יום ראשון- עידכון.

[kiticat]

יום ראשון- עידכון.

יום ראשון בבוקר קיבלתי בחזרה תוצאות מעבדה של בדיקת הדם הנוספת. 304 גלוקוז ו5.00קיטונים בשתן. הרופא שלי קבע סכרת נעורים והפניה למיון. אישפוז טראמותי שכלל עירוי נוזלים שהוצא למחרת. הייתי עד עכשיו בבית החולים- בריזאלי אם מישהו שואל. בדיקת דם אחורנה הייתה שעשיתי לעצמי 311, וזה שעתיים אחרי האוכל. הערכים ירדו, והם לא מצאו עוד קיטונים לדבריהם. אבל מאתמול אני מרגישה כמו מסננת. אין נזק בעיניים. והערכים תמיד היו מעל 250. כשבבית תמיד היו מעל 300, אבל בבית אכלתי קצת יותר מלחם ומרגרינה... בכל אופן יצאתי היום עם מרשם של קלוגופז´. אם אני לא טועה. אבל בכל זאת, לפני האישפוז עצמו אכלתי כמו חזירה וירדתי במשקל. ומאתמול אני משתינה כמו מסננת. כבר אתמול לקחתי את הכדור הראשון. היום את השני. 850 מליגרם כל פעם, וזה לא נראה שעושה ממש הבדל.... אבל הם די בטוחים שזה סכרת מסוג 2.

 

[slightly]

צרת רבים ?

גם אני התחלתי בערכים כמו שלך וגם אני לוקחת גלוקופז´. התחלתי עם כדור אחד ליום (זה המינון ההתחלתי) ועכשיו אני לוקחת 3 פעמים ביום. בימים הראשונים באמת לא ראיתי שיפור, אבל כשהגעתי למינון מלא התחלתי להתאזן, ומאז אני מאוזנת. אז..סבלנות

 

[kiticat]

אז ניתן לשלול מסוג 1?

אין לי ירח דבש או משהו כזה? כי בכל זאת 300 ומשהו.. אבל לא בדקו לי קיטונים אחרי שהוציאו לי את האינפוזיה והערב בבית המרקחת אני מתכוונת לרכוש ולבדוק מידי פעם בעצמי. לא ביג דיל..... אבל הכדור ממש עושה לי רע...

 

[slightly]

אבחנה בין סוגי הסוכרת נעשית

ע"י המצאות נוגדנים בדם - GAD ואיי לבלב.(נדמה לי שזה שמם), ולא תמיד התוצאות חד משמעיות. אני לא יודעת אילו בדיקות ערכו לך אבל הבירור כולל בדיקת נוגדנים. בקשר לקיטונים - הם יכולים להופיע בשתן בשני סוגי הסוכרת. הגלוקופז´ באמת עושה רע בהתחלה - כאבי בטן, שלשלולים, בחילה - אבל התופעות חולפות עם הזמן. (זו הסיבה שמתחילים עם מינון נמוך).

 

[kiticat]

יופי

אני מתה מכאבי ראש, כאבי בטן רגילים, עוד לחצים בחזה קלים, ועוד סתם הרגשה מחורבנת ובכלל הסוכר לא יורד. אם מחר זה ממשיך אני מפסיקה ואומרת שימצאו לי משהו אחר. כאילו לא חסר מספיק תרופות לסכרת.

 

[slightly]

עם כל הכבוד

אין כאן הוקוס פוקוס. לא מאזנים סוכרת ב 3 ימים. גלוקופז´ הוא כדור מצוין לו גם מהסיבה שאינו גורם להיפו. אני מציעה לך לדווח על תופעות הלוואי ולתת לרופאים להחליט איך לטפל.

 

[kiticat]

אמרתי להם.

מיותר לציין ששיחררו אותי מבית החולים על 311? בכל אופן, מאתמול הפכתי למסננת ולי נמאס. אפשר לחשוב כמה אני שותה.... ולא, לפני אתמול לא הייתי רצה לשירותים כל כמה דקות. חוץ מזה, שאני לא מבקשת לרדת ל100 סוכר. אבל הסוכר בדיוק איפה שהוא היה לפני 3 כדורים. יופי. אני כבר רואה איך "עוזר" וגם המצב רוח שלי בזבל, בגללו. נחמד. ממש. מה שבטוח, הסכרת תהיה מה שתהרוג אותי, כי אני כבר יודעת טוב מאוד מה יקרה. מה לעשות שאני מכירה את עצמי ואת התגובות שלי למצבים מסויימים.

