יום עצמאות אחר
- פותח הנושא אמרלדה
- פורסם בתאריך
יום עצמאות אחר
בדרך כלל כל יום עצמאות כל המשפחה המורחבת אצלי. גם הפעם
אני תמיד מזמינה בכיף ובשמחה וברוחב לב. אני מכינה מכל טוב, סלטים, בשר למנגל, משהו לצמחונים וקינוח אחד.
אבל כיוון שאנחנו המון אנשים, תמיד גם כולם מביאים אתם. יש שלוש ארבע משפחות
שמביאות עוד בשר, והרבה, שיספיק לכולם, והצעירים יותר ממלאים את הבית בתוספות,בעוגות, מאפים וסלטים.
זוכרות שהשנה כתבתי לכן את פאר יצירתי בדגים בכל שבוע הפסח? אז זהו. מבחינתי, המטבח נסגר. אין לי סבלנות,
ועד שהיא לא תחזור, אני מכינה קצת דברים קלים וטעימים מירקות לארוחת ערב לשניים, וגם זה רק פעם ביומיים שלושה.
אז כתבתי לחבר'ה: לפני יומיים יצאתי לפנסיה, לא בא לי לעבוד, אני תורמת את הבית, אתם מוזמנים לתרום את כל השאר.
לא נכנסת למטבח... ומאז, אני שוברת את הראש איך לעמוד במילותיי.
הבן האחראי על האש אמר: אם הזמנת את כולם בשתים עשרה וחצי, הילדים צריכים כבר לאכול באחת. אז אי אפשר לחכות שכל אחד
יגיע בקצב שלו (חלק מגיעים יותר מאוחר) ואז נתחיל את המנגל, נקניקיות את חייבת לקנות, שנתחיל בהן לילדים. טוב.
יש לי שאור, הולכת לאפות לחם שיפון ביום שני. אצרף אליו טחינה, סלט חצילים וסלסה עגבניות תוצרת בית. סתם כי בא לי, לא שהלחם
הזה מתאים למנגל...
מה עוד אני יכולה לשים על השולחן? בדרך כלל הקבאבים שלי מככבים, אבל זו עבודה ואני לא רוצה עבודה. לא אכפת
לי לקנות. אבל מה? קניתי כמובן שתיה וחמוצים. על פיתות מישהו אחר ממונה, קונה שעה לפני, טריות. בת דודתי הצמחונית מביאה פלאפל אפוי
בתנור ואחרת עוגה או שתיים.
הלוואי ויכולתי לקנות איזשהו בשר, אבל החבר'ה לא אוכלים כל מיני מעובדים, מה שהוכן בבתים שלנו וזהו. אני יכולה להכין קערת פרגיות ברוטב
חריף. זה בלי עבודה והרוטב כבר קיים (ניסה להיות סלסת עגבניות ויצא סחוג נוזלי - חריףףףף. נהדר לטבול בו לחם שיפון וגם לצפות פרגיות כדי
לשים אותן על האש.
סלטי ירקות טריים מגיעים בדרך כלל עם החבר'ה, לפחות שלושה. לי יהיו הרבה ירקות ופירות במקרר, לשטיפה והגשה חתוכים ברגע האחרון.
צריכה גם למסיבת שני בערב אצל חברים להביא מגש פירות חתוכים.
בקיצור, מנוי וגמור אתי לעשות את יום העצמאות אחרת. רק לא בטוחה איך. והבן השני שלי אומר ככה: את צריכה לסדר ולנקות ולעשות קניות היום,
מחר להכין מה שאת רוצה, וביום שלישי עד 12:30 לשבת רגל על רגל כי את תמיד כל כך מתרוצצת כשהם פה, שאני רואה רק את המתח.
ואני לא מכירה אירוח בלי להתרוצץ. בטח לא של כ50 איש כולל ילדים קטנים שצפויים להתפזר בין גינה, מרפסת נוף, חדר אוכל, מטבח וסלון...
סליחה שהארכתי. הערות והארות יתקבלו בברכה.
בדרך כלל כל יום עצמאות כל המשפחה המורחבת אצלי. גם הפעם
אני תמיד מזמינה בכיף ובשמחה וברוחב לב. אני מכינה מכל טוב, סלטים, בשר למנגל, משהו לצמחונים וקינוח אחד.
אבל כיוון שאנחנו המון אנשים, תמיד גם כולם מביאים אתם. יש שלוש ארבע משפחות
שמביאות עוד בשר, והרבה, שיספיק לכולם, והצעירים יותר ממלאים את הבית בתוספות,בעוגות, מאפים וסלטים.
