף איתה במערבולת של יצר תשוקה וכל התוספות.
אני קצת מאובן
מרגיש שאוטוטו אני עובר לפורום 'נשואים נשואות' או 'אבות וחיתולים' וזה מלחיץ!!!
היא בכלל לא מודעת ללחץ שעובר עלי
לא משתף אותה
היא בטח תתפחלץ ש'החלטתי' שהיא תהיה אשתי בלי לברר איתה (סוג של יהירות מובנת)
אז בנתיים אני קול מבחוץ
ומתפרק מבפנים
אז מי רוצה לבוא למסיבת הרווקים שלי?
פאק! להיות רווק או עם חברה לקשר לא רציני זה כל כך קל.
איך כל האלה שמתחתנים טיקטק בלי יותר מלודרמות
כאילו, אני? נשוי? WTF אני עוד ילד!
