יום שישי, את יודעת

[גלבועא]

יום שישי, את יודעת

אז כן היום מחלקים תעודות. אתמול התעצבנתי על תלמידי כיתה מסויימת שאיבדו את גבולות המותר-האסור. מהן לדעתכם/ן הדרכים הנכונות ליצירת גבולות?

 

[תפו ופוזה]

בקר טוב. לקראת שבת ../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo141.gif

גבולות המותר בקרב תלמידים אמורים להיות ברורים! בכל גיל לא כל שכן בגילאי העשרה . חטיבה - תיכון. אין לי מושג למה אתה מרמז שהם עברו את הגבול? בתחום ההתבטאות היחס, המשמעת? אבל בשעה שתלמיד עובר לטעמך את גבול המותר התשובה אמורה להיות חדה, משמעותית ובלתי מתפשרת אני צוחקת, מתבדחת, צינית ולבבית כאשר עוברים את הגבול בשניות אני אסרטיבית, זועפת פני ומציגה את הדברים כמעבר גבול! לא צועקת לא מענישה אומרת במילים!! אני לא מכונה שיעליבו את חבריהם לא יטיילו בכיתה לא יתחצפו. לא ישתמשו בנייד לא יאכלו מה קרה אצליך?

 

[ה ר מ י נ ה]

אם מדובר על גבולות בבית, צריך להתחיל מגיל

אפס. אם מדובר על גבולות בבית הספר, מהשעור הראשון. עדיף להיות קשוחים ו"עקשנים" בהתחלה, נוסח:"Don't fuck with me" כך שגם אם מאוחר יותר המורה הופך לליברלי יותר, התלמידים יודעים מה הגבולות שלו. אבל, בבית ספר יש כל כך הרבה סגנונות של מורים, שהתלמידים מרשים לעצמם הרבה יותר, גם מכיון שהם יודעים ששמו של בית הספר מאוד יקר למנהליו, ושהם ישתדלו "לכבס את הכביסה המלוכלכת" בפנים, כדי שבתקשורת המקומית לא יופיעו סיפורים על בית הספר שעלולים להבריח תלמידים בשנת הלימודים הבאה. באופן פרדוקסאלי, ככל שמעמדו של בית הספר חזק יותר בישוב, כך יכולים המנהלים להרשות לעצמם שמירה יותר קפדנית על גבולות ומשמעת, המלווה, מן הסתם, גם בענישה מחמירה יותר.

 

[גלבועא]

No one fucks with me

האסרטיביות וה"קשיחות" שלי ידועים היטב. הבעיה היתה בתחום של ערעור על ציון מבלי לקרוא את העבודה ואת ההערות עליה

זה מבחינתי גבול עקרוני שמצביע על אי קבלת הסמכות המקצועית שלי. על זה בדיוק הם שמעו "הרצאה" במשך 5 דקות כשהם עומדים.

 

[תפו ופוזה]

אצלנו מותר לערער על ציון תעודה

יש טופס מיוחד ומגישים אותו רק 48 שעות אחרי קבלת התעודות ולא קודם לכן. לגבי עבודה או מבחן אפשר לבקש בצורה נאותה שיחה איתך או איתך ועם המחנכת. התלמיד בעצם לא קרא את הערותיך? לא הבנתי

 

[גלבועא]

בוודאי שהוא לא קרא הערות

הוא כבר מראש יודע מה הציון המגיע לו. השני בא לספר לי שמורה לספרות כתבה לו את העבודה, ואיך אני מעז לתת לו ציון כזה.. את הבנת את זה? חחחחחח המחנכת שלהם מעלה לגוגל כל משפט מעבודות שנראה לה מועתק ומקבלת רשימת מקורות שהם העתיקו-הדביקו, גם אני פועל בצורה כזו. חחחחחח

 

[תפו ופוזה]

אני מכירה את זה! גם אני נוהגת כך ואגב

לא ענית לי למסר של אתמול לגבי ההצעה.

 

[גלבועא]

אגב החצוף שכתבה לו מורה את העבודה

הוא כבר לא הגיע לקטר אצלי יותר. והמורה הזו, הייתי שמח לדעת מי היא ולהרביץ לה קצת תורה של קולגיאליות ו/או ללמד אותה לומר לבחור שהיא כותבת לו עבודות, שהיא כותבת לו לא ברמה של מאה בגלל .... מה אגיד לך.. כבר היה לי פעם סיפור כזה לפני כ- 15 שנה. איזו תלמידה קיבלה 70 ואחותה הגיעה במיוחד לערב הורים כדי לספר לי שהפרופסור לספרות שלה אמר שהוא היה נותן 100 על עבודה כזו. אז אמרתי לה שהפרופסור יתכבד לבוא ללמד במקומי ולתת ציונים. אני לא מבין - אין הערות עניניות אלא רק קוטראיי.