זוכרות שהשנה כתבתי לכן את פאר יצירתי בדגים בכל שבוע הפסח? אז זהו. מבחינתי, המטבח נסגר. אין לי סבלנות,
ועד שהיא לא תחזור, אני מכינה קצת דברים קלים וטעימים מירקות לארוחת ערב לשניים, וגם זה רק פעם ביומיים שלושה.
אז כתבתי לחבר'ה: לפני יומיים יצאתי לפנסיה, לא בא לי לעבוד, אני תורמת את הבית, אתם מוזמנים לתרום את כל השאר.
לא נכנסת למטבח... ומאז, אני שוברת את הראש איך לעמוד במילותיי.
הבן האחראי על האש אמר: אם הזמנת את כולם בשתים עשרה וחצי, הילדים צריכים כבר לאכול באחת. אז אי אפשר לחכות שכל אחד
יגיע בקצב שלו (חלק מגיעים יותר מאוחר) ואז נתחיל את המנגל, נקניקיות את חייבת לקנות, שנתחיל בהן לילדים. טוב.
יש לי שאור, הולכת לאפות לחם שיפון ביום שני. אצרף אליו טחינה, סלט חצילים וסלסה עגבניות תוצרת בית. סתם כי בא לי, לא שהלחם
הזה מתאים למנגל...
מה עוד אני יכולה לשים על השולחן? בדרך כלל הקבאבים שלי מככבים, אבל זו עבודה ואני לא רוצה עבודה. לא אכפת
לי לקנות. אבל מה? קניתי כמובן שתיה וחמוצים. על פיתות מישהו אחר ממונה, קונה שעה לפני, טריות. בת דודתי הצמחונית מביאה פלאפל אפוי
בתנור ואחרת עוגה או שתיים.
הלוואי ויכולתי לקנות איזשהו בשר, אבל החבר'ה לא אוכלים כל מיני מעובדים, מה שהוכן בבתים שלנו וזהו. אני יכולה להכין קערת פרגיות ברוטב
חריף. זה בלי עבודה והרוטב כבר קיים (ניסה להיות סלסת עגבניות ויצא סחוג נוזלי - חריףףףף. נהדר לטבול בו לחם שיפון וגם לצפות פרגיות כדי
לשים אותן על האש.
סלטי ירקות טריים מגיעים בדרך כלל עם החבר'ה, לפחות שלושה. לי יהיו הרבה ירקות ופירות במקרר, לשטיפה והגשה חתוכים ברגע האחרון.
צריכה גם למסיבת שני בערב אצל חברים להביא מגש פירות חתוכים.
בקיצור, מנוי וגמור אתי לעשות את יום העצמאות אחרת. רק לא בטוחה איך. והבן השני שלי אומר ככה: את צריכה לסדר ולנקות ולעשות קניות היום,
מחר להכין מה שאת רוצה, וביום שלישי עד 12:30 לשבת רגל על רגל כי את תמיד כל כך מתרוצצת כשהם פה, שאני רואה רק את המתח.
ואני לא מכירה אירוח בלי להתרוצץ. בטח לא של כ50 איש כולל ילדים קטנים שצפויים להתפזר בין גינה, מרפסת נוף, חדר אוכל, מטבח וסלון...
סליחה שהארכתי. הערות והארות יתקבלו בברכה.
state of mind טוב, ומקווה שתעמדי בו. יכולתי
לחשב רק על משהו אחד שאפשר להכין רק אם יש חשק, בשלישי בבוקר - סלט קוסקוס או קינואה.
אבל באמת חושבת שבין נקיונות, פירות וירקות ושמירה על כוחות כדי להקדיש לכלם תשומת לב, עדיף שלא תוסיפיכלום.
חג שמח
לחשב רק על משהו אחד שאפשר להכין רק אם יש חשק, בשלישי בבוקר - סלט קוסקוס או קינואה.
אבל באמת חושבת שבין נקיונות, פירות וירקות ושמירה על כוחות כדי להקדיש לכלם תשומת לב, עדיף שלא תוסיפיכלום.
חג שמח
זהבה יש רק אחת
New member
אחח, לצערי מבינה את התחושה של הבן
ואני חושבת שתתחילי בזה שתשמעי לו ותנסי להרפות באמת .
