יום קשה
- פותח הנושא TinaBa
- פורסם בתאריך
אלומת האור
New member
אני אכתוב לך בקרוב, רע לי בעצמי.
טוב שאת כותבת.
הכי חשוב בתהליך הזה זה לא לשמור את הקשיים בבטן ובנפש ולתת לזה לצאת החוצה בצורה נכונה וטובה ולא כלפיך.
את עוברת תהליכים גדולים. ונוגעת בכאבים הכי כואבים ופתוחים... וזה לוקח זמן למצוא את הפלסטר הנכון... שיתאים בדיוק וירכך את מה שעברת.
את צודקת יש לך הרבה מאוד מה להפסיד. ולכן כל פעם שקשה..מציעה לך להסתכל על הדברים הטובים בחיים שלך. על הקטנה שלך ובעלך שכל כך אוהב אותך.
וכל הטוב שמסביב... ישר זה מלטף את הנפש.. לראות מה השגנו... להזכיר לעצמנו איך אנחנו מרגישים טוב. ונעים...
ושזה אפשרי לשמוח ולהנות מהחיים.
באותו רגע זה כואב ואין אוויר לנשימה ואחרי כמה נשימות טובות. קפה. ומנוחה. מבינים כמה חוזק יש בנו. כמה חוזק יש בך.
וממשיכים מאותה נקודה עם כל האור שיש בחיים...
אוהבת אותך. חושבת עליך. מאמינה בך....
הכי חשוב בתהליך הזה זה לא לשמור את הקשיים בבטן ובנפש ולתת לזה לצאת החוצה בצורה נכונה וטובה ולא כלפיך.
את עוברת תהליכים גדולים. ונוגעת בכאבים הכי כואבים ופתוחים... וזה לוקח זמן למצוא את הפלסטר הנכון... שיתאים בדיוק וירכך את מה שעברת.
את צודקת יש לך הרבה מאוד מה להפסיד. ולכן כל פעם שקשה..מציעה לך להסתכל על הדברים הטובים בחיים שלך. על הקטנה שלך ובעלך שכל כך אוהב אותך.
וכל הטוב שמסביב... ישר זה מלטף את הנפש.. לראות מה השגנו... להזכיר לעצמנו איך אנחנו מרגישים טוב. ונעים...
ושזה אפשרי לשמוח ולהנות מהחיים.
באותו רגע זה כואב ואין אוויר לנשימה ואחרי כמה נשימות טובות. קפה. ומנוחה. מבינים כמה חוזק יש בנו. כמה חוזק יש בך.
וממשיכים מאותה נקודה עם כל האור שיש בחיים...
אוהבת אותך. חושבת עליך. מאמינה בך....
שולחת חיבוק...
טינה יקרה שלום,
אכן נשימות זה דבר שמאוד עוזר. הייתה תקופה שתרגלתי כול יום נשימות כול בוקר, אבל בשלב כלשהו מסיבות שאינני זוכרת מה הן היו (אולי עומס מטלות) הפסקתי, וכיום אני כבר לא זוכרת כלום. אבל אני זוכרת שבתקופה שכן תרגלתי, זה כן נתן לי משהו. אז אם זה משהו שאת יכולה להתחבר אליו, וגם להתמיד, יש בהחלט א/נשים שהפיקו תועלת ושלווה פנימית מתרגול שכזה.
יש ימים כאלה שמאוד קשה בהם. אבל יכולים להיות גם ימים טובים יותר. אני חושבת שזה מה שמחזיק אותי גם במצבים הקשים, הידיעה שהמצב הקשה אולי זמני ויחלוף...ואם זה משהו שאי אפשר לצאת ממנו (כמו הירידה בשמיעה) אז אני מחפשת מה המצב הכי טוב שאפשר להגיע אליו...בתוך הסיטואציה הנתונה...
אז אני שולחת חיבוק...
לבשה.
טינה יקרה שלום,
אכן נשימות זה דבר שמאוד עוזר. הייתה תקופה שתרגלתי כול יום נשימות כול בוקר, אבל בשלב כלשהו מסיבות שאינני זוכרת מה הן היו (אולי עומס מטלות) הפסקתי, וכיום אני כבר לא זוכרת כלום. אבל אני זוכרת שבתקופה שכן תרגלתי, זה כן נתן לי משהו. אז אם זה משהו שאת יכולה להתחבר אליו, וגם להתמיד, יש בהחלט א/נשים שהפיקו תועלת ושלווה פנימית מתרגול שכזה.