 

[kiticat]

אהה.

כן! "חצי הכוס המלאה" זה לא סכרת נעורים. רק שתאמינו לי שמבחינתי אינסולין נשמע יותר טוב מכדורים. נמאס לי! אני מבקרת את האסלה באופן קבוע!!!! אוף!

 

[slightly]

OK תקשיבי

נלך פרה פרה.

סוכרת לא מאזנים בבית חולים, אלא בבית, בסביבה הטבעית, תחת הדיאטה הרגילה ולא זו של בית החולים.

מה שגורם להשתנת יתר זה הרמות הגבוהות של הסוכר בדם, ולא הגלוקופז´. אחסוך ממך את ההסבר הפיזיולוגי, אבל בקיצור אומר שהגוף מפריש את עודפי הסוכר דרך הכליות יחד עם מים.

השתנת יתר לא תמיד מופיעה מהתחלה, מסיבות שונות.

כמו שאמרתי כבר קודם, סוכרת לא מאזנים ב 3 ימים. אסור להתיאש.

סוכרת זה לא "מצבים מסויימים". זה מצב חדש שאת לא מכירה ושתצטרכי להתמודד איתו לטוב ולרע.

התגובה שלך מובנת וטבעית, אלו שלבים נורמיליים אותם כולנו עברנו. בכל מקרה, אנחנו כאן בשבילך ולמענך אם וכאשר תרצי. כאן את יכולה ´לשחרר קיטור´. תאמיני לי - זה עוזר.

 

[עמית 29]

קיטקאט היקרה!

עכשיו את בתחילת תהליך של "עיכול" המחלה... מצבי רוח, תחושות לא טובות והשד יודע מה, הם כולן תופעות טבעיות של קבלת בשורה כמו שקבלת!!! אז באמת כמו שסלייטלי כתבה לאט, לאט. בואי ננסה להירגע רק קצת. בארץ יש 400,000 חולי סוכרת (40,000 מתוכם סוכרת נעורים)!!! אז את ממש לא לבד! את דודו טופז את מכירה ---> אז יש לו סוכרת. לא נראה לי שזה הפריע לו להצליח!!! את אנחנו פה וננסה לעזור ! בהצלחה!

 

[kiticat]

נוגדנים- התוצאות יחזרו בעוד שבועות.

 

[תירץ]

כח רצון

ל KITICAT שלום, כח רצון הוא מרכיב חשוב בטיפול בסוכרת, אבל, כשמרגישים רע מבחינה גופנית,

ומבחינה נפשית - פתאום את לא צ. ב. ר.(צעירה בריאה ורעננה),

ובשבוע הבא צריך לחזור לביה"ס, אז כח הרצון לא רוצה. אז תני לעצמך את הזמן: להתרגל לרעיון, ושגוף שלך יתרגל לתרופות, ורמת הסוכר בדם תרד, ואז גם כח הרצון יחזור אליך,ותרגישי יותר טוב. יהיה פעם טוב. אני מבטיחה לך.

תירץ.

 

[לזר]

אני לא רופא, אבל על סמך

התאור המאלף שלך, עדיף שתבחרי במשאבת האינסולין, כאשר גם הרופא האמיתי יחליט על טיפול אינסוליני. המתיני לירידה במשקל, ככל שאפשר. אני קבלתי טייפ 1 בגיל 33, 3 שנים אחרי מלחמת יום כיפור. ירדתי 24 ק"ג במשך חודש וחצי בערך, אבל כאשר היתי במיון, יצאתי לכיוון המחלקה בבית החולים כבר אחרי זריקת האינסולין הראשונה שלי. 1977.... את תהני מהמשאבה עד בלי גבול ותרגישי כמו נמרה ולא כמו סמרטוט רטוב כעת. תודיעי לי כאשר הרופא יחליט על טייפ 1 ואנסה לטט לך כמה טיפים. תהני מהחיים ולא תיפול רוחך