המתח הזה באירוח זה סוג שנשמע לי מוכר מהעבר הלא רחוק מאבי ז"ל , כבר שנים שהעברנו את האירוחים מהבית של הוריי כי זה היה בלתי אפשרי.
הוא לא היה רגוע וכל רגע קם לעוד משהו , בשנים האחרונות ב"ה,הוא נהיה יותר נינוח ואני מקווה שרווה נחת מכל המשפחה הנכדים והנינים ועדיין לא מספיק ...
תחליטי שאת גם סוג של אורחת , אני מניחה שרובם מכירים את הבית ויכולים לתת מענה כשמבקשים דבר זה או אחר ואת יכולה לשבת בנחת גם אחרי שיבואו.
קשה נכון אבל איך הרצל אמר
"אם תרצו ..."
בהצלחה יקירה
ואני חושבת שתתחילי בזה שתשמעי לו ותנסי להרפות באמת .
המתח הזה באירוח זה סוג שנשמע לי מוכר מהעבר הלא רחוק מאבי ז"ל , כבר שנים שהעברנו את האירוחים מהבית של הוריי כי זה היה בלתי אפשרי.
הוא לא היה רגוע וכל רגע קם לעוד משהו , בשנים האחרונות ב"ה,הוא נהיה יותר נינוח ואני מקווה שרווה נחת מכל המשפחה הנכדים והנינים ועדיין לא מספיק ...
תחליטי שאת גם סוג של אורחת , אני מניחה שרובם מכירים את הבית ויכולים לתת מענה כשמבקשים דבר זה או אחר ואת יכולה לשבת בנחת גם אחרי שיבואו.
קשה נכון אבל איך הרצל אמר
בהצלחה יקירה
המון חיבוקים יקירתי!
קודם כל ולפני הכל לנשום עמוק עמוק ולחזור אחרי "לא יקרה כלום אם לא יהיה X או Y או Z על השולחן" וגם "הנכדים ימשיכו לאהוב אותי גם אם הם יצטרכו לאכול לחם שאור עם חצילים". (טיפ קטן: לא לקרוא לזה "לחם שאור" אלא "לחם מיוחד של סתבא". תתפלאי כמה הילדים אוהבים "דברים מיוחדים של סבתא").
אם החבר'ה לא אוכלים "כל מיני מעובדים" אז יש להם ברירה - להביא בעצמם ולחכות עד שיהיה מוכן, או לאכול מעובדים. (ושוב, לא יקרה להם כלום).
ותקשיבי בבקשה לבן שלך - הוא צודק. זה לא נעים להיות אורח כשהמארח כל הזמן קופץ ומתרוצץ. זה קשה לגנים הפולניים לראות שמישהו אחר מתרוצץ.
מבטיחה לך שיהיה מקסים - מה שלא תכיני ומה שלא תעשי, יהיה מקסים.
קודם כל ולפני הכל לנשום עמוק עמוק ולחזור אחרי "לא יקרה כלום אם לא יהיה X או Y או Z על השולחן" וגם "הנכדים ימשיכו לאהוב אותי גם אם הם יצטרכו לאכול לחם שאור עם חצילים". (טיפ קטן: לא לקרוא לזה "לחם שאור" אלא "לחם מיוחד של סתבא". תתפלאי כמה הילדים אוהבים "דברים מיוחדים של סבתא").
אם החבר'ה לא אוכלים "כל מיני מעובדים" אז יש להם ברירה - להביא בעצמם ולחכות עד שיהיה מוכן, או לאכול מעובדים. (ושוב, לא יקרה להם כלום).
ותקשיבי בבקשה לבן שלך - הוא צודק. זה לא נעים להיות אורח כשהמארח כל הזמן קופץ ומתרוצץ. זה קשה לגנים הפולניים לראות שמישהו אחר מתרוצץ.
מבטיחה לך שיהיה מקסים - מה שלא תכיני ומה שלא תעשי, יהיה מקסים.
תודה לכן, זהבה ושירה. בינתיים התקדמתי בקניות
מילאתי את המקרר בירקות, פירות (גם חדשים. שסק ומשמשים. ענבים שכבר אכלנו, נקטרינות) קרטיבים. התייעצתי עם מישהו מהמשפחה שיש לו מינימרקט לגבי הבשר, והוא נתן לי נקניקיות וקציצות שכל "הצדיקים" אוכלים, והן גם טעימות. והוא "אסר" עלי לקנות עוד משהו בשרי, כי "אמרת שאנחנו נביא, אז תני לנו להביא. אני מגן לך על האינטרסים".