יש ימים כאלה שמאוד קשה בהם. אבל יכולים להיות גם ימים טובים יותר. אני חושבת שזה מה שמחזיק אותי גם במצבים הקשים, הידיעה שהמצב הקשה אולי זמני ויחלוף...ואם זה משהו שאי אפשר לצאת ממנו (כמו הירידה בשמיעה) אז אני מחפשת מה המצב הכי טוב שאפשר להגיע אליו...בתוך הסיטואציה הנתונה...
אז אני שולחת חיבוק...
לבשה.
עייפה רוצה לישון
New member
היי מקווה שעכשיו טוב
יותר . כל הכבוד שאת כותבת ולא מוותרת
ברגעים קשים להחזיק קרח לשים ביד על הרכות והצוואר עוזר לא להתנתק וגם להרגיע את הרצון ....
אני הכנסתי לפון מדיטציות להרגעה מנסה לשמוע לאזן
והרבה מוזיקה להשתיק את הרעש הזה שרוצה ואומר להכאיב
תמשיכי לשמור על עצמך ותודה על התזכורת שחייבים ואין ברירה
יותר . כל הכבוד שאת כותבת ולא מוותרת
ברגעים קשים להחזיק קרח לשים ביד על הרכות והצוואר עוזר לא להתנתק וגם להרגיע את הרצון ....
אני הכנסתי לפון מדיטציות להרגעה מנסה לשמוע לאזן
והרבה מוזיקה להשתיק את הרעש הזה שרוצה ואומר להכאיב
תמשיכי לשמור על עצמך ותודה על התזכורת שחייבים ואין ברירה
רוצה לפרוק עוד...
אלה ימים מאוד מאתגרים-
אני פוגשת אנשים שפגעו בי.
אני פוגשת חלקים בי שקשה לי לפגוש.
ויש לי מעט מאוד טיפול.
ובימים כאלה הצמצום, הפגיעה, לפעמים מרגישים הדבר היחיד שיכול להציל אותי. הם ממסכים כל כאב.
כשאני מצמצמת אני לא מרגישה כלום. פשוט כלום.
אני מודעת למחירים. אני יודעת למה לא לעשות. אני גם יודעת שזה בסופו של דבר מאוד לא יעיל.
אבל לפעמים זה כל מה שאני רוצה לעשות. לקפוץ לשם ראש. (ולא עושה)
וגם-
אני צריכה לקבל בקרוב מאוד החלטה חשובה בתחום המקצועי, וזה עוד יותר מבלבל ועוד יותר מציף. אני מרגישה שיש בי גם מוטיבציות חולות שמנהלות אותי וכבר קשה לי לעשות את ההפרדה.
אני בכלל מרגישה שקשה לי לעשות הפרדה. לשמור על גבולות. להמנע מערבובים.
פשוט בא לי לנוח מהכל.
אלה ימים מאוד מאתגרים-
אני פוגשת אנשים שפגעו בי.
אני פוגשת חלקים בי שקשה לי לפגוש.
ויש לי מעט מאוד טיפול.
ובימים כאלה הצמצום, הפגיעה, לפעמים מרגישים הדבר היחיד שיכול להציל אותי. הם ממסכים כל כאב.
כשאני מצמצמת אני לא מרגישה כלום. פשוט כלום.
אני מודעת למחירים. אני יודעת למה לא לעשות. אני גם יודעת שזה בסופו של דבר מאוד לא יעיל.
אבל לפעמים זה כל מה שאני רוצה לעשות. לקפוץ לשם ראש. (ולא עושה)
וגם-
אני צריכה לקבל בקרוב מאוד החלטה חשובה בתחום המקצועי, וזה עוד יותר מבלבל ועוד יותר מציף. אני מרגישה שיש בי גם מוטיבציות חולות שמנהלות אותי וכבר קשה לי לעשות את ההפרדה.
אני בכלל מרגישה שקשה לי לעשות הפרדה. לשמור על גבולות. להמנע מערבובים.
פשוט בא לי לנוח מהכל.
מנוחה
טינה שלום,
אני מאוד מבינה את ההרגשה הזאת של אין לי כוח יותר ואני רוצה לנוח.
הרי המוח שלנו רץ לכול הכיוונים, אז מנוחה (פיזית או נפשית) היא זמן של רגיעה, זמן של הפסקה בשביל לעשות סדר...ושווה לפעמים לעשות עצירה מהסוג הזה...