וכמובן, קניתי שתיה ומוצרי נייר בשפע.
זהו. מחר לחם, טחינה, סלט חצילים. סלסה יש.
אולי באמת זה יהיה אחרת.
שירה יקירתי, אני עדיין לא סבתא. השלם כן, אבל נכדיו לא יהיו. עם האגף הפולני חגגנו פסח. יום העצמאות בלעדי ליוצאי עדות החידקל....
תודה לכולן.
מילאתי את המקרר בירקות, פירות (גם חדשים. שסק ומשמשים. ענבים שכבר אכלנו, נקטרינות) קרטיבים. התייעצתי עם מישהו מהמשפחה שיש לו מינימרקט לגבי הבשר, והוא נתן לי נקניקיות וקציצות שכל "הצדיקים" אוכלים, והן גם טעימות. והוא "אסר" עלי לקנות עוד משהו בשרי, כי "אמרת שאנחנו נביא, אז תני לנו להביא. אני מגן לך על האינטרסים".
וכמובן, קניתי שתיה ומוצרי נייר בשפע.
זהו. מחר לחם, טחינה, סלט חצילים. סלסה יש.
אולי באמת זה יהיה אחרת.
שירה יקירתי, אני עדיין לא סבתא. השלם כן, אבל נכדיו לא יהיו. עם האגף הפולני חגגנו פסח. יום העצמאות בלעדי ליוצאי עדות החידקל....
תודה לכולן.
חג שמח אמרלדה
אני חושבת שאם תשני את המוטו, יהיה לך יותר קל. תחליטי שאת הולכת להינות מהאירוח, פשוט מאוד
וכשנהנים, לא מתרוצצים, לא נקרעים בהכנות ולא משתגעים ש"יחסר" (בינינו, אף פעם לא חסר כלום. תמיד נשאר, ובכמויות שמספיק לאכול שבוע לאחר מכן).
אחותי לימדה אותי משהו חכם: אנשים שמגיעים להתארח - מגיעים בשביל החברה, לא בשביל האוכל. צריך לזכור את זה, כי בדר"כ הנטיה היא להשתגע ולצאת עייפים מה"אירוח"...
אחותי, אגב, גרה בצפון, מרחק של כשעתיים וחצי נסיעה ממשפחתנו ומשפחת בעלה. כך שיוצא שלרוב, כשבאים להתארח אצלם - מגיעים לישון. אם היא לא היתה מאמצת את המוטו הזה - היא באמת היתה משתגעת, ופשוט לא נהנית מהאירוח.
בקיצור, הוחלט שהם מביאים את האוכל ואת קונה נקניקיות (ועוד כמה סלטים שהחלטת ביוזמתך שתכיני) - את בהחלט יכולה לסכם את האירוח בזה, ופשוט... תהני!
חג שמח!
אני חושבת שאם תשני את המוטו, יהיה לך יותר קל. תחליטי שאת הולכת להינות מהאירוח, פשוט מאוד
אחותי לימדה אותי משהו חכם: אנשים שמגיעים להתארח - מגיעים בשביל החברה, לא בשביל האוכל. צריך לזכור את זה, כי בדר"כ הנטיה היא להשתגע ולצאת עייפים מה"אירוח"...
אחותי, אגב, גרה בצפון, מרחק של כשעתיים וחצי נסיעה ממשפחתנו ומשפחת בעלה. כך שיוצא שלרוב, כשבאים להתארח אצלם - מגיעים לישון. אם היא לא היתה מאמצת את המוטו הזה - היא באמת היתה משתגעת, ופשוט לא נהנית מהאירוח.
בקיצור, הוחלט שהם מביאים את האוכל ואת קונה נקניקיות (ועוד כמה סלטים שהחלטת ביוזמתך שתכיני) - את בהחלט יכולה לסכם את האירוח בזה, ופשוט... תהני!
חג שמח!
אבל אני מארחת את כל המשפחה שלי פעם בשנה, ביום העצמאות. זהו. אז... וגם כמויות האנשים עושות פה בלגנים. אבל הנטיה האישית שלי היא להשתגע, זה נכון.
טוב. השתכנעתי לגמרי. מניחה שהם ימצאו גם במטבח כל מה שהם רוצים וצריכים, ואם לא, אני אוכל לשבת ולהגיד: זה במגירה השלישית מצד ימין....
לא. אני לא אוכל. אבל אני אנסה להיות "קול". תודה רבה.