לפגוש את החלקים הקשים זו משימה לא פשוטה, וכול אחת מנסה למצוא לעצמה דרך אישית להתמודד עם זה. האם את יכולה לחשוב על דרך חיובית כלשהי להתמודדות?
לגבי קבלת החלטות: כשיש לי החלטה חשובה שצריך לקבל, אני כותבת לעצמי (או לפחות חושבת על זה) את כול ה'בעד' וה'נגד', ולוקחת זמן לתת להחלטה להבשיל.
אז קחי לך את הזמן שדרוש לך, על מנת לעשות דברים בצורה בריאה וטובה, ושיהיה לך בהצלחה בתחום המקצועי, מה שלא תהיה ההחלטה שלך...
לבשה.
טינה שלום,
אני מאוד מבינה את ההרגשה הזאת של אין לי כוח יותר ואני רוצה לנוח.
הרי המוח שלנו רץ לכול הכיוונים, אז מנוחה (פיזית או נפשית) היא זמן של רגיעה, זמן של הפסקה בשביל לעשות סדר...ושווה לפעמים לעשות עצירה מהסוג הזה...
לפגוש את החלקים הקשים זו משימה לא פשוטה, וכול אחת מנסה למצוא לעצמה דרך אישית להתמודד עם זה. האם את יכולה לחשוב על דרך חיובית כלשהי להתמודדות?
לגבי קבלת החלטות: כשיש לי החלטה חשובה שצריך לקבל, אני כותבת לעצמי (או לפחות חושבת על זה) את כול ה'בעד' וה'נגד', ולוקחת זמן לתת להחלטה להבשיל.
אז קחי לך את הזמן שדרוש לך, על מנת לעשות דברים בצורה בריאה וטובה, ושיהיה לך בהצלחה בתחום המקצועי, מה שלא תהיה ההחלטה שלך...
לבשה.
מצטערת שככה קשה לך..
איך את מרגישה עכשיו?
גאה בך מאוד שאת יודעת להחזיק מעמד ולא לפנות למקומות הרסניים.
בעיני הם ממש כמו סמים- נותנים הקלה מיידית ואז מתחילים לגבות בריבית.
כל פעם שהכל עולה על גדותיו, תזכיר שההצפה הרגשית הקשה, זו שבמהלכה כבר מאוד קרובים לאבד את התקווה- לא נמשכת לנצח. גם אם זה אומר לברוח מתחת לשמיכה, לבכות כמה שעות.. ההקלה כן מגיעה וזה לא ישאר לנצח.
כל פעם שבמצב כזה את מתמודדת בדרכים בריאות את מתחזקת. וזה אומר שבפעם הבאה תהיי יותר חזקה מול הטריגר.
אוספים וצוברים את הכוחות האלו במילימטרים, אבל הם כן מצטברים.
איך את מרגישה עכשיו?
גאה בך מאוד שאת יודעת להחזיק מעמד ולא לפנות למקומות הרסניים.
בעיני הם ממש כמו סמים- נותנים הקלה מיידית ואז מתחילים לגבות בריבית.
כל פעם שהכל עולה על גדותיו, תזכיר שההצפה הרגשית הקשה, זו שבמהלכה כבר מאוד קרובים לאבד את התקווה- לא נמשכת לנצח. גם אם זה אומר לברוח מתחת לשמיכה, לבכות כמה שעות.. ההקלה כן מגיעה וזה לא ישאר לנצח.
כל פעם שבמצב כזה את מתמודדת בדרכים בריאות את מתחזקת. וזה אומר שבפעם הבאה תהיי יותר חזקה מול הטריגר.
אוספים וצוברים את הכוחות האלו במילימטרים, אבל הם כן מצטברים.
מתעוררת לחלום
New member
שלחתי לך
ואז נכנסתי לפה, ראיתי את ההודעה ונצבט לי ה
.
מבינה ככה מתוך השורות ובין השורות על המעברים השונים הלא פשוטים.
על הבין לבין.
על הפערים.
ואכן, יש לך יותר מידי מה להפסיד ויש גם הרבה מה להרוויח.
תכתבי.
ואז נכנסתי לפה, ראיתי את ההודעה ונצבט לי ה
מבינה ככה מתוך השורות ובין השורות על המעברים השונים הלא פשוטים.
על הבין לבין.
על הפערים.
ואכן, יש לך יותר מידי מה להפסיד ויש גם הרבה מה להרוויח.
תכתבי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.