זהבה יש רק אחת
New member
איזמרלדה נזכרתי העוד משהו שאמא שלי סיפרה
לפני שנים רבות יצא לאימי להיפגש עם אשת הנשיא דאז (אני לא רוצה לטעות בשם) והיא סיפרה שכשהיא מארחת ליל הסדר היא "מביאה" את הבית ואת כל האוכל מביאים השאר , כי גם לסדר את הבית ולערוך שולחן זה דבר שדורש זמן וכוח .
בקיצור כיוונת לדעת גדולים אין לך מה לחשוש אלא להמשיך בתיכנון הראשוני שלך...
לפני שנים רבות יצא לאימי להיפגש עם אשת הנשיא דאז (אני לא רוצה לטעות בשם) והיא סיפרה שכשהיא מארחת ליל הסדר היא "מביאה" את הבית ואת כל האוכל מביאים השאר , כי גם לסדר את הבית ולערוך שולחן זה דבר שדורש זמן וכוח .
בקיצור כיוונת לדעת גדולים אין לך מה לחשוש אלא להמשיך בתיכנון הראשוני שלך...
אני מכוונת לדעת נפילים, לא גדולים.
כיוונתי לדעת גדולים... לא יודעת.
דעת גדולים בשבילי זו המסורת המשפחתית. סבא וסבתא ז"ל, אמי ז"ל.
סבא שלי, אחרי שסבתא נפטרה, בישל בעצמו. סבא זקן כזה, עיראקי, היה מבשל את כל ליל הסדר במטבח בגודל 2 מ' על 2 מ' פלוס אהובת לבו, הפתיליה, בחצר, ורק דודה אחת עומדת לידו לעזור.
כשרצינו להביא אוכל לליל הסדר ולחגים אחרים, היינו מגניבים אותו מהחלון כדי שלא יראה שהבאנו...זה עבר, כי היו שלושה שולחנות, וכי הוא כבר לא היה במיטבו אז אפשר היה לרמות אותו, וכי הוא לא התעסק עם החימום וההגשה אלא הדודות שלי. ככה עשינו, כל פעם מישהו הביא קצת. עד שלא יכול היה לבשל יותר ואז היינו באים אליו עם כל האוכל.
זו בשבילי דעת גדולים. נפילים, ליתר דיוק. על זה גדלתי וכך, לטעמי, צריך לארח. אבל אני ממש לא מסוגלת להיות שם, לא פיסית ולא נפשית. ואני צריכה להשלים עם זה. ואם אני צריכה לבחור בין זה לבין לא לארח אותם יותר, אז זו הבחירה שלי. נראה איך זה יעבור.
ובכל זאת, תודה על העידוד ועל הסיפור. הוא בהחלט הפתיע אותי. לא הייתי מעלה בדעתי בכלל... במיוחד אם יש עזרה בבית.
כיוונתי לדעת גדולים... לא יודעת.
דעת גדולים בשבילי זו המסורת המשפחתית. סבא וסבתא ז"ל, אמי ז"ל.
סבא שלי, אחרי שסבתא נפטרה, בישל בעצמו. סבא זקן כזה, עיראקי, היה מבשל את כל ליל הסדר במטבח בגודל 2 מ' על 2 מ' פלוס אהובת לבו, הפתיליה, בחצר, ורק דודה אחת עומדת לידו לעזור.
כשרצינו להביא אוכל לליל הסדר ולחגים אחרים, היינו מגניבים אותו מהחלון כדי שלא יראה שהבאנו...זה עבר, כי היו שלושה שולחנות, וכי הוא כבר לא היה במיטבו אז אפשר היה לרמות אותו, וכי הוא לא התעסק עם החימום וההגשה אלא הדודות שלי. ככה עשינו, כל פעם מישהו הביא קצת. עד שלא יכול היה לבשל יותר ואז היינו באים אליו עם כל האוכל.
זו בשבילי דעת גדולים. נפילים, ליתר דיוק. על זה גדלתי וכך, לטעמי, צריך לארח. אבל אני ממש לא מסוגלת להיות שם, לא פיסית ולא נפשית. ואני צריכה להשלים עם זה. ואם אני צריכה לבחור בין זה לבין לא לארח אותם יותר, אז זו הבחירה שלי. נראה איך זה יעבור.
ובכל זאת, תודה על העידוד ועל הסיפור. הוא בהחלט הפתיע אותי. לא הייתי מעלה בדעתי בכלל... במיוחד אם יש עזרה בבית.
קינמונית10
New member
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.